תנ"ך/חומר הלימוד בתנ"ך לבגרות/נושא בחירה: חוק וחברה במקרא – מאפיינים, ערכים ודילמות/שמות פרק כ"ג פסוקים 10 – 11

לפי פסוק 10, כתוב כי 6 שנים החקלאי מעבד את האדמה ; זורע וקוצר. השנה השביעית נקראת שנת שמיטה.

שנת שמיטה – השנה השביעית, בה החקלאי "שומט" (זורק) את הקרקע. כיוון ששנת השמיטה היא שנה בתאריך קבועה, זרעו החקלאים יותר ושמרו לשנה ה-7. מצוות השמטה היא אחת מהמצוות שקרויות "מצוות התלויות בארץ", כולן מתקיימות רק בארץ ישראל.

המסגרת של שנת השמיטה מקבילה למסגרת ברית העולם – 6 יום עובדים וביום השביעי נחים. המספר 7 מסמל בתנ"ך מבנה של שלמות, בגלל בריאת העולם.

שנת יובל - בתום 7 מחזורי שמיטה, מגיע שנת היובל, שגם היא קבוע בכל הארץ. שנת היובל מסמלת שיווין מוחלט כיוון שאז משחררים את כל העבדים וכל האדמות חוזרות לבעלים המקורים.

הפקר – פירות הגדלות בשנת השמיטה.

לפי פסוק 11, העניים יכולים לקטוף את ההפקר (לא למכור, אלא רק לצרכי יום, יום). מה שנשאר נשאר למי שרצה (עניים, חיות ועוד).

מדוע החוק קיים – פרשנות :

  • גם כאן, החוק הוא חוק סוציאלי-חברתי ליצירת שיווין בין כולם, כי גם העשירים וגם העניים לא מתפרנסים מהקרקע.
  • חוק ממניעים חקלאים – האדמה צריכה להתרענן ולכן הופכים את האדמה ולא נוגעים בה.