תנ"ך/חומר הלימוד בתנ"ך לבגרות/נושא בחירה : נושא - גג : מלכים ונביאים (משלמה עד צדקיהו)/מלכים א' פרק א'

מבוא - שמואל ב' פרק ג' פסוקים 1-5 עריכה

ספר מלכים מתחיל בכך שדוד זקן ועומד למות. בעקבות כך, מתחילים להיות מאבקי ירושה בין האחים. בספר שמואל נזכרים 5 בניניו הגדולים של דוד : אמנון, אבשלום, כלאב, אדוניה ושפטיה. עליהם ידוע :

  • אמנון ואבשלום נרצחו
  • כלאב – הבן השלישי אינו מוזכר החל מספר שמואל ב'.

מכאן, שכרגע הבן המבוגר ביותר הוא אדוניה וזה מסביר מדוע הוא מכין עצמו למלוכה.

ניתוח הסיפור עריכה

פסוקים 1-4 אקספוזיציה - הדמות העיקרית היא דוד ומציגים אותו בצורה נלעגת ומבזה ; הוא זקן ומבחינת התפקיד מפרטים על כך שמביאים נערה שתחמם אותו, דבר הנותן לו אור של אדם תלותי, כלומר, דוד לא מתפקד כמלך. כל זה, בניגוד לתיאורים הדינמים שנתנו לו בספר שמואל.

פסוקים 5 תיאור אדוניה - המצג שלפנינו מסביר את פעולותיו של אדוניה שדוד לא היה מודע אליהם. בפסוק 5, מסופר על כך שאדוניה רוצה להמליך את עצמו (כלומר הוא מתנשא), מקרב לו רכב ופרשים כמו מלך. המספר מבקר את אדוניה, ולמעשה הוא טוען שאדוניה אינו ראוי להיות מלך.

בפסוק 7 מופיעים האנשים שהולכים עם אדוניה :

  • יואב בן צרויה (שר הצבא) – כיוון שהיה בטוח שאדוניה ימלוך והעדיף להיות בצד של "המנצח" => נותן צבא לאדוניה.
  • אביתר הכהן – אביתר היה שייך למשפחת כהנים שדוד רדף אחריה ועתה, הוא רצה לנקום בדוד => נותן חסות דתית ורוחנית.

פסוק 6 – המספר ממתן את הביקורת על אדוניה, הוא מרשה לעצמו להצהיר על עצמו כמלך כיוון שאין שום התנגדות מצדו של דוד (אביו). "ולא עצבו אביו מעולם לאמור מדוע ככה עשית..."

מחנה שלמה (פסוק 8, 38) :

  • הכרתי והפלתי – הייתה יחידה של צבא שכירים זר, מורכבת ברובה מפלשתים, שתפקידה היה להבטיח את ביטחון הפנים. בראשה עמד בניהו בן יהודע.
  • הגיבורים אשר לדוד – המוסד המכונה "גיבורי דוד" היווה יחידה נפרדת בצבא של דוד. הוא כלל שומרי ראש המלך ועושי דבריו, שמילאו תפקידים במלחמות דוד.
  • צדיקי הכהן.
  • נתן הנביא
  • בניהו בן יהוידע

במחנה שלמה היה חיזוק דתי משני מקורות : כהן (צדוק) והכהן – נביא (נתן הנביא). התוספת של נתן הנביא למחנה של שלמה היא משמעותית, כי היא נותנת ליגיטמיות (חוקיות) לכך ששלמה אמור להיות המלך הבא. לעומת זאת, מבחינה כוח צבאי ופוליטי היה היתרון לאדוניה.

בפסוקים 9-10 – אדוניה מקים סעודת זבח כדי להכריז על מלכותו ומזמין את כל התומכים שלו.

פסוקים 11-27 : הבדלי הגרסאות בין נתן לבת שבע, לבין בת שבע לדוד השוואה בין סיפור בת שבע לדוד לבין סיפור נתן לדוד עריכה

  • דברי נתן לבת שבע (פסוקים 11-15) - מציע לברוח ולדבר עם דוד.
  • דברי בת שבע לדוד (פסוקים 16-22)
  • דברי נתן לדוד (פסוקים 27-23)


פסוקים 11-14 - דברי נתן לבת שבע עריכה

נתן מציע לבת שבע לברוח, כיוון שיש חשש לחיה ולחי שלמה, בנה. כי אם אדוניה ימלוך הוא יהרוג אותם ראשונים בכדי למנוע מתנגדים. נתן מציע לבת שבע ללכת לדוד לאמור לו שני דברים :

  • להזכיר לו את העובדה שהוא נשבע לה שבנה שלמה ימלוך אחריו.
  • להגיד לדוד שאדוניה כבר מולך (לא מדויק), בכדי להכעיסו וזאת כיוון :
    • הבן מולך כשהמלך עוד מולך (יכול להיות שבזקנת המלך יעשה מעשים רעים בדוגמת שלמה).
    • הבן קבע כי הוא המלך (מכיוון שהוא בן של מלך).

דברי בת שבע לדוד (פסוקים 16-22) עריכה

הבדלים :

  • נתן אומר לבת שבע לאמר לדוד ולהזכיר לו שהוא נשבע לה ששלמה ימלוך אחריו. ואילו בת שבע מוסיפה (פסוק 17) שדוד נשבע בה' ששלמה יהיה יורשו "אתה נשבעת בה' אלוהיך" . בספר שמואל לא מוציאים מקום בכתוב שדוד נשבע לבת שבע ששלמה ימלוך.
  • נתן אומר לה לשאול את דוד מדוע מלך אדוניה, ואילו בת שבע לא שואלת אלה קובעת עובדה: "ואתה הנה אדוני מלך", ומוסיפה בנימה ביקורתית "ואתה אדוני המלך לא ידעת", כלומר היא רומזת לו שהוא לא מתפקד.

תוספות  :

  • בפסוק 19, בת שבע רוצה להחמיר את התמונה של מעשה אדוניה והיא מתארת את סועדת הזבח שהוא עשה ומדגישה למי הוא לא קרא : אביתר, שלמה ויואב.
  • בפסוק 20 בת שבע דורשת מדוד להתערב ולהכריז על שלמה כיורש. כשבפסוק 21 היא מסבירה למה זה דחוף, כיוון שאם המלך ימות בפתאומיות ואדוניה יתחיל למלוך יש סכנה לחיה ולחי שלמה. כיוון שדוד היה המלך השני בישראל עוד לא הייתה מסורת שמלך לקרת סוף ימיו מכריז על יורשו.

דברי נתן לדוד (פסוקים 27-23) עריכה

  • בדברי נתן לדוד הוא לא מזכיר את עניין השבועה של דוד כי השבועה כמראה נעשתה בארבעה עיניים בין דוד לבת שבע, ובת שבע הזכיר זאת כבר לדוד.
  • הוא רוצה להדגיש האם דוד הכריז בשלב כלשהו על כך שאדוניה היה המלך הבא.
  • בסוף פסוק 24 צריכים להוסיף סימן שאלה וקריאה. יש כאן תמיהה של נתן הנביא– איך אדוניה מולך? האם ההכרזה על המלוכה נעשתה ללא ידיעת הנביא?
  • בדברי נתן לדוד יש מסגרת רעיונית, גם בתחילת דבריו (פסוק 24) וגם סוף דבריו (פסוק 27) ההוא שואל את דוד – האם אתה הכרזתה על אדוניה מבלי לומר לי?

קריא וכתיב עריכה

בפסוק 27 , ישנה תופעה הנקראת קריא וכתיב.

קריא וכתיב - בשלב מסוים כשהטקסט המקרא הפך להיות טקסט מקודש (אסור להוסיף, לשנות וכדומה בתוך הטקסט) בעלי המסורה שערכו את הטקסט המקראי תיקנו מספר סוגים של טעויות :

  • סוג א' – טעויות לשוניות (זכר, נקבה, יחיד, רבים וכדומה)
  • סוג ב' – הפרדה בין מילים.
  • סוג ג' – כאשר הם הרגישו שיש חש בפגיעה בכבודו של ה', הם תיקנו את הדברים.

כתיב (מה שכתוב) - המילה השגויה כמו שהיא ללא ניקוד. קריא (מה שקוראים) – התיקון שנרשם בשולים מנוקד.


בפסוק 27, נתן מדבר לדוד בלשון יחיד ולכן תיקנו את המילה עבדיך (רבים) לעבדך (יחיד) .

מושגים נוספים : עריכה

כאשר חלקו את התנ"ך הייתה חלוקה פנימית של יחידות תוכן. ישנם שני סוגי פרשיות :

  • פרשיה סגורה / סתומה - כאשר יש קשר חזק בין יחידות התוכן מופיע רווח קטן של כ-11 אותיות והוא סגור בשני מילים משני צדדיו. רוב פרשיות התנ"ך הם פרשיות סתומות.
  • פרשיה פתוחה – כאשר רצו להפריד יותר בין יחידות התוכן עשו רווח עד סוף השורה.

שלבי המלכת המלך : עריכה

שלבי המלכת המלך הם :

  • ה' בוחר את המלך (דרך השלחת הנביא להגשמתו).
  • הנביא מקבל מה' הוראה מי הוא המלך ולמשוך אותו בשמן. לעיתים, שלב זה נעשה במסגרת אישית, משפתית או סודית.
  • העם מכיר במלך ומקבל אותו בקריאת "יחי המלך" – זוהי המלכה פומבית.

"יחי המלך (פסוק 25, 39)" – סימון שהעם מסכים למלוכה.

ההכרזה "יחי המלך" הוכרזה פעמים בפרק. פעם מפי תומכי אדוניהו ופעם מפיו תומכי שלמה. גם בהמלכת שאול (שמואל א' פרק ו' פסוק 24) נשמעה קריאת העם "יחי המלך". קריאה זו היא חלק מטקס המלכת מלכים בישראל והיא מביעה את הסכמת העם ואת הכרתו בשלטון המלך שנמשח. יש בה כדי לאשר את הברית בין העם לבין המלך.

  • לעיתים יש פער של זמן בין השלבים 1,2 לבין השלב ה-3.

הסעודה שעושה אדוניה הוא למעשה "כנס תומכים" שמכירים בו כמלך.

תגובות דוד עריכה

  • פסוקים 31-29 : דוד מאשר את העובדה שהוא נשבע בה' ששלמה ימלוך אחריו, ומבטיח לפעול מידית. בת שבע עונה לדוד : "יחי אדוני המלך דוד לעולם", כלומר היא מצהירה על כך שהיא לא רוצה ששלמה ימלוך כל עוד דוד חי – אין בכוונת להיקרא מורדת.
  • פסוקים 35-32 : דוד מבקש להביא את צדיק הכהן, נתן הנביא ובניהו בן יהוידע. בנוסף, הוא מבקש להרכיב את שלמה על פרדה ובמעין הגיחון, שם צדוק הכהן ימלוך אותו למלך, יתקעו בשופר ויקראו את קריאת המלך.
  • פסוקים 37-36 : דברי בניהו בן יהוידע שאומר לדוד שיבצע את רצונו להמליך את שלמה ואפילו מאחל ששלמה יה גדול מדוד אביו.

בפסוקים 38-39 נעשים דברי דוד.

בסוף פסוק 39, לאחר המלכת שלמה בשמן כתוב "ויאמרו כל העם יחי המלך שלמה" (תומכיו).

תגובת מחנה אדוניה להמלכת שלמה (פסוקים 40-48) עריכה

פסוק 40, עוד אנשים מירושלים מצטרפים להמלכת שלמה ברעש גדול, ומחנה אדוניה שהיה סמוך שמעו את הקולות. יונתן בנו של אביתר הכהן בא לספר מה פשר הקולות.

בנו של אביתר היה מבשר. המבשרים מתחלקים לשני סוגי מבשרים :

  • מבשרי הבשורות הטובות.
  • מבשרי הבשורות הרעות.

אדניהו מצפה מיונתן להיות בן חיל ואדם טוב שיבשר בשורות טובו.

פסוק 43-48, מתאר יונתן את המלכת שלמה כשהוא מדגיש כי כולם שמחים להמלכתו ושלמה יושב כבר על כיסא דוד וגם שכל עבדי המלך באו לברך ולהשתחוות לפניו.

בפסוק 47 יש קריא וכתיב :

כתיב : אלוהיך (של דוד).

קריא :' ה' ( ה' אוניברסאלי = כללי)

בדבריו יונתן לאדוניה הוא מספר לו שעבדי דוד ברכו את דוד ואמרו לו "יטיב אלוהיך את שלמה..." . בעלי המסורה שתיקנו את הטקסט העדיפו שיהיה כינוי כללי ולכן שינוי את המילה.

תגובת אדוניה והסיבות לכך עריכה

פסוק 49, תגובת תומכי אדוניה זה פחד ובריחה. תומכי אדוניה יודעים ששלמה עלול להרוג אתם בגלל תמיכתם באדוניה.

פסוק 50, תגובת אדוניה - אדוניה מעיד על כך שהוא הבין ששלמה הוא היורש של דוד (אביו) ולכן הוא רץ ואוחז בקרנות המזבח. אדם שנשקפת לו סכנת מוות בגלל עונש משפטי או בגלל נקמת דם, היה יכול להציל את חייו מוות ולזכות בחסינות כשנמלט למקדש ואחז בקרנות המזבח.

פסוק 51, מספרים לשלמה שאדוניה אוחז בקרנות המזבח ודורש ששלמה ישבע שהוא לא יהרוג אותו עכשיו.

פסוק 52, שלמה מתחייב על תנאי. הוא מתנא תנאי ; אם אדוניה יקבל אותו כמלך, הוא לא יהרגו. אבל, אם הוא ימצא אות משתף פעולה כנגדו דינו יהיה מוות.

הפרק מסתיים בכך שאדוניה יוצא מהמזח ומשתבח לפני שלמה והולך לביתו.

פרק ב פסוקים 13-15 עריכה

אדוניה מכשיל את עצמו בצורה דיפלומטית, הוא בא לבת שבע ואומר לה : מכיוון שהפסדתי את המלוכה, לפחות תבקשי משלמה שיתן לי את אבישג, האישה האחרונה של דוד. שלמה מיד מבין כי שיש כאן מרד כי מי שלקח לעצמו את נשות המלך, כאילו קיבל את המלוכה. כיוון שיש כאן ניסיון של מרד, שלמה נותן הוראה לבניהו להרוג את אדוניה.