היסטוריה לבגרות/ארץ ישראל בשנים 1936- 1939/נסיגת בריטניה מהתחייבויותיה כלפי הבית הלאומי היהודי כפי שבאה לידי ביטוי בספר הלבן השלישי

מבוא

עקב המצב באירופה שהלך והחמיר,התוקפנות של היטלר בריטניה רצתה לשמור את האינטרסים שלה במזרח התיכון לכן רצתה לגייס את תמיכת מדינות ערב על חשבון הציונות.לכן ניתן לראות בשנים 1936-1939 נסיגה של בריטניה מהבטחותיה בהצהרת בלפור וכתב המנדט. סימני השינוי היו בדברים הבאים:

• סיום תקופת הנציב ווקופ שהיה הוגן
• צמצום העלייה ומאבק בספינות המעפילים

ועדת וודהד - 1938 (ועדת החלוקה)

לאחר שהגישה בריטניה את תוכנית החלוקה של ועדת פיל לחבר הלאומים,חבר הלאומים דחה את ההצעה ולכן החליטה בריטניה להקים ועדת חקירה בראשות ג'יון וודהד שהגיע לא"י באפריל 1938.הועדה הייתה אמורה לבדוק את האפשרויות לביצוע המלצות ועדת פיל.באוקטובר באותה שנה הועדה הגישה את הדו"ח שלה ובו נאמר שיש לדחות את תוכנית החלוקה של ועדת פיל בגלל קשיים פוליטים,מנהליים וכספיים.ממשלת בריטניה קיבלה את הביטול.

ועידת השולחן העגול 1939 (ועידת סנט-ג'ימס)

עקב ביטול תוכנית החלוקה של ועדת פיל החליטה בריטניה לזמן את נציגי התנועה הציונית ואת נציגי ערביי ישראל וממדינות ערב לועידה משותפת כדי למצוא פיתרון שיהיה מוסכם על כל צד וצד.הערבים סירבו לשבת עם נציגי התנועה הציונית והבריטים התרוצצו בין שתי ועידות מקבילות כשכל צד לא מוכן לוותר.הועידה נכשלה.

הספר הלבן השלישי 1939 (של מקדונלד)

עקב הכישלון של ועידת השולחן העגול הבריטיים יכלו לקבוע את מדיניותם לבד וב"ספר הלבן השלישי" של של שר המושבות מלקולם מקדונלד שפורסם בשנת 1939 נקבע:

1. א"י מערבית לירדן תהפך תוך 10 שנים למדינה עצמאית שתהייה בעלת ברית של בריטניה(כלומר המדינה תהייה מדינה דו לאומית).
2. העלייה היהודית תוגבל ל-75,000 יהודים במשך 5 שנים.לאחר מכן העלייה תחודש בהסכמת הערבים בלבד.
3. קניית קרקעות תתאפשר רק בחלק קטן בשטח א"י(בשנת 1940 חוקק "חוק הקרקעות" שהגביל את היהודים לקנות קרקעות רק ב5% מאדמות א"י.)

משמעות הספר הלבן השלישי:

נסיגה מלאה של בריטניה מהבטחותיה לציונים בכתב המנדט ובהצהרת בלפור.היהודים יישארו מיעוט ויישבו בחלק מצומצם של הארץ.

תגובות הערבים היהודים והבריטים לספר הלבן השלישי:

• תגובת היהודים: היו מספר גישות כיצד יש להמודד עם הספר הלבן השלישי:

1.גישה מתונה בה תמך ויצמן.עפ"י גישה זו יש להגיב רק במחאה ומאבק כיוון שהעם היהודים באירופה ובא"י זקוק לבעת ברית כמו בריטניה שתלחם בערבים ובנאצים.

2.גישת אקטיביזם מדיני ומעשי שבה תמך בן גוריון ורוב היישוב. עפ"י גישה זו יש להגיב ע"י הפגנות המוניות,הקמת יישובי "חומה ומגדל",להגביר את קניית הקרקעות ואת ההעפלה,חבלה במכוניות הבושלת הבריטים ומשטרה בריטית שתפקידם לחפש מעפילים.

3.גישת האקטיביזם הצבאי בה תמך האצ"ל שעפ"י גישה זאת יש לחבל בבתי השידור בירושלים ולרצוח מספר קציני בולשת בריטיים.

• תגובת הערבים: חלקו הגדול של המחנה הערבי בראשות המופתי דחה את הספר הלבן השלישי ואילו מיעוט מתון ראה בספר ניצחון ערבי.

• תגובת הבריטים: הייה ביקורת מדינית על הספר הלבן השלישי עקב כך שהוא נסג מההבטחות של בריטניה לעם היהודי,היה חשש ממאבק של היישוב היהודי נגד בריטניה.