תנ"ך/חומר הלימוד בתנ"ך לבגרות/נושא בחירה: חורבן גלות וגאולה/זכריה פרק ד' פסוקים 1-7

הנביא חגי וזכריה עריכה

הנביא חגי מנבא לפי פרק א' בשנה השנייה למלך דריוש (מלך פרס), בחודש השישי. בסה"כ חגי מנבא 3 נבואות שכולם היו בחודש השישי (כולן מופיעות בפרק א' ; נבואה בה 3 נבואות). לחגי הייתה מטרה אחת : לעודד את הגולים בבניית בית המקדש.לאחר ששבי ציון ממשיכים את הבנייה הוא מסים את תפקידו ומספיק לנבא.

הנביא זכריה הוא אחריו.

בפרק ד' רשום כי זכריה מתחיל לנבא בשנה השנייה של מלך דריוש, אך בשונה מחגי; בחודש השמיני (חודשים אחרי חגי). מטרתו של חגי שונה כיוון שהעם כבר בונה את בית המקדש ולכן 2 נבואותיו עוסקות בנושא הקשור לסוף הבנייה.

החיזיון. עריכה

בפסוק 1, נותנים הקדמה לחיזיון זכריה ; שיש דו שיח בינו לבין מלאך.

בפסוק 2, המלאך שואל את זכריה מה ראה בחיזיון.

בהמשך הפסוק זכריה מתאר מה ראה : מנורה זהב שעל ראשה יש גולה (מתקן המכילה שמן) ולה 7 נורות.

בהמשך רשום גם; שיש 7 מוצקות לנרות על ראשה, כלומר או :

  • ישנם צינורות המובילים את השמן מאותה גילה אל הנרות.
  • כנראה למנורה היו 49 כנים, כלומר לכל נר היו 7 כנים שהוביל את השמן.

משל : סביר להניח שהמנורה בחיזיון היא אותה מנורה שהייתה בבית המקדש. הנמשל : בקרוב תגמר הבנייה והכלים יוכלו לחזור לבית המקדש.

בפסוק 3, המשך לחיזיון – זכריה רואה: משני צדדי המנורה, שני ענפי זית. מופיעים ענפי זית (ולא של עץ אחר) כיוון שבעבר הפיקו את השמן מעצי זית. עם קום המדינה קבעו את סמל המדינה (מנורה ושני עלי זית) מתוך חזון זכריה.

בפסוק 4, לאחר שהמלאך שואל את זכריה מה הוא רואה, והוא מתאר לו, זכריה פונה למלאך שייתן לו הסבר לחזון.

בפסוקים 6-7, המלאך מסביר לזכריה את משמעות החזון (בקרוב תגמר ההבניה), אך בלי לפרט את המשמעות של המנורה ושני ענפי הזית. הנמשל של המנורה וענפי הזית מצוי בהמשך, בפסוקים 18-14.

בפסוקים 7-8, מופיע זרובבל, דוד יהוכין, שהינו מבית דוד ושליט גולי ציון. בסוף יבואו הסברים.

בפסוק 10, יש הסבר לחיזיון של המנורה. ישנם 2 פירושים :

  • המלאך אומר כי שבעת הקנים של המנורה הם עיני ה' שמושטות על כל יהודה כדי להשגיח על העם. המספר 7 הוא מספר טיפולוגי המציין שלמות, כמו למשל, את בריאת העולם.
  • האור שהמנורה מפיצה משיל לאור ה' שמפיץ על יהודה; עם ישראל.

בכל מקרה, הרעיון המשותף לשני הפרושים הוא נבואת נחמה, שבזכות העיניים ואור ה' תסתיים בנית בית המקדש השני, ואם הכן מדובר באותה מנורה שהייתה בבית המקדש הראשון (אחת מה-40 המנורות שעשה שלמה), אז ישנו רמז ברור לסיום בית המקדש.

בפסוקים 12-14, המלאך מסביר לזכריה את המשמעות של שני עלי הזית : "אלה שני בני היצהר", הכוונה היא לשני מנהיגים שנמשחו בשמן :

  • זירבבל
  • נזכר בספר חגי, וזהו הכהן הגדול – יהושע בן הוצדק (המנהיג הדתי רוחני).

שני מנהיגים אלו, הם אלו שעוזרים לעם לסיים את בנית בית שני.

פירושים לפסוקים 6-7 עריכה

בפסוק 6, המלאך אומר שה' אומר לזרובבל "לא בחיל ולא בכוח כאם ברוחי", כלומר המלאך רומז לכך, שעל זרובבל לא לסמוך על כוח פיזי, כלומר לא ינסה להלחם באימפריה הפרסית, אלא, הוא צריך לסמוך על רוח ה' שמבטיחה להם כי בית המקדש יבנה.

בפסוק 7a, ישנה שאלה ותשובה :

שאלה : "מי אתה הר גדול לפני זרובבל?"

תשובה : "למשיור"

בשאלה יש דימוי האויבים להר גדול ויש שתי פרשניות :

  • מלך פרס שהפסיק את הבנייה אחרי שנתים.
  • השומרנים שרצו להשתתף בבניית בית המקדש כי הם ראו עצמם צאצאי 10 השבטים של ישראל. הבנייה נאסרה עליהם כי היהודים ראו בהם גויים, וזאת כיוון שלאחר הגלות, מלך אשור הביא עמים גויים.

התשובה נמצאת במילה אחת – מישור. כלומר כל אותם מכשולי הים יהפכו למישור – ייעלמו.

בפסוק 7b, ישנם שני ביטויים שמסמלים את סיום הבנייה :

  • אבן הראש – האבן האחרון בקשת המהווה תמיכה לכל הקשת.
  • תשועת רון חן – מחיאות כפים בעקבות סיום הבנייה.