היסטוריה לבגרות/שנות ה-30 כיחידת גישור/ביסוס הבית הלאומי היהודי בשנות ה-30 בתחומים: התיישבות, כלכלה, תרבות

כלכלה (בשנות ה-30)

עריכה

בשנות ה-30, באופן כללי , הכלכלה של היישוב היהודי בא"י הייתה בתהליך של צמחה ושגשוג וזאת כיוון ש:

א. גידול אוכלוסיה מעלייה

עריכה

בשנים 1929-1939 היישוב היהודי גדל מ-165 אלף יהודים (ב-1925) ל-420 (ב-1939). רוב העולים שהגיעו לא"י בשנות ה-30 עלו מפולין כ-25% הגיעו מגרמניה והיתר הגיעו ממדינות אחרות מאירופה, מארה"ב ומארצות האיסלאם. למרות שרק כ-25% היו עולים מגרמניה, כל תקופת העלייה ה-5 בועה בחותמם וזאת לנוכח הרכוש והכסף שהביאו עימם והון האנושי, כלומר רובם החזיקו בידם מקצועות אקדמאים (מהנדסים, רופאים, עיתונים כתבים ועוד).

ב. מדניות כלכלית

עריכה

הצמיחה והשגשוג של הכלכלה בישוב היהודי היו תוצאות של המדינות הכלכלית של השלטון הבריטי ובמיוחד של הנציב הבריטי ארתור ווקופ. הממשל הבריטי השקיע כסף בפרויקטים שונים והם :

- בנית נמל מים עמוקים בעיר חיפה

- בנית קו צינור הנפט מעיראק למפרץ חיפה

- בנית תעשיה כבדה ובתי זיקוק במפרץ חיפה.

- בנית תשתית של כבישים, מסילות ברזל לאורכה ורוחבה של א"י

בנסיבות הללו התפוקה של היישוב היהודי גדלה עד כדי כך שב-1939 75% מהתפוקה בא"י נעשתה במגזר (סקטורי) היהודי, כך נוצרו פערים כלכלים לטובת היישוב היהודי.


התיישבות

עריכה

בתקופת העלייה ה-5 בשנים 1929-1939 ההתיישבות היהודית בא"י נמשכה והיא באה לידי ביטוי בתחומים הבאים :

1. התיישבות האלף

עריכה

בראשית שנות ה-30, ראשי הסוכנות היהודית בא"י החליטו על פרויקט שקיבל את השם "התיישבות האלף" ומטרתו הייתה ליישב אלף משפחות יהודיות בישובים היהודים הקיימים או להקים ישובים קטנים ליד נקודות ישוב קימת. התוכנית התממשה באופן חלקי , דבר שהביא לחיזוק היישובים היהודים הקיימים בעיקר בשפלת החוף ובאזור השרון.


2. ההתיישבות בעמק חפר

עריכה

בתקופת העלייה ה-4 המוסדות הלאומיים (ובתוכם קק"ל) החלו ברכישת קרקעות עמק חפר שנמצא בין העיירים חדרה לנתניה. הרכישה תמה בשנות ה-30. כבר בראשית שנות ה-30 קק"ל וראשי הסוכנות הכשירו את הקרקע להתיישבות חקלאית ובמקום צמחו יישובים חקלאים, קיבוצים ומושבים. כמו למשל בית האהרון, חבצלת השרון, חופית ועוד. ככל שהזמן חלף ההתיישבות החקלאית במקום התחזקה, ובאופן זה נוצר רצף טריטוריאלי של התיישבות יהודית מראש הנקרא (שבצפון) ועד גדרה (שבדרום) לאורך כל מישור החוף.

3. חומה ומגדל

עריכה

בין 1936-1939 המוסד הלאומי, הסוכנות היהודית בא"י החליטה על מימוש פרויקט מהיר בשם "התיישבות חומה ומגדל" והוא קבע עובדות בשטח. הסיבות להקמת הפרויקט :

1. המצב הביטחוני הקשה השתרר לנוכח המרד הערבי

2. לנוכח התוכנית של הממשלה הבריטית להקים בא"י שתי מדיניות (ערבית ויהודית). כידוע ועדת פיל המליצה להקים בא"י מדינה יהודית על כ-20% משטחה של א"י המערבית.

במסגרת תוכנית זו הוקמו מעל מ-50 יישוביים בעיקר באזור הגליל ע"פ השיטה חומה ומגדל, כמו : תל עמל (היישוב הראשון שהוקם) , חניטה, דן, דפנה, טירת צבי ועוד. לפני העלייה לקרקע הכינו חומה מעץ ממולאת בחצץ שנבנתה להגנה מפני כדורים. באמצע החומה בנו מגדל מעץ לתצפית ולשמירה.

לסיכום, התיישבות חומה ומגדל קבע עובדות בשטח, הוא הביא לגידול היישוב היהודי בא"י והכן בשנים לאחר מכן התיישבות זו תרמה לתוספת שטחים ניכרת ביישוב היהודי.

תרבות וחינוך

עריכה

בתקופת העלייה ה-5 (1929 1939) הייתה התקדמות והתפתחות במוסדות החינוך והתרבות ביישוב היהודי בא"י. כבר משנות ה-20 צמחו 3 זרמים בחינוך:

1. זרם העובדים שנוסד ע"י מפלגות הפועלים (ע"י גוש הפועלי).

2. הזרם הכללי אשר נוסד ע"י המחנה האזרחי.

3. הזרם הדתי שנוסד ע"י הפועל האזרחי (כיום המפד"ל)

4. פרט לכך, פעל זרם רביעי בחינוך והוא היה החינוך העצמאי של אגודת ישראל.

שני מוסדות בחיפה אקדמאי התבססו :

1. הטכניון

2. האוניברסיטה

במקביל צמחו מוסדות תרבות בעיקר בעיר ת"א, הם נוסדו ע"י מפלגות הפועלים ובחלקן נוהלו ונשלטו ע"י ההסתדרות במסגרת המחלקה ל"אמנות לעם". אלא היו :

1. תיאטרון הבימה

2. תיאטרון האוהל

3. תיאטרון המטאטא

4. תיאטרון קומקום

בשנות ה-30 היהודים הגיעו לא"י מגרמניה והקימו את התזמורת הפילהרמונית שעם הזמן רכשה לה מעריצים והישגים אמנותיים.