תנ"ך/חומר הלימוד בתנ"ך לבגרות/נושא בחירה: חוק וחברה במקרא – מאפיינים, ערכים ודילמות/דברים פרק ט"ז פסוקים 9–14

הפסוקים מתחלקים שלני נושאים :

  1. פסוקים 9–12 – שבועות
  2. פסוקים 13–14 – סוכות

הנשוא המשותף לשני הנושאים הוא מוטיב השמחה.

פסוקים 9–12 : שבועותעריכה

בפסוקים אלו מופיע הרגל השני, חג השבועות. אין תאריך מוגדר לחג כיוון שמדובר בחג חקלאי. החג מתרחש שבע שבועות מפסח, בתחילת הקציר.

פסוק 10, בחג השבועות צריכים להגיע לבית המקדש וכל אחד צריך להביא מתנות חקלאיות לפי יכולתו "מסת נדבת ידך".

המוטיב שמאפיין את החג הוא מוטיב השמחה. מוטיב השמחה מכוון לכך שצריכים לשתף בשמחת החג את כל חלשי החברה :

  • עבד
  • אמה - עבד ממין נקבה = שפחה.
  • לוי
  • גר
  • יתום
  • אלמנה.

מדוע בספר דברים לווים נכללים עם חלשי החברה?עריכה

לשבט לוי לא הייתה מעולם נחלה. בספר ויקרא, שמות ובמדבר, הלווים אינם מוזכרים כחלשי החברה, לעומת ספר דברים, שם הם מוזכרים כעניים.

הסיבה לכך קשורה בחוק ריכוז פולחן. רק בספר דברים מופיע חוק ריכוז פולחן, שלפיו צריך להרוס את כל הבמות המפוזרות בארץ ולקיים פולחן לה' במקום אחד – בית המקדש. ברגע שישמו את החוק, כל הלווים שהיו מפוזרים בארץ הפכו למבוטלים ולכן הם מופעים ברשימת החלשים.

בפסוק 12, רשום הנימוק לשיתוף העניים בחג "וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים"

פסוקים 13–14 : חג הסוכותעריכה

חג הסוכות הוא האחרון ב-3 הרגלים. הוא נקרא גם חג האסיף - החקלאי אוסף בסוף הקיץ את כל מה שנשאר בשדה ומכשיר את הקרקע לזריעה מחודשת לפני הגשמים.

גם בחג הסוכות מופיע מוטיב השמחה ומוזכרים אותם 6 קבוצות של חלשים.