איך להיות נואם טוב/טיפים לנואם

עשרת הדברות לנאום מוצלח

דע מה המסר שאתה רוצה להעביר.
היה עצמך, התנהג בטבעיות.
אל תגזים עם עזרים חזותיים, כמו מצגת.
דבר אל הקהל. לא אל עצמך ולא אל המצגת ולא אל הניירות שלך או לשום דבר אחר.
לא לפחד כלל - אף אחד בקהל לא יקפוץ וינשך אותך. לרוב, הקהל אוהד אותך.
כבר בתחילת ההרצאה, "שבור דיסטנס" עם הקהל, באמצעות בדיחה או כדומה.
אל תצעד מסביב לבמה. קבע לך "טריטוריה" על הבמה, ודאג להגיע לפינותיה בקצב סביר - לא מהר ולא לאט.
תן להרצאה שלך מבנה. רצוי שלהרצאה יהיו התחלה אמצע וסוף.
אל תשב.

עבור הקהל

יש לדאוג לכך שהקהל יהיה מסוגל לקלוט את דבריך ולא יתקשה בהבנתם. כמו כן יש להמנע מהערות פוגעניות (פוליטיות, גזעניות או מה שלא יהיה).

אמצעים מילוליים

הומור - כדאי שתמיד יופיע בהתחלה ובסוף, ומעט במהלך המצגת. על מנת להמנע מאי-נעימויות הנובעות מהתבדחות על נושאים רגישים, ניתן "לצטט" אדם אחר. כמו כן, הומור מסייע להתגבר בפני קהל בעייתי (עוינות או חוסר ריכוז וכדומה).
השוואות ודימויים - כך ניתן יהיה להעביר מסר חזק יותר לגבי המוצר שלך לעומת המוצר של המתחרה.
ציטוטים - כאשר מצוטטים בשם אחר מומלץ לתת כמה מילים בלשון המדויקת של המקור או אף בקצב ובמנגינה, [דבר זה יגרום התניה של כל השומעים לאותו מעמד או מחזה].
יש לדבר במשפטים קצרים ופשוטים.
מילות חיבור - כאשר עוברים מטיעון לטיעון יש לציין במפורש מהם הקשרים בין הטיעונים שכבר היעלתם כדי שהקהל לא ילך לאיבוד.
כדאי לחזור על המסרים העיקריים מספר פעמים, אם כי בשינוי ניסוח.

אמצעים חזותיים

במידה והמצגת מורכבת, יש להצטייד בלייזר-פוינטר על מנת להקל על הקהל לעקוב אחר דבריך. ניתן כמובן להשתמש במצביע העכבר אך במקרה זה תוגבל התנועתיות.

אלתור

אדם אשר מאלתר במהלך המצגת יכול להתפש לעתים כאמין יותר ולעתים כחשוד יותר. דאגו לעשות זאת בביטחון ובהומור.

שפת גוף

70% מהתקשורת שלנו מועברת באמצעות מסרים גופניים. 20% מהמסרים עוברים באמצעות טון הדיבור ורק 10% מהתקשורת המילולית מועברת באמצעות תוכן המידע. שפת הגוף מעבירה מסר בלתי מילולי אשר נקלט בקהל בקלות רבה יותר מאשר המסר המילולי ולכן חשוב לדעת להעביר את המסר הנכון, ולתאם בין שפת הגוף למסר המילולי. החל מרגע כניסתכם וכלה ברגע יציאתכם, שפת הגוף משחקת תפקיד בדינמיקת המצג ובהתרשמות הקהל מכם, ושפת הגוף תמיד אמינה יותר מהמסר המילולי.

מודעות

כדאי לתרגל את המצגת לפני כן, ולהתאים את התנועתיות אל התוכן. זכרו שהקהל נוטה לחקות את תנועתכם ולכן אין בשום אופן להעביר מסר של עייפות.

הבעות פנים

יש להקרין סבר פנים יפות כלפי הקהל.

טון

הטון של הדיבור הוא חלק משפת הגוף, וגם לו השפעה רבה יותר מאשר למסר המילולי עצמו.

תנוחה

עמידה

בכדי להשפיע על אנשים יש לתפוס מרחב רב יותר בחדר. בעת הצגת הדברים כדאי להיות ביציבה ישרה, חשיבה "גבוהה", עם ידיים פתוחות ולא מסוגרות לצדי הגוף. עמידה במקום אחד עלולה לשעמם את הקהל.

ישיבה

גם כאן כדאי להיות עם זרועות פתוחות, לתפוס כמה שיותר מרחב בכיסא כשישבנך עד סוף הכיסא, זרועותיך על המשענות וגבך מוטה בזווית לעבר הקהל. כדאי לודא שפלג גופכם התחתון מוסתר מפני הקהל, שכן לרוב רגשותיכם האמיתיים נגלים על ידי הרגלים וכפות הרגלים.

"לדבר עם הידיים"

תכונה זו נתפסת כחיובית, אך יש להמנע מתנועתיות מוגזמת.

לקריאה נוספת

ספר נאומולוגיה, יורם שובל, הוצאת קונטנטו דה סמריק