היסטוריה לבגרות/מלחמת העולם הראשונה/היישוב היהודי בא"י והתנועה הציונית בתקופת המלחמה

מבוא

בקיץ 1914, פרצה מלה"ע ה-1. באותה תק' חיו בא"י בין 88-85 אלף יהודים שחיו ב-4 ערי הקודש : ירושלים (כ-47 אלף), חברון , צפת טבריה. וכן במושבות של העלייה הראשונה והשנייה.
באוקטובר 1914, נסחפה טורקיה למלחמה כמעט בלי רצון , היה זה אחרי שאוניות טורקיות שהיו תחת פיקוד גרמני הפגיזו על נמלים רוסיים בים השחור. כך טורקיה הסתפחה למלחמה יחד עם מעצמאות המרכז (גרמניה , אוסטרו – הונגריה וכדומה) נגד מעצמות ההסכמה (צרפת , ברטניה , רוסיה וכדומה).

חזיתות טורקיה

במל"הע ה-1 טורקיה נלחמה ב-4 חזיתות :

חצי האי סיני + א"י.
המפרץ הפרסי – עיראק.
חצי האי גליפולי.
הים השחור ואיזור הקוקז.

בתקופת המלחמה א"י שימשה בסיס אספקה לצבא הטורקי שנלחם נגד הבריטים בחצי האי סיני ובתעלת סואץ.

הקשיים של הישוב היהודי בא"י בתקופת מלחמת העולם הראשונה

שיבוש דרכי הקשר בין קהילות היהודיות באירופה וארצות האיסלאם לבין הישוב היהודי בא"י

בתק' מלחה"ע ה-1 השתבשו דרכי הקשר בין הקהילות היהודיות באירופה וארצות האיסלאם , לבין הישוב היהודי בא"י.קרבות המלחמה לא נתנו אפשרות לקשר כלשהו בין הקהילות היהודיות בישראל לבין הקהילות היהודיות באירופה. יש לזכור שבמשך תק' ארוכה הכלכלה של הישוב היהודי בא"י הייתה קשורה לכספים שהגיעו מקהילות יהודיות בגולה. השיטה הזאת קיבלה את השם "שיטת החלוקה".בזכות כספים אלו , ניתן היה לממן מוסדות חינוך , בריאות , צדקה וחסד.היות והכספים לא הגיעו בתק' המלחמה הישוב היהודי שרר במצב של עוני , מצוקה ותת תזונה. הקלה זמנית במצב הכלכלי באה ביוזמתו של השגריר האמריקאי בתורכיה (הנרי מורגנטאו) אשר העביר כסף ומצרכים בסיסים, אך עם הצטרפותה של ארה"ב למלחמה הופסקה העזרה. בסוף המלחמה הייתה תופעה שיהודים מתו מתת תזונה.

גירוש יהודי יפו

כמושל עליון על סוריה מונה ג'אמל פחה עריץ בעל נטיות אכזריות.בשנה האחרונה למלחמה,שצבא בריטי החל להתקדם ממצרים צפונה לכיוון א"י חשדו התורכים כי היהודים תומכים בבריטים . בפסח 1917 ציווה ג'אמל פחה על גירוש יהודי ת"א-יפו.5000 יהודים נאלצו לעזוב את בתיהם ולהשתקם במושבות מרכז הארץ,הם חזרו לת"א רק לאחר המלחמה.

ביטול זכויות יתר (= "ביטול הקפיטולציות")

מיד עם פרוץ המלחמה השלטונות הטורקים ביטלו את זכויות היתר של היהודים בעלי אזרחות זרה. הסדר זה נקרא "משטר הקפיטולציות" וכאמור הוא בוטל ע"י ג'אמל באשא המושל הטורקי.עתה (אוקטובר 1914) , כל אותם אנשים ובמיוחד היהודים נדרשו לקבל על עצמם את כל הזכויות ובמיוחד את החובות של אזרח טורקי עות'מאני.המושל הטורקי דרש מן היהודים להתעתמ'ן (להפוך להיות עות'מאני) ולשרת בצבא התורכי.בתחילה היו קריאות מצד יהודים להתעמן ולהתגייס לצבא הטורקי , אך כעבור זמן רוב הישוב היהודי התנגד להתאקלם ולהתגייס לצבא והם נאלצו להסתתר ובשלב מאוחר יותר הם ברחו מא"י למצרים, שם היה שלטון בריטי שהבטיח חירות , ביטחון ויציבות , ממצרים יהודים המשיכו למקומות אחרים בעולם. בנוסף , השלטון הטורקי נקט במדיניות של גירוש כנגד היהודים אשר נראו בעיניו בלתי רצויים ובלתי נאמנים (דצמבר 1917).כך נטשו כ-30,000 יהודים מא"י למצרים ולמקומות אחרים בעולם. ב-1918 נותרו בא"י כ-56,000 יהודים.

רדיפות על רקע לאומי – יהודי – ציוני

המושל הטורקי ג'מאל פאשא רדף יהודים ובמיוחד את יהודי הישוב החדש ואת מנהיגם אשר נחשדו בעיקר כגורם בדלני – ציוני השואף לקרוע חלקים מטורקיה. מאז 1915 כאשר הצבא הטורקי נחל תבוסה בחזית של חצי האי סיני החלו הטורקים לרדוף את היהודים ויעדם היה ראשי היישוב החדש – אנשי המשרד הארץ ישראלי כמו למשל : ארתור רופין (האחרון שגורש מהארץ לאיסטנבול) , מנחם אושיסקין, יוסף לוריא, הרי פישמן ועוד. בנוסף , הטורקים הטילו איסור על שימוש בסמלים יהודים (מגן דוד , שימוש בשפה העברית וכדומה).

קריסה וחורבן התשתית הכלכלית

מאז פרוץ המלחמה, הצבא הטורקי נהג להחרים כל דבר שניתן להפיק ממנו תועלת: בהמות בית (פרות , כבשים , עזים וכדומה), בהמות עבודה (סוסים , חמורים , פרדים וכדומה) , תוצרת חקלאית, עצים להסקה, כסף, דברי ערך, הקפאת חשבונות הבנק וגיוס לעבודות כפייה וכדומה מכל בית או ישוב יהודי. פעולות אלה החריפו את המוצקות המחסור והובילו רבים מצב של תת תזונה , פחד ורעב.

התמודדות היישוב היהודי עם הקשים

לעומת הישוב הישן שהיה בהלם וניצל רק בזכות מעורבות קונסולים זרים וסיוע של יהדות ארה"ב גילה הישוב החדש יוזמה מראשית המלחמה:

הוקם "הועד להקלת המשבר" שדאג לאספקת מזון ולמקומות עבודה ולאיסוף כספי תרומות מחו"ל.ב1913 נוסדה קופת חולים שהגישה עזרה רפואית.
בתחום ההתיישבות למרות הגזרות הוקמו 4 ישובים חדשים:חאמרה,כפר-גלעדי,תל-חי ואיילת שחר.דרך ההתיישבות תהפוך לדרך המאבק העיקרית של הישוב להקמת בית לאומי בא"י.
בתחום השמירה - בשנים הראשונות ארגון "השומר" כמעט ולא עסק בכל פעילות.במהלך 1916 החל שלב ההתעוררות בתוך הארגון השומר קיבל מחדש את השמירה במושבות הדרום החל ברכישת נשק וביצירת גרעיני התיישבות.
ההתמודדות עם חובת הגיוס לצבא התורכי והעות'מאנית:
- רבים התגייסו לצבא התורכי אם כדי למנוע פגיעה במשפחותיהם ואם ממניעים של חובת נאמנות לשלטון בא"י.
- היו שסירבו להתעתמן ועזבו את הארץ.
- אחרים השתמטו מהגיוס לצבא התורכי אם תמורת שוחד אם באמצעות ה"ואסיקה"-תעודה שהעידה על עבודה במאמץ המלחמתי ופטור את הגיוס לצבא,אם בדרך ההסתתרות אם באמצעות הצהרות על עיסוק בדת כמו רבנים,חזנים ועוד.

ניל"י

ניל"י (נצח ישראל לא ישקר) היה ארגון מחתרת פרו בריטי.בראש הארגון עמד אהרון אהרונסון מזיכרון יעקב.

מטרת הארגון

הקמת רשת מודיעין שתעביר מידע לבריטים על מהלכי הצבא התורכי מתוך הנחה כי הסיוע לבריטים יביא לידי כך שלאחר המלחמה תגיש סיוע ממשי.

דרכי פעילות

בשנת 1916 אספו אנשי ארגון ניל"י מידע רב אודות הצבא התורכי אהרון אהרונסון בתוקף תפקידו כחוקר וכאגרונום.שיגר את אנשיו לסיני תחת המסווה של חקירת תופעת הארבה אנשי הארגון הצליחו לאסוף מידע מודיעיני אודות היקפי ומהלכיו של הצבא התורכי.בראשית 1917 יצאו אבשלום פיינברג ויוסף לושנסקי ברגל למצרים בדרכם הותקפו ע"י בדואים אבשלום נהרג ולושנסקי נפצע הוא הצליח להגיע למצרים ונפגש עם אהרון אהרונסון ויחד הצליחו לחדש את הקשר עם הבריטים.

חשיפת ארגון ניל"י

בשנת 1917 נשלחה יונת דואר נושאת הודעה מוצפנת ע"י אנשי ניל"י אך בטעות נחתה בתחנת משטרה תורכית.
בספטמבר 1917 יצא נעמן בלקינד(חבר בארגון ניל"י) למצרים שברשותו חומר מודיעיני שאספו אנשים ניל"י על הערכות כוחו צבא תורכיים ובעינויים קשים הצליחו התורכים להוציא את המידע אודות הרשת.
הארגון פעל בחוסר זהירות בחוסר שמירה על חשאיותו.הישוב כולו ידע על הארגון ועל פעולותיו.

סופו של הארגון

באוקטובר 1917 נעצרו בזכרון יעקב מרבית חברי ניל"י.התורכים עינו קשה את אבי משפחת אהרונסון ואת שרה אהרונסון שהתאבדה לאחר עינויים קשים, אהרון אהרונסון שלא היה באותו זמן בארץ ניצל אך נהרג בתאונת מטוס בשנת 1919

הסתייגות הישוב מארגון ניל"י

מנהיג הישוב וראשי התנועה הציונית התנגדו לפעילות המחתרתית של ניל"י, הם ראו בכך מעשה בגידה העלול להביא אסון על הישוב כולו.
הארגון ניל"י נשאר ארגון מצומצם שלא רצה בקליטת חברים חדשים.
ניל"י התנגד לרעיון הסוציאליסטי והביא לניכור כלפיה מצד פועלי ציון סוציאליסטים.

חשיבות הארגון

חברי הארגון היו הראשונים שהבינו כי לבריטים יתרון פוליטי על פני התורכים.המידע שמסר לבריטים סייע לגנרל אלנבי להיערך באזור הנגב ולפלוש לא"י סמוך לבאר שבע. אנשי ניל"י נחשבים לראשוני אקטיביסטים(פעילים) בישוב.

הגדודים העברים

הגדודים העבריים הם 4 יחידות יהודיות צבאיות שלחמו במסגרת הצבא הבריטי במלה"ע ה-1.עם מקימי הגדודים נמנים זאב ז'בוטינסקי,יוסף טרומפדור.

המטרות בהקמת הגדודים

סיוע במפלתה של תורכיה וגירושה מא"י.
שאיפה להוכיח נאמנות לבריטניה ולצבאות בעלות הברית כדי לתבוע אחרי המלחמה הכרת תודה והישג פוליטי.
הרצון לרכוש ניסיון צבאי כדי ליישמו במאבק על א"י.

הגדודים

גדוד נהגי הפרדות

הגדוד הוקם ב1915 ביוזמת יוסף טרומפדור. ייעודו של הגדוד היה העברת אספקה לכוחות הבריטים מול התורכים.מפקדיו הבכירים היו בריטים היו 500 מתנדבים יהודים ממגורשי א"י למצרים. הגדוד השתתף בקרבות גליפולי שבתורכיה ולמרות כישלונו בקרב זה זכו להערכה מצד מפקדיו הבריטים.ביוני 1918 פורק הגדוד וחלק מאנשיו הצטרפו לגדוד 38 של קלעי המלך.

הגדוד ה-38 של קליעי המלך

הגדוד הוקם ב1917 ביוזמת זאב ז'בוטינסקי הוא הוקם בלונדון מקרב פליטים יהודים מרוסיה ומתנדבים מגדוד נהגי הפרדות.הגדוד מנה 800 חברים והתאמן במצרים.היה צריך לקחת חלק בלחימה במסגרת הצבא הבריטי לכיבוש א"י.הגדוד נלחם ב1918 ליד ירושלים ובעבר הירדן.

הגדוד ה-39 של קליעי המלך

הגדוד הוקם ביוזמת יצחק בן צבי ודוד בן גוריון אשר גורשו מא"י והגיעו לארה"ב והקימו יחידת מתנדבים המורכבת מיהודי ארה"ב וקנדה ב1918 מטרתו של הגדוד הייתה לקחת חלק ממסגרת הצבא הבריטי לכיבוש א"י.הגדוד מנה 5000 מתנדבים חלק מהגדוד הספיק להשתתף בקרבות עמק הירדן וחלקו הגיע לארץ לאחר סיום המלחמה וכיבוש הארץ.

הגדוד ה-40 של קליעי המלך

ב1918 שהיו רוב אזורי הארץ בשליטת הבריטים,התארגנו מתנדבים מקרב היהודי בא"י להקמת יחידה צבאית שתלחם לצד הבריטים לכיבוש א"י.המתנדבים מנו כ1000 איש הם הועברו לאימונים במצרים אך לא הספיקו להשתתף בקרבות לשחרור הארץ.לאחר המלחמה הועסקו אנשי הגדוד בתפקידי אבטחה ושמירה בא"י.ב1921 פורק הגדוד ע"י הבריטים לאחר שבא לעזרתו של הישוב היהודי שהותקף ע"י הערבים בפרעות תרפ"א 1921.

יש לציין שפרט לאלה היהודים באירופה כאזרחים של בריטניה/צרפת/גרמניה וכדומה התגייסו לצבאות של אותם מדינות.

סופם של הגדודים

הגדודים העבריים המשיכו להתקיים זמן קצר לאחר סיום המלחמה.

חשיבות הגדודים העבריים

לגדודים חשיבות פוליטית,שמילא את התנועה הציונית שהייתה במשבר.
הגדודים מהווים שלב בהתפתחות כוח מגן של הישוב היהודי ובחינוך הדור הבא של מגיני הישוב היהודי והמפעל הציוני בא"י הם ביטאו את הרצון לצבא לאומי.
הגדודים העבריים היוו דוגמא ולמופת בהעניקם צידוק ערכי-מוסרי למאבקו של הישוב היהודי לאוטונומיה מצד אחד והתנגדותו לשלטונם האכזרי של התורכים מצד שני.

העמדה הרשמית של התנועה הציונית בזמן מלחמת העולם הראשונה והמניעים לעמדה זו

במלה"ע הראשונה חולקה אירופה לשני מחנות אויב.ההנהלה הציונית הייתה בברלין, ולכן עם פרוץ המלחמה עמדה ההסתדרות הציונית בפני דילמה:למי מהצדדים להצטרף ומה יהיה מקומה של ההנהלה הציונית,האם להצטרף לצד מדינות המרכז או לצד מדינות ההסכמה.כתוצאה מהדילמה העמדה של התנועה הייתה ניטרלית.כאשר היא מתכוננת להעלות דרישות של העם היהודי לא"י בפני ועידת שלום שתתכנס עם סיום המלחמה.

המניעים לעמדה הניטרלית

השאלה למי מהצדדים הלוחמים כדאי הצטרף הייתה קשה בגלל מספר סיבות:

חברי ההנהלה הציונית שישבו בברלין והיו אזרחי גרמניה חששו לעמוד לצד מדינות ההסכמה כדי לא לפגוע במעמדם של יהודי גרמניה ואוסטריה.
חששו שתמיכה במדינות ההסכמה יכולה לפגוע במצב היהודים בא"י תחת שלטון תורכי.
כמובן אם ינצחו מדינות המרכז התנועה הציונית במקרה שתצטרף לצד מדינות ההסכמה תיחשב לאויב.
מצד שני הצטרפות למדינות המרכז יכולה להתפרש כבוגדנות במדינות הדמוקרטיות אם ינצחו מדינות ההסכמה ,התנועה הציונית תחשב ל"אויב" וכך לא תוכל לקדם את השאיפה להקים בית לאומי בא"י.

החלטות נוספות של התנועה

בנוסף לעמדה הניטרלית של התנועה הציונית הוחלט כי ההנהלה הציונית תישאר בברלין ובקופנהגן בירת דנמרק הניטרלית יקום משרד קשר שמטרתו לקשר בין סניפי התנועה הציונית העולמית תוך ניסיון לשמור על ניטרליות של הקהילות היהודיות בעולם.

-

היישוב היהודי בא"י והתנועה הציונית בתקופת המלחמה

-