תנ"ך/חומר הלימוד בתנ"ך לבגרות/נושא בחירה : נושא - גג : מלכים ונביאים (משלמה עד צדקיהו)/מלכים א' פרק ח'פסוקים 1-30

עובדות על שלמה

• האירוע החשוב ששלמה עשה הוא בנית בית המקדש.
• שלמה עושה עסקת חליפין בשביל עצי ארז וברוש עם חירם.
• השקעות בכוח אדם וכסף היו עצומות.
• רצה להפוך את ירושלים למרכז עבודות ה' ישראל.

ריכוז פולחן

• פסוקים 3-13, העלאת ארון הברית והצבתו במקומו הקבוע, בתוך בית המקדש.
• פסוקים 14-21, סריקה היסטורית מפי המלך שלמה.
• פסוקים 22-30, דברי תפילה של שלמה לה'.

ארון הברית (פסוקים 1-14)

לחלוקת בית המקדש הוזמנו בעלי התפקידים החשובים שהיו מנהיגי העם

• הכוהנים והלווים – שמים את הארון במקומו הקבוע בתוך בית המקדש. הם המעילים אותו מעיר דוד.

ארון הברית הוכנס למקומו בקודש הקודשים כשמעליו היו כרובים (סוג של מלאכים) ששמרו על הארון. רק הכהן הגדול היה יכול לראות את ארון הברית וביום הכיפורים היו קושרים סביבו חוט ופעמון.

• זקני ישראל
• ראשי המטות (=השבטים) – מבנה שבטי
• נשאי האבות – מבנה שבטי.

בפסוק 9, בארון הברית הנמצאים רק לוחות הברית. המספר, מספר זאת כדי לשלול סבירות שבארון הברית היו דברים נוספים (בארון צנצנת האמן, 2 לוחות או 4 לוחות).

בפסוק 9-10, סגירת מעגל. לאחר יצאת מצרים נכרת הברית הראשונה בין עם ישראל לה' ונתנו לוחות הברית שמוצבים כרגע בבית המקדש. הסתיימה תקופת הנדודים של העם ושל לוחות הברית.

פסוק 2, שלמה בוחר לחגוג את חנוכת בית המקדש באחד משלושת הרגליים והוא בוחר בחג שבחודש השביעי, סוכות. שלמה בוחר לחגוג דווקא בחג הסוכות, עם אחד משלושת הרגלים, בכדי לא להטריח את האנשים לבוא פעמים רבות בשנה להגיע לבית המקדש.

פסוקים 11-10, כשהכוהנים יצאו מקודש הקודשים לאחר ששמו את ארון הברית, הענן שמייצג את ה', מילא את בית המקדש. יש כאן סמליות שה' מקבל בברכה את ביתו.

פסוק 12, שלמה אומר על ה' שהוא אמור לשכון (להתגורר) בערפל, זה בעקבות פסוק 10 שענן מילא את בית המקדש.

פסוק 13, שלמה אומר אמריה בעיתית מבחינה תיאולוגית (=דתית). האמירה : "בנית לך בית מקדש לשבתך לעולמים" הבעיה : ה' ישראל הוא ה' אוניברסאלי, מופשט בכל מוקם. כיצד שלמה תוחם אותו רק בבית המקדש? כיצד כבודו הגדול של ה' נכנס לתוך בית המקדש?

סריקה היסטורית מפי המלך שלמה (פסוקים 21-14)

בפסוקים אלו שלמה עושה סריקה היסטורית כשהוא מזכיר אירועים מהעבר. חלוקת האירועים שאמר קשורים לזיכרון הלאומי של העם ולדברים הקשורים בזיכרונות של בית דוד.

אירועים שקשורים לזיכרון לאומי של העם :

• יציאת מצרים.
• בנית בית המקדש.

אירועים שקשורים לזיכרון בית דוד :

• ה' בחר בדוד להיות מלך.
• שלמה מתאר את דוד כדמות טרגית שרצה מאוד לבנות את בית המקדש אבל לא יכול היה מפני שהיה איש מלחמה. אך כיוון שהיה מלך נאמן, הבניה הובטחה לבנו.

תפילת שלמה לה' (פסוקים 22-30)

פסוק 22, שלמה פורס את כפיו לשמים - זהו סימן לתחילת תפילתו, שזיהוי למעשה, תפילה פומבית לעיני העם.

בפסוק 23, שלמה מתחיל את תפילתו בשיבוח ה', על כך שהוא ה' יחיד,אוניברסאלי בשמים ובארץ (מונותאזים = אמונה באל אחד). בהמשך הפסוק שלמה מציין גם שהאל קיים את הברית שהבטיח בעבר. שלמה מתכוון לאותה ברית שהוא מפרט בפסוקים 25-26.

בפסוק 24-26, שלמה מפרט לאיזו ברית הוא מתכוון ; אותה ברית שנכרתה עם דוד, אביו, בה הבטיח ה' שאם הדורות הבאים של בית דוד יקימו את החוקים, אז השושלת של דוד תמשיך.

בפסוק 26 – קריא וכתיב, שלמה מדבר על הברית שה' כרת עם דוד. כיוון שברית הוא ביחיד, בעלי המסורה תיקנו מלשון רבים ללשון יחיד.

בפסוק 27-30, שלמה מדבר על שני נושאים מהותיים ; האחד ביחס לה' והשני הוא מקומו של בית המקדש.

בפסוק 13, שלמה אמר שהאל לכאורה גר בבית המקדש, הוא בהמשך נאומו ותפילות מבהיר ומתקן את הדברים.

בפסוק 27 שלמה עונה בעצמו על הבעיה שנוצרה לכאורה מפסוק 13 – שה' גר בבית המקדש. התיקונים נמצאים הן בפסוק 16 והן בפסוק 19. התיקון לבעיה : בבית המקדש נמצא שמו של ה' – הוא לא גר שם, שמו רק נמצא שם.

בפסוק 16-17,19-20 : גם שלמה וגם ה' אומרים כי רק השם של ה' נמצא בבית המקדש ולא ה' עצמו.

בפסוק 27, ישנה שאלה רטורית שמדגישה את הבעיה של פסוק 13. "האומנם ישב ה' על הארץ?" ובהמשך הוא עונה על אותה שאלה ואומר שאפילו השמים לא מסוגלים להכיל את גודלו של ה', קל וחומר שבית המקדש לא מכיל אותו.

יכלכלוך = יכילו אותו.

שלמה עונה על הבעיה שבפסוק 13, ועונה שבית המקדש לא נועד לה' כדי שיגור בו, אלא, כדי שימש בית תפילה לעם. שלמה מסיים את התפילתו כשה' מקשיב ראשית לתפילת שלמה (פסוק 29) ואחר כך, לתפילות של כל העם (פסוק 30). שלמה מבקש שה' יסלח לעם כשהוא חוטא ומודה בחטא.
שלמה בכוונה משמיט בתפילתו את הצד הפולחני של בית המקדש, מכיוון שהוא רוצה להדגיש את הצד הרוחני של בית המקדש, כדי להרגיש קרוב לה'.