היסטוריה לבגרות/ארץ ישראל בשנים 1936- 1939/היערכות היישוב היהודי בתחומים: ביטחון, התיישבות וכלכלה

היישוב היהודי נערך למרד הערבי בתחומים:ביטחון,התיישבות וכלכלה.

תחום הביטחוןעריכה

בעקבות מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט התחזק מעמד ה"הגנה" כגוף הבטחוני של היישוב יחד עם הקמת המפקדה הארצית.ה"הגנה" גיבשה מספר עקרונות בהתאם למציאות החדשה שהפכו אותו לארגון לוחם ומשמעותי.העקרונות היו:

  1. עקרון ההגנה המרחבית- תפיסת הגנה רחבה כדי להגן על גושי התיישבות ולא על נקודות יישוב בודדות.
  2. עקרון שליטה ברצף טריטוריאלי- יש לשמור על קשר בין נקודה לנקודה כדי לקיים את עקרון ההגנה המרחבית.
  3. עקרון היציאה מהגדר- מעבר להתקפה יזומה כלומר תקיפת האויב בנקודות רגישות

בעקבות ההחרפה בפעילויות הטרור הערבי הוקמו מספר יחידות צבא חדשות שפעלו לצד ארגון ה"הגנה" בשנים 1936-1939 והגנו על היישוב.החלק מהיחידות והפעולות היו לגליות(חוקיות) וחלקן בלתי לגליות(לא חוקיות):

  • היחידות והפעולות הלגליות: "הנוטרות","פלוגות הלילה המיוחדות",הקמת "גדר הצפון" ו"פלוגות שדה"
  • היחידות והפעולות הבלתי לגליות: "הנודדת" ו"חיל שדה"

"הנוטרות"עריכה

הבריטים החליטו לשתף פעולה עם היהודים בפעילות הצבאית כדי להקל על כוחות הצבא הבריטי,לכן הקימו הבריטים את הנוטרות שהיה כוח שמירה משטרתי יהודי שפועל באישורה של ממשלת בריטניה.באופן רשמי היו הנוטרות תחת שליטה של המשטרה הבריטית אך בפועל שיתפו פעולה עם ארגון ה"הגנה".ע"י הנוטרות יכלה ה"הגנה" לבצע פעולות הגנה גלויות בכל מקום ובנוסף איפשרו הנוטרות להבריח נשק לא חוקי ולשמור על ביטחון היישובים החדשים.בסוף תקופה המאורעות הגיעה מספרם של הנוטרים לכ-22,000 איש.

"פלוגות הלילה המיוחדות"עריכה

לאחר חידוש המאורעות ה"הגנה" יחד עם קצין בריטי פרו-ציוני בשם צ'רלז אורד וינגייט הקימו את "פלוגות הלילה המיוחדות" שהיה כוח קומנדו מעורב ששירתו בו אנשי ה"הגנה" וחיילים בריטיים. יחידות אלו תרמו רבות לגירוש כנופיות מצפון הארץ. וינגייט לימד את ה"הגנה" שיטות פעולה שונות במערבים, לוחמה לילית ועוד. הבריטים, שלא תמכו בפעילות של וינגייט למען היישוב אילצו אותו לעזוב את ארץ ישראל בשנת 1938 ובשנת 1939 פורקו "פלוגות הלילה המיוחדות".

הקמת "גדר הצפון"עריכה

בשנת 1938 החליטו הבריטים לבנות גדר לארוכו של גבול הצפון.את הקמת הגדר ניהל סיר צ'רלס טיגרט ובמסגרת הפעילות הזאת הוקמו עשרות תחנות משטרה בריטיות בנקודות שולטות ונבנתה גדר לארכו של גבול הצפון.המטרה הייתה למנוע מכנופיות להיכנס מלבנון לשטחה של ארץ ישראל.את העבודה ביצעה חברת "סולל בונה" שעבודיה עבדו תחת אבטחה של אנשי פלוגות שדה.למרות הנסיונות מצד הערבים לפגוע בעבודה הושלמה עבודת בניית גדר הצפון תוך שלושה חודשים.

"הנודדת"עריכה

בעקבות החלטת ה"הגנה" על נקיטת מדיניות של יציאה מהגדר בשנת 1936(יציאה מגדרות היישוב היהודי והתקפת האויב במקומות רגישים כאשר הפגיעה היא באשמים בלבד) הוקמה ה"נודדת" בראשות ע"י יצחק שדה ומספר חברים.אנשי "הנודדת" הציבו מארבים בלילה בכפרים הערבים אשר מהם פעלו הכנופיות הערביות.בעקבות הצלחת ה"נודדת" ראשי ה"הגנה" החליטו להקים נודדת ארצית.

"פלוגות שדה"עריכה

מפקדת ה"הגנה" החליטה להקים כוח מגן חדש ליישוב שנקרא "פלוגות שדה" בקיץ 1937.בראשות פו"ש עמדו יצחק שדה ואליהו כהן.פו"ש קיבל את נשקו מהבריטים ופעל כצבא סדיר לגאלי שמנה כ-1,000 חיילים.פו"ש שימש להגנה מרחבית,עזרה ליישובים מותקפים,פטרולים,פעולות מיוחדות ותקיפת האויב.

פו"ש פורק ע"י ה"הגנה" בסוף מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט ובמקומו הוקמו "חיל שדה" (חי"ש) שתפקידו היה שמירה על ישובים,אבטחת נתיבי תחבורה,מלחמה נגד הכנופיות,מארבים ועוד.חי"ש היה עוד צעד לקראת הקמת צה"ל.

תחום ההתיישבותעריכה

יישובי "חומה ומגדל"עריכה

מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט העמידו בסכנה את מפעל התיישבות היהודית בארץ ישראל. האיום הגיע מצד הערבים שדרשו הפסקת עלייה יהודית לארץ ישראל, רכישת קרקעות והתיישבות יהודית. התשובה הייתה הקמת יישובים בצורה חדשה - יישובי "חומה ומגדל".

מטרות:

  1. לאכלס מקומות בהם לא היו יישובים יהודים ביישובים יהודית חדשים. הכוונה הייתה לקבוע עובדה בשטח לקראת קביעת גבולות המדינה.
  2. לבצר את גבולות ארץ ישראל, ליצור גושי התיישבות ולחבר בין אזורים מופרדים.
  3. להפריד בין בסיסי הכנופיות הערביות בשומרון לבין אלו שהיו בגליל, והקמת מכשולים על דרכן של הכנופיות מגבול ירדן.

אופן ההתיישבות: היישוב "חומה ומגדל" הוקם תוך יממה על מנת למנוע הפרעה מצד הערבים ומצד הבריטים וכדי לקבוע עובדה קיימת. היישוב הוקף בחומה ובמרכזו הוקם מגדל שמירה ותצפית. הציוד לבנייה רוכז במקום קרוב והחברים נסעו עם הציוד המוכן והקימו את היישוב. סכ"ה נבנו 52 יישובים בשיטה הזאת.

תרומות(משמעות) ההתיישבות:

  1. היישובים השתלבו במערך ההגנה של ארגון ה"הגנה" במאבקם מול הכנופיות הערביות.
  1. 52 היישובים יצרו רצף התיישבותי חשוב בין מקומות חשובים בארץ וחידשו את מפעל ההתיישבות.
  1. יישובי חומה ומגדל קבעו באופן משמעותי את גבולות הארץ והוכיחו כי להתיישבות יש תרומה פוליטית רבה.

גאולת הקרקעותעריכה

"הקרן הקיימת לישראל" המשיכה לקנות קרקעות גם בזמן המאורעות.בתקופה זו קנתה קק"ל כרבע מקרקעות הארץ.קניית הקרקעות הפכה להיות בעלת חשיבות אסטרטגית-מדינית שכן כל חלקת אדמה תקבע את גבולות המדינה העתידית.

התיישבות אָלףעריכה

תוכנית שלפיה יישבו 1,000 משפחות את היישובים שסמוכים למושבות כדי להוות חומת מגן ויספקו ביטחון למושבות.התוכנית החלה בשנת ;932 אך מסיבות תקציביות יושבו 450 משפחות בלבד ב10 ישובים שונים.

תחום כלכליעריכה

היערכות המשק ביישוב היהודיעריכה

המשק היהודי התאים עצמו למצב החדש.פועלים יהודים תפסו את מקומם של הפועלים הערבים בחקלאות ובתעשייה.בעקבות כך התוצרת התעשייתית והחקלאית היהודית התשלטה על השוק.מיד לאחר השביתה בנמל יפו נפתח נמל תל-אביב שהבטיח קשר עם העולם.המרד הערבי לא רק שלא פגע ביישוב היהודי מבחינה כלכלית אלא אף ביסס אותו מאוד,חיסל את האבטלה והביא אותו למידת עצמאות שלא הייתה לו קודם לכן.

"כופר היישוב"עריכה

המפקדה הארצית של ה"הגנה" החליטה להקים קרן מיוחדת "כופר היישוב" כדי לעמוד בהוצאות הגדולות בעקבות המרד הערבי.מטרת הקרן הייתה שכל האנשים שמסיבות שונות כמו גידל,בריאות ועבודה לא יכולים להגן בגופם על הארץ ישלמו לקופת ה"הגנה" סכום כסף מסוים-"כופר".