הדף נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית. | |||
אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים. |
פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקיספר ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.
המשקל בארמית מקראית
ערך זה כתוב על פי הטבלה "לוח א" הנפרסת על פני שני עמודים בספר מבוא הלשון הארמית, של רבי יהודה יִיטֶלְשׂ, מבית המדרש לרבנים בברלין.[1]
המשקל, כמו בעברית, הוא תבנית יסוד לשונית דקדוקית במערכת שמות העצם (מערכת השם), בדומה לבניין - במערכת הפועל, שעל פיו ניתנת משמעות, ובעזרתו, בתבנית משנֶה קבועה לכל משקל, ניתנים: יידוע (מיודע או סתמי), מספר (כלומר ייחוד או ריבוי), מין (זכר או נקבה), סמיכות (נפרד או נסמך), והטיית שייכות. הטיית השייכות מופרדת שוב ליידוע, מספר, ומין המשוייך: שלי שלך שלהן וכו'.
לדוגמא במשקל פַּעִיל עם השורש של"ט: בנפרד - שַׁלִיט, בנפרדת - שַׁלִיטָא , בנפרדים - שַׁלִיטִין... בנסמכות - שַׁלִיט שַׁלִיט שַׁלִיט שַׁלִיט
קיימים מספר משקלים בעברית המקראית, ואלו יצוינו בטבלה הבאה. בחקר תולדות הלשון הארמית, נמצא שזו השפעת העברית על הארמית הקדומה, בה לא היתה קיימת אחידות בתבנית המשקל, גם לא בתוך ניב מקומי.[דרוש מקור]
על תולדות היעלמות הנו"ן ושינויי התנועות בצורות לשוניות של הארמית, על פי משקלים ובבניינים ארמיים, בהשתלשלותם מן השפה המשוערת הקדם-שמית, ניתן לקרוא במאמר
פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקיספר ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.
הערות
עריכה- ^ הספר מבוא הלשון הארמית לרבי יהודה ייטלש (אתר ספרי גוגל). אין אפשרות לתת קישור ישיר לטבלה, יש לגלול מטה שני עמודים עד עמוד 72