היסטוריה לבגרות/השואה/הלחימה של הפרטיזנים היהודים

הלבטים אם ומתי לצאת מהגטו

בפני המורדים עמדה דילמה האם להישאר בגטו ולהילחם או האם לברוח ליערות ולהילחם בגרמנים משם. בחלק מהגטאות נלחמו הלוחמים מתוך הגטו, ובחלק אחר חלק מהלוחמים נלחמו מתוך הגטו וחלק אחר נשלח ליערות, ובחלק נוסף הייתה בריחה מגטו ליערות גם בבודדים וגם במשפחות ולפעמים בשיתוף מצד היודנראט.

הקשיים בהצטרפות לפרטיזנים

1) רוב היהודים היו עירוניים ולא היו להם הכלים להתמודד עם המציאות הקשה שציפתה להם ביער.

2) בניגוד לפרטיזנים הלא יהודים, לפרטיזנים היהודים לא הייתה תמיכה וגיבוי מצד האוכלוסייה המקומית כמו מזון מידע ומחסה.

3) הפנייה ליערות הייתה כרוכה בעזיבת הגטו המשפחה והקרובים. יציאתם של צעירים לוותה בתחושה מעיקה שהן נוטשים את קרוביהם לגורל אכזרי.

מאפייני הלחימה

האוכלוסייה המקומית לא שיתפה פעולה עם היהודים הפרטיזנים והסגירה אותם לידי הנאצים. בברית המועצות לעומת זאת התקבלו יהודים ליחידות הפרטיזנים ואף הקימו יחידות משלהם. אחד המאפיינים הייחודיים ליחידות הפרטיזנים היו מחנות משפחה. הלוחמים פעלו מתוך מחנות שכללו נשים וילדים, וניהלו חיים במסגרת משפחות. המחנה היה בסיס היציאה לפעולות, וכל יושביו נדדו יחד ממקום למקום, אף שצורת חיים זו הכבידה על הניידות שהיא מרכיב חיוני בלחימה מסוג זה המשיכו קבוצות הפרטיזנים לקיים מסגרת משפחתית עד לשחרור.

ההערכה היא שביערות מזרח אירופה ובשאר האזורים הכבושים פעלו כ-20,000 פרטיזנים יהודים, גברים ונשים.