הנוגדים (Ab) – שייכים למשפחת החלבונים שנקראת גלובינום. כל הנוגדנים שייכים לתת משפחה הנקראת אימונוגלובלינים או בקיצור Ig.

מה עושים ה-Ab (נוגדן)? עריכה

נוגדנים חופשיים בדם (Ab) נקשרים אל ה-Ag (אנטיגן/פולש) המתאים להם ויוצרים מספר תגובות אפשריות לביטול פעולת האנטיגן :

פעמים רבות הקישור ל-Ag מבטלת את פעילות ה-Ag.
MΦ (מקרופאגים – תאי דם לבנים גדולים; בלענים) מזהים את הקומפלקס Ab-Ag בקלות ובולעים אותם.
Tc) T ציטוטוקסים; תאי הרג) מזהים את Ab-Ag ופוגעים בהם.
פעולות נוספות (בהמשך) – הצמתת חיידקיים, הפעלת מספר משלים, נטרול רעלים ועוד.

מבנה הנוגדן עריכה

נוגדן בנוי מארבע שרשרות פוליפפטידיות :

הקשרים המחזקים את ארבע השרשרות :

בקצה האזור Fab נמצא אתר קישור האנטיגן. באזור זה, ישנן חומצות אמינו רבות שסוגן משתנה בין נוגדן לנוגדן, מה שמאפשר קישור של נוגדנים שונים.

איזור ויראבלי – האזור בו חומצות האמינו שונות בין נוגדנים שונים.
VC – איזור ויראבלי של השרשרות הכבדות (האזור בו חומצות האמינו שונות הנמצאות בשרשרת הכבדה).
VL – אזור ויראבלי של השרשרות הקלות.

את מבנה הנוגדן מחלקים לשני חלקים :

$\ Fab$ – איזור קישור האנטיגן הנמצא בקצה הזרועות. הנוגדן נקשר לכל זרוע בשקע שנוצר בין $\ VH$ ל- $\ VL$ . שקע זה משתנה אצל כל נוגדן ע"פ ההבדלים ברצף החומצות האמיניות ב-VL וב-VH. הקישור נעשה בהתאמה מרחבית.
FC – האזור הקבוע (אינו משתנה) בין הנוגדנים השונים. הוא המזוהה ע"י מערכת החיסון (מערכת משלים, מקרופאזים, TC ועוד). ל-FC תפקוד בפעילות הציטוטוקסית ^[2]

^ לתלמידי ביוטכנולוגיה בלבד : חומר מחזר הוא חומר ההורס קשרי דיסולפידי ע"י התקשרות של 2 מולקולות מימן בין שתי מולקולות הציסטאין. כלומר, חומר מחזר הורס את מבנה הנוגדן והופך אותו לארבע שרשרות.
^ יכולת להפעיל את מערכת החיסון כך שתלחם בגורם זר שפלש לגוף.

פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקיספר ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.