היסטוריה לבגרות/תוכנית לימודים היסטוריה - תשס"ט/גזרות אנטיוכוס
פירוט הגזרות
עריכהבתחילת המאה ה-2 לפנה"ס מפרסם אנטיוכוס ה-4 (אפיפנס) פקודה מלכותית ובה הוא אוסר על קיום מנהגי היהדות ובהם:
- איסור לימוד תורה.
- איסור שמירת שבתות וחגים.
- איסור קיום ברית מילה.
- חובת אכילת מאכלים לא כשרים.
- חובת השתתפות בטקסים אליליים.
המקדש חוּלל והיהודים חויבו לעבוד בו את האל זאוס. שליחים של אנטיוכוס ה-4 הסתובבו בערים והכריחו את היהודים לקיים את פקודת המלך. יהודי שסירב לקיום הצו - הוצא להורג.
ההסברים השונים למתן הגזרות
עריכההעובדה שאפיפנס הטיל את הגזרות הללו רק על הדת היהודית ולא על שאר הדתות והתרבויות בממלכתו, מעוררת שאלה מרכזית - מדוע. קיימות מספר סברות בנוגע לגורמים שהובילו להטלת הגזרות:
- תהליך פנימי שהתרחש בחברה היהודית - הגזרות נועדו לדכא את ההנהגה הדתית של הסופרים ושל החסידים שביקשה להשליט את חוקי התורה בירושלים.
- המאבק בין המתייוונים הקיצוניים לחסידים' - הגזרות הן בעצם חלק מהמאבק של מנלאוס ואנשיו במתנגדיהם ביהודה.
- שילוב של מניעים אישיים ומדיניים - אפיפנס פחד (לא רצה) מהמונותאיזם היהודי והאמין שהאמונה היהודית הובילה למרד. הוא חשש ממרידות נוספות והאמין שבשל נאמנותם של מנלאוס ואנשיו - הגזרות ימחקו את היהדות.
תגובת היהודים לגזרות
עריכההיהודים מגיבים לגזרות במספר צורות:
- קיום הגזרות מרצון - בעיקר המתייוונים הקיצוניים, שחלקם אף סייעו לשלטון לרדוף את היהודים.
- קיום הגזרות מאונס - יהודים שחששו לחייהם קיימו את הגזרות.
- בריחה למדבר - יהודים רבים סירבו לקיים את הגזרות וברחו עם משפחותיהם למדבר.
- קידוש השם - רבים מהיהודים גילו נאמנות לדת ולחוקותיה ללא פשרות, המשיכו בקיום המצוות גם במחיר של הוצאה להורג וקיימו מצוות מוות על קידוש השם.
- מאבק והתנגדות עממית בראשות מתתיהו החשמונאי שהיה ממשפחת כהנים במודיעין. בעת שהגיעו חיילים למקום על מנת להכריח את היהודים לזבוח לאלים, הרס מתתיהו את המזבח, וכתוצאה מהמעשה נאלצו הוא ובני משפחתו לברוח אל ההרים ואליהם הצטרפו תומכים רבים מיהודה ובהם החסידים שהחלו במרד עוד לפני הגזרות.