תנ"ך/חומר הלימוד בתנ"ך לבגרות/נושא בחירה : נושא - גג : מלכים ונביאים (משלמה עד צדקיהו)/מלכים ב' פרק י"ז

תיאור

מבחינה מדינית האימפריה השולטת באותה תקופת הייתה האימפריה האשורית. הפרק פותח במלך האחרון של ממלכת ישראל ששמו היה הושע בן אלה. כפי שניתן לראות מהפסוק הראשון, הושע היה משועבד למלך אשור. כתוב שהוא מלך 9 שנים בשומרון והשעבוד לאשור התבטא במסים או במס עובד.

פסוקים 1-6 : תיאור היסטוריוגראפי

המספר המקראי מתאר בפסוקים שלפנינו את הסיבה לחורבן שומרן מההיבט המדיני. זה הוא תיאור היסטוריוגראפי שמשתדל להיות כמה יותר אובייקטיבים – כמה שיותר אמיתי.

הסיבה לחורבן, היא סיבה מידנית. מלך אשור מגלה קשר (=מרד) מצד מלך ישראל. המרד מתבטא :

• באי תשלום מס.
• ביצרת ברית מדינית עם מצרים כנגד אשור. האינטרס המצרי הוא חשש מהאימפריה האשורית שעלולה לכבוש את כל א"י ולאחר מכן לעבור למצרים.

מלך אשור לוקח את מלך ישראל לכלא באשור ועושה מצור (חסימת היציאות והכניסות) על העיר הבירה שומרון. המצור ארך כשלוש שנים וזה מלמד על כך ששומרון הייתה עיר חזק.לאחר שלוש שנים העיר נכנעת ומלך אשור מגלה את תושבי ישראל ומפזרם ברחבי האימפריה האשורית (722/3 לפנה"ס).

פסוקים 7-18 : תיאור דתי

המחבר מחבר את הדברים מתוך נקודה דתית. כלומר, הסיבה העיקרית לחורבן שומרון וגלות ישראל היא חטאי העם, תוך כדי התייחסות לחטא המצטבר. המחבר המקראי מתאר את חטאי העם מיציאת מצרים ועד חורבן ישראל כשכל דור מוסיף למכסת החטאים. כאשר המכסה מתמלא מגיע העונש. לכן, לא תמיד העונש יהיה בתקופת המלך או של הדור החוטא ביותר.

כל עונש שמנבאים עליו, יש לו תנאי : אם העם מתקן את דרכו, העונש יכול להתבטל או להדחות.

סיכום החטאים המצטברים :

• עבודת אללים
• בניית במות אלילים בכל עיר "ממגדל נוצרים (=שומרים) עד עיר מבצר"

[ עיר ללא חומה ועם שומרים = עיר קטנה]

[ עיר מבצר – עיר עם חומה = עיר גדולה]

• את הפולחן האשרה הם הקימו "על כל גבעה גבוה ותחת על עץ רענן", כלומר עבודת האלילים התקיימה בכל הארץ.
• פסוק 13-15, ה' הזהיר את העם דרך נביאים על החטאים והציג להם את העונש. העם "ויבקשו את עותים" – היו קשים ולא קבלו את דברי ה'. יש לזכור, שבתנ"ך לפני כל עונש, בא הזהרה כדי שהעם לא יגיד לא ידענו.
• פסוק 16, ויעשו להם 2 עגלים. המספר רצה להדגיש שממלכת ישראל כבר מרגע בו החלה להתקיים הייתה חוטא בגלל מלך ירובעם שבנה בה 2 עגלים.
• ישתחוו לכל צבא השמים. אנו מוציאים עבודת אלילים נוספת שנקרא "צבא שמים", כאשר סוגדים לשמש, ירח וכוכבים (פסוק 16)
• עבדו את עבודת הבעל (פס' 16)
• ויעברו את בניהם באש – אחד ממנהגי הכנענים היה קורבן אדם. הטקס : תחת לפסל האל מֹלֶך (דמות של מלך ענק וידיו פרוסות קדימה) היו מבעירים אש ושמים את הילדים על הידים של הפסל. יש פרשנים שטוענים שחלק ממלכי ישראל קיימו גם את הפולחן מֹלך והקריבו קורבן אדם. ישנם כאלה הטוענים שמילאו רק חלק מהטקס ורק היו רק מעבירים את הילדים כיווון שלא רשום כי שרפו את בניהם, אלא רשום "העבירו את בניהם באש". כלומר, הם הסתפקו בטקס סמלי של העברת הילדים על הפסל – הילדים לא מתו.
• "ויקסמו קסמים וינחשו" – לנחש את העתיד במקום ה'.

שמות גנאים המופיעים על עבודת האללים :

• פסוק 12, המספר מכנה בכינוי גני את עבודת האלילים. האלילים מכונים גילולים ככינוי גנאי.
• פסוק 15, כינוי גנאי נוסף מופיע. "ההבל ויהבלי", כלומר, עבודת האלילים היא דבר חולף.

המשך ניתוח

פסוק 18, רשום שבעקבות על החטאים של ממלכת ישראל, ה' כעס ומעניש אותם בחורבן וגלות. "לא נשאר, רק שבט יהודה (ממלכת יהודה = יהודה, בנימין, שמעון, לוי וספיחים משאר השבטים) לבדו".

ספחים - חלק מתושבי א"י עברו ליהודה מ-2 סיבות :

• הם הכירו רק במלך מבית דוד.
• היה להם קשה לקבל שבמרכזים יש עגלי זהב.

פסוק 19, הפסוק נאמר בטון של איום. לאחר שהמספר מסכם את כל חטאי ישראל שבגללם הם הוגלו, הוא אומר : גם יהודה לא שמר את מצוות הה' – גורלה של ממלכת יהודה תהיה כמו של ממלכת ישראל.

פסוקים 20-23, מסכם את המספר את תיאור העונש והחטא כשמבחינתו הגורם העיקרי לחטא ממלכת ישראל זה המלך הראשון ירובעם ועליו רשום : "חטא והחטיא".

פסוקים 24-21 : שני סוגי השומרונים (יש לדעת את הפסוקים בהם מופיעים)

סוגי השומרנים :

• סוג I – תושבי ממלכת ישראל שבירתם הייתה שומרון ולכן נקראים שומרנים. הם הוגלו על ידי מלך אשור לאשור. פסוקים שנמצאים : 24-33, 41
• סוג II – לאחר שממלכת ישראל התרוקנה מתושביה, מלך אשור מבצע הגליה סיבובית, הוא מביא לתחומי א"י עמים כבושים אחרים.

השומרונים של היום נמצאים בשני מקומות חולון ושכם. הם מאמינים רק בתורה בכתב, ללא התורה בע"פ. השומרנים שנזכרים בספר מלכים וגם היום טוענים שהם יהודים, כיוון שהם צאצאים של 10 השבטים שלא הוגלו, לעומת זאת, אנחנו כיום וגם בתקופה הקדומה טוענים שהשומרונים האלה הם גויים שהביא מלך אשור. פסוקים שנמצאים : 40-34.

פסוקים 24-33, 41 : הסוג ה-II

כשמלך אשור מביא את הגויים לשומרון, הם נתקלים במצב בו אריות אוכלים אותם. ישנם 2 פרושים לאריות אוכלים אותם :

• ה' שולח בהם אריות כי הם לא מאמנים בו.
• עד שהגיען אותם תושבים האזור היה ריק מתושבים והמקום התמלא באריות.

כיוון שהם האמינו בה' מקומיים, הם פנו למלך אשור ובקשו ממנו שישלח כהן ממלכת ישראל שהוגלה לאשור, כדי שילמד אותם איך להקריב קורבנות לה' ישראל. לאחר שהוא מלמד אותם, רשום שהם האמינו במקביל גם בה' ישראל (כאל מקומי) וגם באלים (פסוקים 30-33).

פסוק 33, המספר מתאר אותם בצורה חיובית, למרות שהם גוים שלא חייבים להאמין בה' ישראל, הם מאמינים בו. חז"ל כינו שומרנים אלו בכינוי אירוני "גרי אריות", כלומר מבקשים להאמין בה' ישראל בגלל פחד מהאריות.

פסוקים 40-43 : הסוג ה-I

בהשוואה לשומרנים הגוים, מזכיר המספר לשלילה את תושבי ממלכת ישראל הקודמים (10 שבטי ישראל) כי הם היו מחויבים להאמין בה' ולא עשו את זה. לעומתם, השומרנים הגוים, לא צריכים להאמין, אך הם כן עושים את זאת.