אספרנטו/הדקדוק השלם/שיעור 44

תואר השם הכללי ia עריכה

208. תואר השם הכללי ia פירושו "מסוג כלשהו", והוא מבטא תכונה לא מוגדרת של אדם או עצם.

  • Estas ia birdo sur tiu arbo = יש ציפור מסוג כלשהו על העץ ההוא.
  • Mi vidis iajn ostojn sur la tero = אני רואה עצמות מסוג כלשהו על הארץ.

תואר הפועל הכללי ie עריכה

209. תואר הפועל הכללי ie פירושו "איפשהו" או "במקום כלשהו". במידה והפועל במשפט מציין תנועה ליעד לא מוגדר כלשהו שמצויין על ידי תואר הפועל ie – יש להוסיף לתואר הפועל את הסיומת n (סעיף 121) והוא יהפוך ל-ien.

  • Ie en tiu arbaro estas leono = במקום כלשהו ביער יש אריה.
  • Ie malantaŭ la soldatoj vi trovos amason da kugloj = במקום כלשהו מאחרי החיילים תמצא ערימה של קליעים.
  • La hirundo flugis ien = הסנונית עפה למקום כלשהו.
  • Mi iros ien, sed mi ankoraŭ ne scias kien = אני הולך למקום כלשהו, אבל עדין לא יודע לאן.

יחסת הנומינטיב עריכה

[ראו הערת שולים לגבי המושג "יחסה"]

210. תואר השם יכול לתפקד במשפט כנשוא, וזאת כדי לתאר תוצאה של פעולה שנעשתה על אדם או עצם, או את המצב שבו האדם או העצם נמצאים. התואר חייב להתאים לנושא או למושא אותו הוא מתאר מבחינת הריבוי, אבל הוא יופיע במשפט בצורת הנומינטיב (ללא סיומת n) ולא בצורת האקוזטיב (סיומת n).

  • Mi lasis la knabon trankvila = עזבתי את הילד [כשהוא] רגוע.
  • Mi trovis la truon jam farita = מצאתי את החור [כשהוא] כבר עשוי.
  • Mi lasis ilin bone punitaj = עזבתי אותם [לאחר] שנענשו היטב.

לצורך ההשוואה, במשפטים הבאים התואר משמש כדי לתאר את העצם עצמו, ולא את תוצאת הפעולה שנעשתה על העצם, ועל כן הוא מופיע בצורת האקוזטיב:

  • Mi lasis la knabon trankvilan = עזבתי את הנער הרגוע
  • Mi trovis la jam faritan truon = מצאתי את החור שכבר היה עשוי.
  • Mi lasis ilin bone punitajn = עזבתי את אלה שנענשו היטב.

211. ניתן להשתמש גם בשם עצם כנשוא במשפט, ואז הוא יופיע בצורת הנומינטיב:

  • Ŝi nomis sian filinon Mario = היא קראה לבת שלה "מרי".
  • Ili elektis tiun reprezentanto = הם בחרו אותו לנציג.
  • Mi vidos lin venkinto = אראה אותו כמנצח.

וזאת לעומת משפטים שבהם שם העצם מתפקד כמושא, ויופיע בצורת האקוזטיב:

  • Ŝi nomis sian filinon, Marion = היא ציינה את בתה, מרי.
  • Ili elektis tiun reprezentanton = הם בחרו את הנציג הזה.

אוצר מלים עריכה

שמות עצם ŝnuro = חבל rajto = זכות proceso = הליך

תארי שם justa = צודק/הוגן klara = ברור/מובחן oportuna = נוח

שמות פועל paŝti = להאכיל/לרעות plendi = להתלונן ripari = לתקן
kreski = לצמוח suferi = לסבול/לשאת anonci = להודיע/להכריז

קטע קריאה: הסוס והפעמון עריכה

Unufoje en malgranda urbeto en Italujo, la reĝo, kiun oni estis nominta Johano, metis grandan sonorilon en la vendejon. Li anoncis ke ĉiu plendanto pri maljusteco havos la rajton alvoki (לכנס) juĝiston per tiu sonorilo. Tiam la juĝisto faros proceson en la juĝejo pro tiaj plendantoj.

Oni multe uzis la sonorilon, laŭ la anonco de la reĝo, kaj multe da plendantoj ricevis justecon. Sammaniere, granda nombro da maljustuloj estis punata per ĝia helpo. Kiam okazis ke iu homo montris sin maljusta al alia, ĉi tiu anoncis la aferon per la oportuna sonorilo. Kiam iu faris la edzinon malfeliĉa, la sonorilo tuj sonoris por anonci ŝiajn suferojn, kaj por alvoki la juĝiston.

Fine, oni tiom uzis la sonorilon justecan, ke la ŝnurego estis tute eluzita, kaj ĝia lasta uzinto okaze forrompis ĝin. Sed iu preterpasinto vidis la duonon de la ŝnurego kuŝanta sur la tero, kaj riparis ĝin per kelkaj branĉetoj de apuda arbo. Li pensis en si "Iu plendonto nun trovos ĝin preta por esti uzata." Rimarkinde, la branĉetoj ne velkis, sed restis verdaj, kaj kreskis kiel antaŭe.

En la sama urbo loĝis riĉulo kiu estis forvendinta preskaŭ ĉiom de siaj domoj, ĉevaloj, ĉevaletoj, ĉevalidoj, hundoj kaj multekostaj vestoj, ĉar en sia maljuneco li amis nur la monon, kaj tiun li amegis. Li ankoraŭ posedis nur unu maljunan ĉevalon, kaj fine li forsendis eĉ tiun, por sin paŝti laŭ la vojo.

En la daŭro de la tago, la ĉevalo ekrimarkis la branĉetojn kreskantajn sur la ŝnurego de la sonorilo. Tuj ĝi kaptis la branĉetojn, por manĝi ilin, kaj tuj la juĝisto aŭdis la sonorilon klare sonoranta. Li rapidis al la vendejo, kaj laŭte ekridis kiam li vidis ies ĉevalon tie. Li decidis puni la riĉulon ĉar tiu ĉi ne donis sufiĉe por manĝi al la maljuna militĉevalo.

משפטים לתרגום עריכה

1. הסוס הבחין בענף שבאמצעותו עובר אורח (כלשהו) תיקן את החבל של הפעמון.
2. בגלל שהוא רצה לאכול את העלים הירוקים, הוא תפס את החבל והפעמון מיד צילצל בקול רם וברור.
3. הסוס כמעט הפיל את המוטות שתמכו (160) בגג שעל פעמון הצדק.
4. לכל אחד היתה הזכות להשתמש בפעמון כדי להכריז על סוג כלשהו של אי צדק.
5. השופט פרץ בצחוק כשהוא ראה איזה סוג של תובע עומד שם.
6. בדרך כלל הוא ראה אנשים תובעים, במקום חיות.
7. אנשים קראו לזה פעמון הצדק.
8. הם יכלו להתלונן על הסבל שלהם באמצעות הפעמון הנוח.
9. לפי דעת כולם, זה חובתו של השופט להעניש רשעים.
10. הוא החליט שהוא יערוך משפט (proceson) נגד הבעלים (205) של הסוס.
11. האיש הרחיק את הסוס, וזה האכיל את עצמו לאורך הדרך.
12. זו חובה של כל אחד לתת סוג כלשהו של בית לסוסים שלו.
13. השופט אמר: "אני אמצא של מי הסוס הזה, ולא אניח לו (=לא אעזוב אותו רגוע)"


הערות ותוספות עריכה

  • עופר: "יחסה" היא לא שם של מחלה, אלא אמצעי תחבירי כלשהו שמאפשר לזהות את התפקיד של מילה כלשהי במשפט. במקרה הזה האמצעי התחבירי הוא שימוש בצורת הנומינטיב (ללא סיומת n) במקום צורת האקוזטיב, ולכן היא נקראת "יחסת הנומינטיב".
  • שאול:המילים שמקבלות סימון "יחסה" הן מחלקי הדיבר: שם עצם, תואר השם, תווית יידוע, כינוי גוף, כינוי רמז ומילת שאלה. לפעמים מסומנת היחסה על צירופים הנובעים מחלקי הדיבר האלה ולא על המילה כשלעצמה. סימון היחסות הוא בדרך כלל מתבטא בשינוי בצורת המילה (או במקרה של צירוף: בצורתה של מילה אחת או יותר הכלולות בצירוף), וכן קיימות שיטות סימון אחרות.

קטגוריות שמתייחסות למעמד התחבירי של מילה במשפט: נושא, נשוא, מושא ישיר, מושא עקיף, תיאור ועוד. יש יחסות שאינן מסמנות מעמד תחבירי פשוט, אלא גם תפקיד סמנטי, למשל: שייכות (הספר של הילד), פנייה (אזרח נכבד, המשרד סגור כעת), שימוש בכלי (כתבתי בעיפרון), מקום (נסעתי לצפון) k.t.p.


  • אתם מוזמנים להוסיף כאן הערות או תוספות לחומר שנלמד בשיעור הזה (לחצו על הלינק 'עריכה' שמימין לכותרת של הפסקה). תודה!


<<< שיעור 43 לדף השער שיעור 45 >>>