אזרחות לכיתה ט'/זכויות האדם
בזכויות האדם אנו מונים מספר זכויות שעל הדמוקרטיה באשר היא לקיים ולדאוג שיצבעו. זכויות אלו הנן טבעיות ומוענקות לא על-ידי השלטון אלא מתוקף האדם בן-אדם. אסור לשלטון לקחת זכויות אלו מהאדם. למרות זאת, ברשות השלטון להגביל גם זכויות אדם ואזרח אלו בשל אילוצים כמו ביטחון, כלכלה ובשל אידיאולוגיה בה נוקט השלטון (כמו למשל ענייני רווחה, חוץ וכלכלה).
- כבוד האדם - זו היא זכות טבעית האומרת כי לכל אדם באשר הוא אדם הזכות לחיות בכבוד. אסור לשלטון ו/או לאדם אחר לפגוע בכבודו. מתוך זכות זו נובעות שתי זכויות:
- הזכות לפרטיות - האדם הוא ייצור פרטי ואסור לפגוע בפרטיות שלו. חדירה לפרטיות מהווה עילה (סיבה) לתביעה משפטית. יש לאפשר לאדם לקיים את חייו בפרטיות, גם ובעיקר אם הוא ידוען (סלבריטאי).
- הזכות לשם טוב - יש לשמור על שמו הטוב של אדם. אסור לפרסם אודותיו שקרים והשמצות, ופרסום שכזה מהווה עילה לתביעה משפטית.
- הזכות לחינוך - זו אינה זכות טבעית, אלא זכות חברתית הניתנת ע"י השלטון. עפ"י זכות זו כל אדם באשר הוא אדם זכאי לחינוך במידה זו או אחרת, אשר תאפשר לו להיות חלק מהחברה במדינה הדמוקרטית. כל המדינות הדמוקרטיות מעניקות את הזכות לחינוך לכל האזרחים והתושבים בהן.
- הזכות לחירות - זו היא זכות טבעית האומרת כי האדם מטבעו הנו אדם חופשי והחירות היא מרכיב חשוב מאוד בחייו כאזרח או כתושב. לאדם מותר לעשות בחופשיות כל העולה על רוחו ובתנאי שלא עבר על החוק ושאינו פוגע בזולת. במסגרת זכות זו קיימים מספר חירויות אישיות הניתנות לאדם:
- חופש הביטוי וההבעה - מותר לאדם להביע את דעתו בחופשיות ללא הגבלה.
- חופש המצפון והדת - מותר לאדם לפעול עפ"י מצפונו ועפ"י הדת שלו, מבלי שהשלטון רשאי למנוע זאת ממנו.
- חופש הדעה והמידע - לאדם מותר לאחוז באיזו דעה שהוא רוצה, ומותר לאדם להשיג מידע ולחקור מבלי שהשלטונות יפריעו לו בכך.
- חופש ההתארגנות וההתאגדות - מותר לאדם להתארגן ולהתאגד בתוך חברה בה הוא רוצה, מותר לו להיות חבר בוועד עובדים ו/או בגוף שמייצג את האינטרסים שלו. מותר לאדם להתאגד למפלגה ולנסות להשפיע באמצעותה על השלטון.
- חופש התעסוקה - לאדם במדינה דמוקרטית מותר לעסוק בכל מקצוע שהוא יחפוץ בו והשלטון אינו יכול להכריח אדם להתעסק במקצוע זה או אחר.
- חופש תנועה - לאדם במדינה דמוקרטית מותר לנוע ממקום למקום וכן לעבור לגור בכל מקום שיחפוץ מבלי שהשלטון יגביל אותו.
- הזכות לחיים ולביטחון - זו היא זכותו הטבעית של האדם לחיות בחיים ובביטחון. על השלטון לדאוג לבטחונות של האזרח והתושב בהיותו אדם. על המדינה לעשות כל שביכולתה כדי לדאוג לבטחונו של האזרח הן בנושאי פנים (משטרה) והן בנושאי חוץ (צבא).
- הזכות לקניין - לכל אדם הזכות לרכוש לעצמו רכוש (קניין), הן רכוש חומרי (כגון דירה, מגרש, מוצרים חומרים וכו') והן רכוש שאינו חומרי (כגון זכויות יוצרים על ספר שנכתב, מוסיקה שהקליט וכו').
- הזכות להליך הוגן - לכל אדם הזכות להליך משפטי הוגן, גם ובעיקר כאשר ביצע עבירה. זכות זו כוללת מספר מאפיינים:
- הזכות לייצוג משפטי - כל אדם זכאי לייצוג משפטי של עורך-דין. עו"ד יכול להיות פרטי או ציבורי. אם לנאשם אין אפשרות כלכלית לשכור לעצמו עו"ד, המדינה תשכור עבורו עו"ד מטעם הסנגוריה הציבורית.
- הזכות לדעת את ההאשמות - על המדינה (המשטרה או הפרקליטות) להודיע בכתב ובע"פ לנאשם במה הוא מואשם. לא יוגש לבית המשפט כתב תביעה אשר הנאשם לא קרא אותו לפני כן.
- הגנה מפני פגיעה בפרטיות - חל איסור על השלטון במדינה (המשטרה וכו') לפגוע בפרטיות של האדם ללא צו מבית משפט המתיר זאת. אסור לחפש בכליו של אדם ללא צו, וכן אסור לחפש בביתו ללא צו שכזה. זכות זו משויכת גם לזכות לפרטיות.
- הזכות לשוויון - זוהי זכות בסיסית וטבעית המוענקת לאדם באשר הוא אדם. זכות זו באה לידי ביטוי במספר תחומים:
- שוויון פוליטי - זכות השוויון באה לידי ביטוי בתחום הפוליטי בכך שכל האזרחים שווים בקולם - כל קול שווה קול - אין הבדל בין קול לקול מכל בחינה שהיא - גזע, מין, דת ומעמד. כל האזרחים זכאים לבחור (בארץ מגיל 18) ולהיבחר (בארץ מגיל 21) ללא הבדל ביניהם.
- שוויון בפני החוק - כל בני האדם (אזרחים ותושבים) שווים בפני החוק בלי הבדל דת, גזע, מין ומעמד. גם המייצגים את האזרחים ברשויות השלטון (הכנסת, הממשלה, מוסד הנשיאות וכו') ובבתי המשפט כפופים לחוק במדינה דמוקרטית.
- שוויון חברתי-כלכלי - איסור אפליה - עקרון השוויון החברתי הוא איסור אפליה, כלומר: איסור על יחס שונה אל אדם או אל קבוצת אנשים רק משום שהם שונים בדת, בגזע, במין או בלאום. במדינה דמוקרטית, באשר היא, חל איסור על אפליה בין אדם לאדם מכל סיבה שהיא. אפליה זו נקראת "אפליה אסורה".
- שוויון הזדמנויות - שוויון הזדמנויות הוא האפשרות שלכל אדם תהיה אותה הזדמנות לנצל את כישוריו האישיים ולהתפתח. על מדינה דמוקרטית לאפשר שוויון הזדמנויות בקרב בני האדם במדינה במטרה לנצל את המשאב האנושי ולקדם את החלשים.
- בשם שוויון ההזדמנויות מתקיימת פעמים רבות "העדפה מתקנת" - מתן קידום לקבוצה של אנשים על מנת שיתקדמו בתחומים השונים בשל היותם חלשים בגלל מקום מגורים / עדה / דת / מעמד / גיל וכו'. למשל: תושבי נווה כץ זכאים לתכניות חינוך מיוחדות בשל היותם בגדר "שכונת מצוקה", במטרה לקדם את התושבים של השכונה מבחינה חינוכית וכניסתם אל החברה באופן שווה לשאר התושבים במדינה.