ארכיטקטורת מידע/חיפוש
הפרק בספרנו שעסק בניווט עזר לכם ליצור את מערכת הניווט המתאימה ביותר לאתרכם. בפרק הזה נעסוק בצורה אחרת של איתור מידע באתר, מערכת החיפוש. מערכת חיפוש כשמה כן היא, מערכת שיודעת לאתר ולהציג תוצאות חיפוש ממוקדות למידע שבאתרכם וברשת כולה. מאחר ולרוב מדובר במערכת יקרה ומאתגרת לתכנון ותחזוקה, לא נוכל לעסוק בכל מאפייניה ומרכיביה. הפרק יעסוק במספר נושאים חשובים בלבד כמו מתי תדע האם האתר שלך בכלל צריך מערכת חיפוש, עיצוב מנשק החיפוש והצגת התוצאות בצורה המיטבית והרלוונטית ביותר.
האם האתר שלך צריך מערכת חיפוש ?
עריכהלפני שאנו מתעמקים במערכות חיפוש, חשוב להבהיר נקודה: כדאי לחשוב פעמיים לפני שבכלל מאפשרים חיפוש באתר. חשוב שהאתר יאפשר איתור של המידע שבו, אך יש דרכים אחרות לעשות זאת, לא בהכרח באמצעות מנוע חיפוש. כמו כן, צריך להיות זהירים לא לשקוע בקונספציה שמנוע חיפוש לבדו יספק את כל המשתמשים באתר ואת צרכיהם המגוונים במידע. בעוד שהרבה משתמשים היו מעוניים לחפש באתר, משתמשים אחרים היו מעדיפים לדפדף בו מאשר למלא את שדה החיפוש וללחוץ על כפתור.
אלו הם חלק מהדברים שיש לחשוב עליהם לפני שמתחייבים למערכת חיפוש:
האם יש מספיק תוכן באתר שלך ?
אז כמה תוכן מצריך שימוש בנוע חיפוש ? קשה לומר. 5 ? 50 ? אולי 500 עמודים ? אין כלל אצבע בנושא. מה שיותר חשוב הוא סוג הצורך במידע שאופייני למשתמשים באתרך. למשתמשי אתר תמיכה טכנית יש צורך במידע ספציפי ויותר סביר שיזדקקו למערכת חיפוש מאשר למשתמשים באתר של בנק כלשהו. אם האתר שלך מכיל נתונים רבים להצגה יותר משהוא אפליקטיבי (כלומר, יש בו כפתורים רבים והרבה אפשרויות שמחייבות התערבות משתמש), אז כנראה שיש מקום למערכת חיפוש. במקרה זה, חשוב לנתח את כמות הזמן והמשאבים המושקעים בהקמת ותחזוקת מנוע חיפוש שכזה באתר אל מול התועלת שתופק ע"י המשתמשים.
האם השקעה במערכת חיפוש תגזול משאבים ממערכות ניווט יעילות יותר ?
בגלל שהרבה מפתחי אתרים רואים במנועי חיפוש פתרון לבעיה של משתמשים למצוא מידע באתרים שלהם, מנועי חיפוש הפכו למעין "פלסטרים" לאתרים עם מערכות ניווט כושלות וחולשות עיצוביות אחרות. אם זה המקרה אצלך, כדאי לוותר על הטמעה של מערכת חיפוש עד לפתרון הבעיות במערכת הניווט. אתה תמצא שמערכות חיפוש לרוב פועלות טוב יותר כאשר הן מתבססות על מערכות ניווט חזקות, למשל, אם תשתמש באוצר מילים מבוקר כדי לתייג תוכן. המשתמשים יפיקו תועלת מרובה משימוש הן במערכת החיפוש והן במערכת הניווט אם הן מתפקדות יחד בצורה טובה. במקרים שעיצוב האתר ומערכת הניווט בו לא נשלטות ע"י גורם אחד בארגון, ואין החלטה לגבי מערכת ניווט רוחבית אחידה, מנוע החיפוש כנראה יהווה את האלטרנטיבה.
האם יש לך את הזמן ואת הידע לבצע אופטימיזציה למערכת החיפוש באתרך ?
הקמת מנוע חיפוש היא לרוב עניין דיי פשוט, אבל כמו אלמנטים אחרים ברשת, קשה ליישם אותו ביעילות. כמי שיש לו ניסיון כלשהו והנו משתמש ברשת האינטרנט, בוודאי חזית במנשקי חיפוש גרועים עד כדי כך שתוצאות החיפוש שלך לא תאמו כלל את הערך שחיפשת. לרוב, מדובר בתכנון לקוי או חסר של מפתח האתר שבוודאי התקין את מנוע החיפוש ולא שינה את הגדרות ברירת המחדל שלו, לא ייחס לכך חשיבות רבה ושכח מזה. אם אתה לא מתכנן להשקיע פרק זמן ניכר בהתאמה של מנוע החיפוש לאתרך, שקול לוותר על הרעיון מלכתחילה.
האם יש אלטרנטיבות טובות יותר ?
מנוע חיפוש יכול לספק את המשתמשים באתרך, אבל ייתכן שאמצעים אחרים יעבדו טוב יותר. לדוגמא, אם אין לך את המומחיות הטכנית או הביטחון לקנפג מנוע חיפוש, או את הכסף לממן מישהו שיעשה זאת בשבילך, שקול להשתמש במפתח (אינדקס) כתחליף. אינדקסים ומנועי חיפוש בדר"כ עוזרים למשתמשים שיודעים מה הם מחפשים. מפתח אתר מצריך עבודה מרובה, אך הוא לרוב נוצר באופן ידני ובסיסי, ולכן כל מי שמחזיק בידע בשפת HTML יכול לתחזק אותו בקלות יחסית.
האם המשתמשים באתר שלך בכלל יטרחו להשתמש במערכת החיפוש ?
ייתכן מאוד שהמשתמשים באתרך יעדיפו לדפדף מאשר לחפש. לדוגמא, משתמשים באתר שמספק כרטיסי ברכה כנראה יעדיפו לדפדף ולראות במו עיניהם את כל האופציות בתמונות מוקטנות מאשר לחפש דוגמא ספציפית. דוגמא נוספת היא משתמשים שיש סיכוי שישתמשו בחיפוש, אך רק בעדיפות שנייה או שלישית, ולכן אתה תהיה זה שיחליט כיצד לנצל את משאביךף האם ליצור מערכת חיפוש או להשקיע בפלטפורמת פלאש להצגת תמונות זעירות במקום וכד'.
מתי כדאי ליישם מערכת חיפוש ?
עריכהכעת, לאחר שציינו את הדברים שמהם צריך להיזהר ולשקול טרם ההחלטה על הקמת מערכת חיפוש, כדאי לדון מתי כדאי ליישם מערכת חיפוש. רוב האתרים כיום לא מתוכננים במאת האחוזים טרם הבניה. כתחליף, הם צומחים ומתפתחים ככל שהזמן עובר. הנקודות הבאות יעזרו לך להחליט מתי האתר שלך הגיע לנקודה שבה אתה חייב להטמיע בו מערכת חיפוש.
חיפוש עוזר כשיש יותר מדי מידע לדפדף בו
Powell's Books היא כנראה חנות הספרים הגדולה ביותר בעולם, מאחר והיא חולשת על שטח בגודל 68 אלף רגל רבועים ברחוב בעיר פורטלנד אורגון בארה"ב. אנחנו מניחים שהיא התחילה בתור חנות קטנה, אבל ככל שהעסק גדל, הבעלים חצב פתח בקיר החנות אל המבנה הבא וכך הלאה עד אשר החנות איכלסה את כל הרחוב. התוצאה היא אוסף של חדרים המחוברים ביניהם בפניות מוזרות ובמעלי מדרגות לא צפויים עד לכדי מבוך כאוטי יפיפה. המבוך הזה הוא אולי מקום מקסים לשוטט בו, אבל אם אתה מחפש כותר ספציפי... שיהיה בהצלחה. זה יהיה קשה למצוא את מה שאתה מחפש... מאוד קשה. אולי, אם יתמזל מזלך, תוכל להיתקל במשהו טוב יותר כתחליף, אבל אני לא הייתי מהמר על זה. בעברו, יאהו היה מעין גרסת אינטרנט דומה לחנות הזאת. בהתחלה, כל המידע שם היה נגיש באופן יחסי. למה ? כי יאהו, כמו הרשת בתחילת דרכה, היה קטן באופן יחסי. בצעירותו, יאהו הפנה למאות בודדות של משאבי אינטרנט באמצעות היררכית נושאים נגישה וידידותית. לא הייתה בו אפשרות חיפוש, עובדה כמעט לא הגיונית למשתמשי יאהו (ומנועי חיפוש אחרים) כיום. אבל במהרה דברים השתנו. ליאהו הייתה מערכת רישום מהפכנית בהיבט הטכני שאפשרה לבעלי אתרים לרשום את אתריהם למאגר, אך ארכיטקטורת המידע במאגר לא הייתה מתוכננת כראוי ולא יכלה להתעדכן בכמות ההולכת וגוברת של אתרים ומקורות מידע שהתווספו לאתר באופן יומיומי. בסופו של דבר, היררכית הנושאים הפכה למגושמת מדי לניווט ויאהו התקינו מערכת חיפוש כאלטרנטיבה למציאת מידע באתר. כיום, רוב האנשים משתמשים במנוע החיפוש ביאהו במקום בדפדוף הידני בהיררכית הנושאים שבסופו של דבר, כתוצאה מהירידה בפופלאריות שלה, אף הוסרה מדף הבית של האתר. כנראה שהאתר שלך לא גדול כמו יאהו, אבל הוא כנראה עבר אבולוציה דומה. האם כמות התוכן באתר גדלה אל מעבר ליכולות הגלומות במערכת הניווט בו ? האם המשתמשים שלך משתגעים בניסיון לאתר את הקישור המתאים בתפריטים ההולכים ומתארכים באתר ? כנראה שהגיע הזמן להכניס מנוע חיפוש.
חיפוש עוזר כשמדובר באתרים של ארגונים
החנות Powell's Books היא גם אנלוגיה טובה להררי התוכן שקיים ברשתות פנים ארגוניות ובאתרים ציבוריים גדולים. ברוב המקרים, כל ארגון כזה גדל, כל מחלקה התפתחה בדרכה שלה, באופן אקראי עם מעט (אם בכלל) תיעוד וכנראה בלי מטא-נתונים שיאפשרו איתור מידע ספציפי בהררי התוכן שקבורים ברשת הארגונית. אם זה המצב שלך, יש לך עוד דרך ארוכה, וכנראה שמערכת חיפוש לא תפתור את כל הבעיות שלך, בטוח שלא את כל הבעיות של המשתמשים שלך. אבל בשלב ראשון כדאי מאוד שתקים מערכת חיפוש שתבצע אינדוקס מלא של כמה שיותר מידע ותוכן באופן גורף וכלל מחלקתי. גם אם מדובר בפתרון זמני, מערכת חיפוש תמלא את הצורך המיידי של המשתמשים שלך לאיתור מידע בכל הרשת הארגונית, ללא צורך ממשי לדעת איזה מהמחלקות מחזיקה בו. חיפוש גם יאפשר לך, כארכיטקט המידע, להבין איזה תוכן באמת קיים במערכת.
חיפוש יכול לסייע לך ללמוד את המשתמשים שלך ולשפר את האתר כולו
אם תציץ בלוג (Log) החיפושים באתרך, תוכל לאסוף מידע מועיל באשר למה המשתמשים באתרך בעצם רוצים ומחפשים, וכיצד הם מביעים את הצרכים שלהם במונחי חיפוש. עם הזמן, תוכל להשתמש במידע הזה כדי לכוונן ולהתאים את מערכת החיפוש שלך ולשפר את הנגישות של המשתמשים למידע באתר, לאו דווקא במערכת החיפוש.
חיפוש צריך להיות באתר כי המשתמשים מצפים שהוא יהיה
כנראה שאין באתר שלך כמות תוכן שזהה לכמות התוכן האדירה באתרים כמו יאהו, אבל אם מדובר באתר משמעותי בגודלו, כנראה שאתה צריך להפעיל בו מנוע חיפוש. יש סיבות טובות לכך. המשתמשים לא תמיד יסכימו לדפדף בכל האתר. הזמן שלהם מוגבל וסף קיבולת הכלת המידע שלהם נמוכה ממה שהיית חושב. בנוסף, מעניין לראות שלפעמים משתמשים ישתמשו במערכת החיפוש גם כאשר הם לא ממש יודעים מה לחפש וכנראה שדפדוף באתר היה מתאים להם יותר, אבל הם פשוט הרגילו את עצמם להשתמש במנוע החיפוש. אבל יותר מכל, משתמשים פשוט מצפים שתהיה תיבת חיפוש. זאת מוסכמה דיפולטיבית וקשה, ואולי גם לא נכון, לנסות לעמוד כנגד הציפיות של הגולשים באתר.
חיפוש יכול לעדן דינמיות יתר
כדאי לשקול יצירת מערכת חיפוש לאתרך אם הוא מכיל תוכן דינאמי רב. לדוגמא, אם אתרך הוא גרסא מקוונת של עיתון, כנראה שתעדכן אותו מידי יום ביומו בעשרות כתבות ומידע רב. מהסיבה הזאת, כנראה שלא יהיה לך זמן לקטלג את התוכן על בסיס יומי באינדקס. מנוע חיפוש יכול לעזור לך באמצעות אינדוקס אוטומאטי של תוכן פעם אחת או מספר פעמים ביום. אוטומטיזציה של תהליך האינדוקס מבטיחה שלמשתמשים תהיה גישה תמידית לכל התוכן באתר, ואתה תוכל להשקיע את הזמן שנחסך בדברים אחרים.
עיצוב מנשק החיפוש
עריכהכל הגורמים שפורטו לגבי מה לחפש, מה להשיב ואיך להציג את התשובות מתחברים ביחד במנשק החיפוש. עם כל מגוון האפשרויות והטכנולוגיות הזמינות היום, אי אפשר להגדיר "מנשק אידיאלי". למרות זאת, ישנן משתנים רבים שמשפיעים על עיצוב מנשק החיפוש:
- רמת מיומנות החיפוש של המשתמש והמוטיבציה שלו: האם למשתמש נוח לחפש בעזרת שפות חיפוש ייעודיות (לדוגמא: אופרטורים בינאריים), או האם הוא יעדיף שפה טבעית? האם הוא צריך מנשק פשוט או מנשק מורכב וחזק יותר? האם המשתמש מעדיף תוצאות חלקיות ומהירות או עבודת חיפוש קשה עם תוצאות מדויקות יותר? כמה חזרות המשתמש מוכן להשקיע?
- סוג המידע הדרוש: האם המשתמש מבצע חיפוש מקיף או סתם מחפש על "קצה המזלג"? האם התוצאות צריכות להיות מתומצתות, או שהתוצאות יספקו מידע מקיף עבור כל מסמך? עד כמה מפורטת כל שאילתא צריכה להיות ע"מ שהמשתמש יגדיר את צרכיו?
- סוג המידע המחופש: האם המידע המחופש הוא בעל שדות מובנים או שהוא בעל טקסט מלא? האם הוא עמוד ניווט, עמוד יעד או אולי שניהם? האם הוא רשום בHTML או פורמטים אחרים שהם לא טקסטואליים? האם התוכן דינמי? סטטי? האם יש לו metadata?
- כמות המידע המחופש: האם המשתמש יופתע ממש המסמכים שהוחזרו? כמה תוצאות הם המספר הנכון?
כעת נספק עצה בסיסית לגבי מה לקחת בחשבון כאשר מעצבים מנשק חיפוש. ככל הנראה, שנמצא באתר את תיבת החיפוש הנפוצה הנראית כך:
פשוט וקל. מקישים לתוך התיבה כמה מילות מפתח, או ביטוי בשפה רגילה לוחצים על כפתור החיפוש, מתבצע חיפוש בכל האתר והתוצאות מוצגת. המשתמשים יניחו הנחות לגבי הדרך בה מנשק החיפוש עובד, ולכן יש לבדוק עבור הנחות אלו בזמן שמתכננים את מערכת החיפוש. חלק מההנחות כוללות:
- "אני פשוט יכול לכתוב את המונח שמתאר את מה שאני מחפש ומנוע החיפוש יעשה את השאר."
- "אני לא צריך לכתוב את כל השטויות האלו כמו: AND,OR, NOT."
- "אני לא צריך לדאוג למילים נרדפות עבור המונח שלי."
- "אין לי זמן ללמוד איזה שדות אני בכלל מחפש."
- החיפוש שלי יסרוק את כל האתר."
אם המשתמשים מניחים את ההנחות הללו ולא בדיוק מעוניינים בללמוד איך בדיוק החיפוש באתר עובד - יש "לזרום" איתם. תספק למשתמשים את תיבת החיפוש הרגילה. בהחלט אפשר להוסיף דף "עזרה" שמסביר איך ליצור שאילתות מתקדמות ומדויקות יותר. סביר להניח כי מרבית המשתמשים בקושי, אם בכלל ישתמשו בדף זה. אפשרות אחרת היא לחפש הזדמנויות ל"חנך" את המשתמשים ברגע שהם מוכנים ללמוד. הזמן הטוב ביותר הוא לאחר ביצוע החיפוש הראשוני, והמשתמש הגיע לנקודת תסכול. כעת המשתמש מבין כי התקווה הראשונית שהחיפוש שלו ימצא בדיוק מה שהוא רוצה נמוגה. ברגע זה – משתמשים ירצו לדעת כיצד הם יכולים לשנות את החיפוש שלהם. לדוגמא, אם נחפש את הערך "שרתים" – באתר IBM ישראל, ככל הנראה שנקבל יותר תוצאות ממה שנרצה לקבל:
בשלב זה, מערכת החיפוש של האתר "יוצאת מהקופסא": היא מציעה למשתמש מספר אפשרויות. היא מודיעה לו:"הנה 10 התוצאות הראשונות מתוך ה144 האפשריות". אולי זה יותר מדי? אם זה יותר מדי תוצאות – תוכל להשתמש במנשק ה"חיפוש מתקדם" שיאפשר לצמצם את החיפוש. או אולי תרצה ללמוד איך לחפש בצורה טובה יותר בעזרת עמוד ה"טיפים לחיפוש". או אולי בכלל תרצה לצמצם את החיפוש ע"י בחירה בקטגורית חיפוש ספציפית:
בכלליות, יותר מדי או קצת מדי (לרוב אפס) תוצאות הם סממנים די טובים בשביל המשתמש להבין שהוא צריך לשנות את החיפוש שלו.
תיבת החיפוש יכולה לפעמים לבלבל במידה והיא מופיעה ביחד עם תיבות אחרות. התמונה למטה מראה אתר ראשי עם מספר תיבות שלידן מופיע המילה "go". רוב הסיכויים הם שהמשתמשים בכלל לא יקראו את התוויות שמופיעות ליד כל תיבה ופשוט יכניסו את הערך שהם מחפשים לאחת התיבות שהם יראו:
גישה טובה יותר היא למקם את תיבת החיפוש קרוב למערכת הניווט של האתר ולשנות את התווית מ"go" ל"search". שאר התיבות יכולות להפוך להיות פחות בולטות או פשוט להעביר אותן למקום אחר. מיקום קבוע של תיבת החיפוש קרוב למערכת הניווט של האתר, ביחד עם שינוי התוויות ל"search" תבטיח לנו שהמשתמשים ידעו איפה להכניס את הערך שהם מחפשים. ברור, כי מסתתרות הנחות רבות מאחורי אותה תיבת חיפוש – חלקן נעשו בשביל המשתמש, חלקן נעשו ע"י אדריכל המידע שהחליט איזה פונקציונאליות תסתתר מאחורי התיבה. קביעת אילו הנחות משתמשי האתר מניחים, היא זאת שצריכה להניע את הגדרות ברירת המחדל של עיצוב מנשק החיפוש.
חיפוש מתקדם
עריכהבממשקי החיפוש המתקדם המשתמשים "נחשפים" לפונקציות רבות של מערכות החיפוש. שימוש במערכות החיפוש המתקדם מאפשר למשתמשים שימוש מניפולטיבי רב במערכות החיפוש.
בד"כ 2 סוגים של משתמשים עובדים עם מנשקי החיפוש המתקדם:
- מחפשים מתקדמים (ספרנים,משפטנים,דוקטורנטים, חוקרים רפואיים)
- מחפשים מתוסכלים,שחיפושים פשוטים קודמים שלהם לא צלחו וצריכים לשפר אותם.
לרוב,נדחסות יותר מדי אפשרויות לממשקי החיפוש מתקדם (חיפושים ע"פ שדות,טווחי תאריכים,אזורים ושפות).
לעיתים זה מצופף את הממשק ומביא את המשתמשים למצב שבו הם לא יודעים איך להשתמש בו.
מנשק החיפוש המתקדם של אתר הבורסה לניירות ערך, שאפילו אינו מרוכז בעמוד אחד:
לא מומלץ להשקיע מאמצים רבים בעיצוב דף החיפוש המתקדם, מכיוון שלא רבים המשתמשים שמשתמשים בו, וההשקעה העדיפה היא לאפשר למשתמשים שיפור חיפושים קודמים ולא מוצלחים. עם זאת, לא ניתן להתעלם ולוותר על החיפוש המתקדם משום שהוא פונקציה נפוצה ונהוגה, ומכיוון שכאמור – ישנם משתמשים שמעוניינים בשימוש בו. כלל חשוב הוא לאפשר את השימוש בפונקציות החיפוש המתקדם הסבוכות למשתמשים אשר חפצים בהן, אולם יש לעצב את מערכת החיפוש (הפשוטה) כך שהרוב המוחלט של המשתמשים לא ירגישו בכלל צורך להגיע לדף החיפוש המתקדם.
שיפור מנשק החיפוש
עריכהלהלן מספר עצות לשיפור מנשק החיפוש:
אפשר למשתמש לבצע חיפוש חוזר בדף התוצאות
לפעמים המשתמשים הם "שכחנים" , בעיקר אחרי חיפוש מייגע בין עשרות תוצאות. הצגת החיפוש הראשוני בתוך שורת החיפוש יכולה להיות שימושית בהחלט, זה מאפשר למשתמש לבצע שוב את החיפוש מבלי להקיש שוב מילות החיפוש.
קטלוג הספריות של אוניברסיטת בר אילן, ששומר את מילות החיפוש הראשוני בתיבת החיפוש:
הסבר למשתמש מהיכן התוצאות הגיעו
חשוב להבהיר איזה תוכן חיפש המשתמש, במיוחד אם מערכת החיפוש תומכת ב"אזורי" (או קטגוריות) חיפוש שונים. התזכורת שימושית במקרה שהמשתמש מחליט להרחיב או להצר את החיפוש שלו, בתיקון החיפוש ניתן להשתמש ביותר או בפחות אזורי חיפוש לפי בחירת המשתמש.
פורטל הממשלה מאפשר אחרי חיפוש מונח כלשהו בחירה בקטגוריות רלוונטיות, כשאחרי בחירה באחת מהן, היא תוצג למשתמש (1) והוא יוכל לעבור בקלות לקטגוריות אחרות(2):
הסבר למשתמש מה התרחש מאחורי הקלעים של החיפוש
במידה ותוצאות החיפוש אינן משביעות רצון, הצגת מה שהתרחש מאחורי הקלעים תהיה שימושית ע"מ לספק למשתמש הבנה טובה יותר של המצב ולספק מעין צ'קפוינט שממנו ניתן לחדש את החיפוש. "מה שהתרחש" יכול לכלול את 2 השיטות שהוזכרו,ובנוסף:
- חזרה על השאילתא
- תיאור התוכן שאותו חיפש המשתמש
- תיאור כל הפילטרים המשפיעים על החיפוש
- הצגת אופרטורים בוליאניים או אופרטורים אחרים, כמו AND.
- הצגת הגדרות חיפוש נוספות כמו מיון ע"פ SORT.
- הצגת מס' התוצאות שאוחזרו.
חיפוש צירוף של מילים בגוגל יספק רשימת תוצאות רלוונטיות כשמילות החיפוש אותן הקיש המשתמש יודגשו ביחס לשאר הטקסט ויספקו מידע למשתמש אודות "מה שהתרחש":
שלב את החיפוש עם דפדוף
נושא מפתח בפרק הוא השילוב בין השניים. (ניתן לחשוב על זה כ- "למצוא"). זכרו לחפש הזדמנויות לקשר בין מערכות החיפוש והדפדוף ע"מ לאפשר למשתמשים לקפוץ אחורה וקדימה בקלות.
בחיפוש באתר ZAP נכתבה המילה HP, וניתן לעיין בתוצאות ולשלב אותן עם בחירה בקטגוריות רצויות:
בחירה באחת הקטגוריות תציג את הקטגוריה הנבחרת בצירוף החיפוש אותו ביצענו בהתחלה:
כשהמשתמש נתקע...
עריכהניתן להשקיע בתמיכה בחיפוש שחוזר ומשפר את עצמו, אבל משתמשים ייכשלו פעם אחר פעם. מה עושים במקרה שהמשתמש נותר עם אפס תוצאות או עם מספר תוצאות רב מדי? המקרה השני הוא פשוט יותר, בגלל שברוב המקרים מנוע החיפוש יחזיר תוצאות הממוינות לפי רלוונטיות. ניפוי סטים גדולים של תוצאות הוא חלק מפעולות שיפור החיפוש, אבל בד"כ את זה עושה המשתמש בעצמו כשהוא מפסיק לבדוק את התוצאות שאוחזרו. אך זה עדיין שימושי לספק הוראות כיצד לצמצם את החיפוש. אתר "מפה" מספק טיפים למשתמש במקרה שבו התקבלו יותר מדי תוצאות:
ניתן גם לעזור למשתמשים לצמצם את התוצאות בכך שנאפשר להם לחפש בסט התוצאות הנוכחי שאוחזר.
פורטל הממשלה מאפשר לבצע חיפוש בתוך סט התוצאות שהתקבלו מחיפוש קודם:
ומצד שני, אפס תוצאות הוא מצב מתסכל יותר למשתמשים ומאתגר יותר לארכיטקטים של המידע. אנו ממליצים לאמץ את מדיניות "NO DEAD ENDS" ע"מ להתמודד עם הבעיה. זה אומר שתמיד עומדת בפני המשתמש ברירה נוספת, גם אם הוא הצליח לאחזר 0 תוצאות. הברירות הן:
- אמצעים לשיפור החיפוש.
- טיפים ועצות ע"מ לשפר את החיפוש.
- אמצעי דפדוף (כולל מערכת ניווט באתר ומפת האתר).
- תמיכה אנושית במידה והחיפוש והאיתור לא הועילו.
הצגת תוצאות החיפוש
עריכהלאחר שמנוע החיפוש החזיר תוצאות, ישנן דרכים רבות להציג אותן. גם כאן יש צורך לבחור. וכמו בעבר, הבנת תוכן האתר וכיצד משתמשים יעשו בו שימוש צריכה להדריך אותך בבחירות אלו.
אילו רכיבי תוכן להציג ?
עריכהההנחיה הבסיסית היא להציג כמה שפחות מידע למשתמשים שיודעים מה הם מחפשים, וכמה שיותר מידע למשתמשים שלא בטוחים מה הם מחפשים. למשתמשים אשר יודעים מה הם מחפשים יש להציג רק תוכן ייצוגי (כמו כותרת או מחבר) כדי שיוכלו לברור בין התוצאות ולהגיע לתוצאה הרלוונטית אליהם במהירות הגבוהה ביותר. למשתמשים שאינם בטוחים מה הם רוצים למצוא, יש להציג תוצאות הכוללות שדות נוספים כמו תקציר, חלק מהטקסט, מילות מפתח וכו', על מנת שיוכלו להעריך יותר את תוכנה של כל תוצאה שהוחזרה. ניתן גם לאפשר לגולש לבחור אילו שדות להציג בתוצאות שהוחזרו. כאשר קשה להבדיל בין תוצאות שהוחזרו עקב כפילויות בשדות (לדוגמה שם מחבר או אפילו כותרת זהה) , יש להוסיף שדה נוסף (כגון עמוד או תאריך פרסום) על מנת להקל על הגולש. כאשר יש כפילות בין תוצאות שהוחזרו, ישנן שדות שיכולים להיות משמעותיים במיוחד למחפש, לדוגמה: כאשר גולש מחפש ספר להשאלה מסיפריה, הוא ירצה לדעת האם הספר נמצא במלאי באותו רגע. פחות יעניין אותו שדה ה"הוצאה לאור" שיחזור על עצמו 3 פעמים. כמות המידע שתוצג עם כל תוצאה שהוחזרה היא פונקציה של כמות התוצאות שהוחזרו באותה שאילתה. במידה והאתר שלך קטן או שהשאילתות הנשלחות למנוע החיפוש מצומצמות בדרך כלל, כדאי להוסיף פרטים לכל תוצאה שהוחזרה, במידה והדבר יואיל לגולשים. אך רצוי לזכור שלא משנה כמה יודגש בפני הגולש כי קיים המשך לתוצאות מעבר לדף הראשון שבו הם מוצגות, רוב הגולשים לעולם לא יעברו לדפים הבאים. לכן, לא כדאי להעמיס פרטים על כל תוצאה שהוחזרה ובכך לדחוק תוצאות רלוונטיות שהוחזרו לדפים הבאים. רכיבי התוכן המוצגים לכל תוצאה תלויים גם ברכיבי התוכן שהמסמך מציע – כלומר איך הוא מורכב, ומה השימוש בו. לדוגמה: הגולשים באתר של 144 יחפשו מספר טלפון, לכן יש להציג את מספר הטלפון בצמוד לשם ולא "להכריח" אותם ללחוץ על העכבר פעם נוספת כדי להגיע אליו.
אם אין הרבה "מבנה" לטקסט, או שהחיפוש מתבצע בטקסט מלא, הצגת מילות השאילתה בתוך ההקשר לתוכן המסמך שאוחזר תהיה שימושית מאוד. לדוגמה: בחיפוש של google , מילות השאילתה מודגשות בתוך הקשרם בטקסט:
כמה תוצאות להציג ?
עריכהמספר התוצאות המוצגות תלוי בעיקר בשני גורמים: כמות המידע המוצגת לכל תוצאה (מידע רב – מספר תוצאות מצומצם, מידע מצומצם – מספר תוצאות רב). בנוסף, רזולוציית המסך של הגולש, מהירות החיבור לאינטרנט והגדרות הדפדפן גם הם ישפיעו על מספר התוצאות המוצגות. הדרך הטובה ביותר היא אולי לחתור לפשטות – להציג מספר תוצאות מועט יחסית ולתת לגולש לבחור בעצמו את ההגדרות לתוצאות שמוחזרות ע"פ צרכיו. מומלץ ליידע את הגולש בכמות התוצאות הכוללת שאוחזרה על מנת שבזמן הגלישה בין התוצאות, ידע הגולש כמה נותרו לו. מומלץ גם לתת לגולש אפשרות ניווט בין התוצאות – לדוגמה לתת אפשרות לקפוץ בין התוצאות אפילו לדפים האחרונים: בגוגל ניתן לקפוץ ישירות מהדף הראשון לדפים האחרונים:
במקרים רבים, כאשר הגולש נתקל בכמות תוצאות רבה, הוא מחליט שכמות זו "גדולה מדי". זו הזדמנות טובה לספק לו אופציה לצמצם את החיפוש.
אופן הצגת התוצאות
עריכהלאחר שישנה קבוצת תוצאות שבה הוחלט אילו תכנים יש להציג, הגיע הזמן להחליט באיזה סדר יש לסדר את התוצאות. גם כאן הדבר תלוי קודם כל בצרכי המידע של הגולש, אילו תוצאות מצפה הגולש לקבל, ואיך ירצו הגולשים להשתמש בתוצאות. ישנן שתי שיטות נפוצות לסידור התוצאות: מיון ודירוג. ניתן למיין את התוצאות בסדר כרונולוגי לפי תאריך, בסדר אלפבתי או מספרי (ניתן ליישם על שדות שונים כמו כותרת או מחבר). ניתן לדרגם באמצעות אלגוריתם הקובע רלוונטיות או פופולריות. שיטת המיון חשובה לגולשים שרוצים להגיע להחלטה מסוימת או לנקוט בפעולה מסוימת באמצעות המידע שיקבלו. לדוגמה – גולשים שרוצים להשוות מחירי טלוויזיות, ירצו למיינם לפי מחיר. (ובכך יגיעו להחלטה – איזו טלוויזיה לרכוש, או לפעולה – רכישת טלוויזיה). ניתן לבצע מיון לפי כל השדות, אך הגיוני לאפשר לגולשים לבצע מיון באמצעות שדה שיעזור להם להגיע להחלטה ( כמו מחיר, מיקום גיאוגרפי וכו'). כמובן שבמקרה בו צריך לקבוע איזה שדה יכול לתרום להגיע להחלטה יש לבדוק כל מקרה לגופו. שיטת הדירוג טובה יותר כאשר יש צורך להבין מידע או ללמוד משהו מנתונים. בשיטה זו משתמשים כאשר רוצים לתאר רלוונטיות של מסמכים, מהרלוונטי לפחות רלוונטי. גולשים רוצים ללמוד ממסמכים שהכי רלוונטיים. כמובן שרלוונטי הוא מושג יחסי, ויש לבחור שיטות דירוג רלוונטיות בקפידה. גולשים בדרך כלל יסיקו שהתוצאות הגבוהות ביותר הן הטובות ביותר. להלן דוגמאות לשתי השיטות , והסברים להתאמה בין שיטה לבין צרכי הגולש:
דירוג אלפביתי
ניתן למיין כל תוכן לפי סדר אלפבתי (וגם כל שדה), ושיטה זו טובה כי ניתן להניח כי רוב הגולשים מתמצאים בסדר האלפבתי. רצוי להשמיט אותיות אשר לא תורמות לסידור זה כמו ה"א הידיעה בתחילת מילה – לדוגמה "מפץ גדול" תחת האות מ"ם ולא "המפץ גדול" תחת האות ה"א. אם תאריך ההוצאה של המסמך חשוב, רצוי לסדר את התוצאות לפי סדר כרונולוגי. מה גם שלרוב הקבצים יש תאריך יצירה "מושתל" בתוכם, וזהו לא ערך שצריך לקוות שמצוי במסמך עצמו. אם התוכן הוא פרסומי או חדשותי, רצוי לסדרו בסדר כרונולוגי הפוך (דהיינו מהמאוחר למוקדם). בדרך כלל משתמשים בסדר כרונולוגי רגיל כדי לתאר נתונים היסטוריים. לדוגמה: המבזקים של וואלה! – סדר כרונולוגי הפוך:
דירוג ע"פ רלוונטיות
אלגוריתמים המדרגים לפי רלוונטיות (על כל סוגיהם) מתאפיינים בדרך כלל ע"י אחד או יותר מהגורמים הבאים:
- כמה ממילות השאילתה מופיעות במסמך
- באיזו תדירות מופיעות המילים הללו
- מה המרווח בין אותן מילים (צמודות זו לזו/ באותו משפט/ באותה פיסקה)
- איפה המילים מופיעות (בכותרת, בגוף הטקסט וכו')
- פופולריות המסמך שבו נמצאו המילים המתאימות לשאילתה( האם ישנם הרבה קישורים לאותו מסמך והאם האתרים המקושרים למסמך פופולריים בעצמם)
גישות שונות לדירוג ע"פ רלוונטיות מותאמות לפי סוג התוכן. אבל ברוב מנועי החיפוש זוהי השוואה שלא ניתנת לביצוע. לדוגמה: מסמך א' ידורג גבוה יותר ממסמך ב', אבל מסמך ב' יותר רלוונטי. כיצד הדבר יתכן? בעוד שמסמך ב' הוא ציטוט ביבליוגרפי חשוב, מסמך א' הוא במקרה מסמך ארוך במיוחד שמילות השאילתה, בסך הכל, מופיעות בו פעמים רבות. לכן, ככל שהמסמכים הטרוגניים יותר, כך יש צורך במשנה זהירות בשימוש בשיטת דירוג לפי רלוונטיות. אינדקס הנוצר ע"י אדם הוא אמצעי נוסף לקביעת רלוונטיות. מילות מפתח ושדות תיאור הנכתבים ע"י אדם אשר מבצע שיקול דעת יכולים לתרום רבות לדירוג זה. לדוגמה: באתר mako ישנם קישורים מומלצים למילות מפתח מסוימות:
שיטה זו אינה טריוויאלית עקב דרישתה למשאבי אנוש מקצועיים. לכן שיטה זו אינה מתאימה לכל אתר. במקום שיטת המיפתוח האנושי, קיים שימוש בהמלצות לקישורים שמתקבלים ע"י ניתוח אוטומטי לשאילתות נפוצות, בנוסף לתוצאות המתקבלות אוטומטית ממנוע החיפוש. אך ישנן בעיות להציג את מידת הרלוונטיות של כל מסמך (באחוזים לדוגמא) לצד כל מסמך שאוחזר. מה ההבדל בין מסמך שהרלוונטיות שלו 90% לבין מסמך שהרלוונטיות שלו 91% ? בנוסף, האלגוריתמים שמחשבים את הרלוונטיות הזאת עושים הרבה פעולות מסורבלות "מאחורי הקלעים", שהרבה פעמים מחזירות תוצאות לא רלוונטיות, ואפילו תמוהות. לכן, השימוש בדירוג שכזה יכול לתת הרגשה לגולש שהוא עובד עם מערכת לא אינטיליגנטיתבמיוחד, ולכן רוב האתרים נמנעים מהצגת דירוג שכזה.
דירוג על פי פופולריות
גוגל נחשב למנוע חיפוש מוצלח צאחר והוא מציג תוצאות על פי הפופלאריות שלהן. הקריטריונים למידת הפופלאריות נקבעו ע"י גוגל והאלגוריתם הוא גדול ומורכב (פרמטרים לדוגמא: כמות השינויים והעדכונים שיש במסמך באותו אתר, מספר כניסות משתמשים, כמות קישורים לאותו אתר ספציפי, כמות הצפיות באותו אתר וכד'). מדובר על כמאה פרמטרים שונים.
חשוב לציין שיש דרכים אחרות כדי לקבוע פופולריות אתרים ואין הכרח לקבוע פופולריות אתרים עפ"י גודלם. אתר קטן אינו בהכרח מעיד על חוסר פופלריות, מספיקה פופולריות המסמכים שהאתר מכיל כדי שאכן יהיה פופולארי.
דירוג ע"י משתמשים או ע"י מומחים
יש מנועי חיפוש שמציגים את התוצאות על פי מידת ההתאמה למשתמשים אחרים. כלומר, משתמש אשר חיפש משהו במנוע וקיבל תוצאות, יכול לדרג אותם. תוצאות שדורגו גבוה יוצגו במקום גבוה ובולט בדף התוצאות. תוצאות לא רלוונטיות יוצגו בתחתית הדף או לא יוצגו כלל.
דירוג בתשלום
כיום, ניתן לרכוש ממנועי החיפוש מעין שטחי פירסום בעמודי התוצאות. לא מדובר על פרסומות שאינן קשורות לתוכן החיפוש, אלא אתרים או מוצרים בנושא החיפוש של המשתמש, אך מאחר ובעלי המנוע קיבלו תשלום כדי להציג את התוצאה, היא תסומן ותוצג במקום בולט.
חץ מס' 1 מציג את המודעות הממומנות. המיקום שלהן הוא מיקום גבוה בעל השפעה וסיכויי הצלחה וצפייה גדולים. לעומת זאת, חץ מס' 2 מציג את כל שאר התוצאות. כך בעצם הם מופיעים אחרי אותם קישורים ממונים, אף על פי שאולי הם יותר רלוונטיים למחפש.
קישורים נוספים ומקורות
עריכההערך הויקיפדי בנושא מנועי חיפוש
| הפרק הקודם: מערכות ניווט משלימות |
חיפוש | הפרק הבא: תזאורוסים ושפה מבוקרת |