ביוטכנולוגיה/גישות עיקריות לאיתור יצרני יתר
גישות עיקריות לאיתור יצרנים פוטנציאליים של תוצרים חדשים
עריכהאיך מוצאים את המיקרואורגניזם החשוד כמייצר התרופה הנחוצה?
עריכהחיפוש מיקרואורגניזמים יצרנים מתבצע בנישות אקולוגיות קיצוניות, בהן שוררים תנאים מיוחדים. למשל :
- לאיתור אנזימים הפעילים בטמפרטורות גבוהות נחפש מיקרואורגניזמים תרמופילי (שחי בטמפרטורות גבוהות) במעיינות חמים.
- לאיתור אנזימים הפעיל בריכוזי מלח גבוהים נחפש מיקרואורגניזמים הלופילי (אוהב מלח) בים התיכון.
שיטות סריקה (=בדיקה ביולוגית - האם "התרופה" פועלת?)
עריכהשיטה 2,3 מקובלות במדע
in vivo (בתוך גוף בע"ח)
עריכהבדיקת התרכובת "החשודה" בתוך גוף של בע"ח ומעקב אחר פעילות התרכובת בתוך הגוף. השיטה הזו אינה יעילה מכמה סיבות :
- אף אחד אינו מבטיח שתגובה בבע"ח יהיה זהה לתגובה של גוף אנושי.
- כל ניסוי נמשך המון זמן ומספר הניסויים מוגבל (כמה ארנבות כבר אפשר לנצל?).
- השקעה כספית אדירה בטיפול יומיומי ורפואי בבע"ח.
- גוף של בע"ח הוא מערכת מורכבת - אין אפשרות לקבוע בוודאות על מה התרופה השפיעה, איפה היא הזיקה וכדומה.
הגישה התאית (In situ)
עריכהבמקום השתמשות באורגניזם שלם, הבדיקה של השפעת התרכובת נעשת על תא בודד או מספר תאים. למשל, לקיחת תא חולה אליו מוספים את התרופה.
הגישה המולקולארית (In Vitro)
עריכהבודקים השפעת התרכובת ישירות על החומר עליו היא אמורה להשפיע. אין פה מערכת ביולגית חיה והכול נעשה במבחנות. למשל, לקחת את החלבון הידוע כגורם הבעיה ולנסות עליו את התרופה. דוגמאות למבחני סריקה בגישה התאית :
דוגמא ראשונה : רוצים לבדוק האם חומר א' מבטל פעילות של פניצילנאז (= B לקטמאז). ידוע כי פניצילנאז הוא חומר הנמצא בקרב חיידקים העמידים לפניצילין (כלומר מפרישים את החומר).
הבדיקה נעשת : גידול חיידקים עמידים לפניצילין ולאחר גדילה הוספה אליהם את חומר א'. אם החיידקים לא גדלים סימן שהחומר טוב.
דוגמא שנייה : רוצים לבדוק האם אנזים פרוטאז אכן מפרק חלבון. ידוע כי החיידק המסוים מפריש פרוטאז.
הבדיקה נעשת : גידול חיידק על מצע עם קזאין (סוג חלבון). אם נוצר איזור צלול סביב המושבה האנזים פועל.