היסטוריה לבגרות/תוכנית לימודים היסטוריה - תשס"ט
החל מקיץ תשס"ט 2009, שונה הרכב התכנים, מבנה הבחינה וסגנון השאלות לתלמידים של בחינת הבגרות, מזו הקודמת בהיסטוריה א'.
הידע והתובנות הנדרשות מהתלמידים מתמקד בתכנית החדשה מידה רבה ב"היסטוריה של הרעיונות". במילים אחרות, הידע והתובנות של התלמידים לקראת הבחינה, אמור לכלול, לא רק אירועים מסוימים, תאריכים ועובדות, אלא מכלול של רעיונות, השקפות ותפיסות עולם, ועמהם את הידע כיצד הם השפיעו על חברות ולאומים. בנוסף, ידרשו התלמידים להסביר טקסטים ולנתח אותם.
תוכנית לימוד א'עריכה
חלק 1: הלאומיות באירופה ובעם ישראלעריכה
חלק זה הנו חובה והוא מהווה 60% מהחומר בבגרות ובבחינת הבגרות. תלמידים שמשרד החינוך אישר להם בחינה מותאמת נבחרים אך ורק על נושא הלאומיות ויענו על שני חלקים בבגרות - החלק הראשון כמו כולם והחלק האחרון - שאלות קטנות על נושא הלאומיות.
הלאומיות ומאפייניה והתנועות הלאומיות באירופה במאה ה-19עריכה
- מרכיביה העיקריים של תופעת הלאומיות המודרנית במאה ה-19
- מאפייני התנועות הלאומיות שהתגבשו באירופה במאה ה-19
- הגורמים לצמיחתן ולגיבושן של התנועות הלאומיות באירופה במאה ה-19
- שתי דוגמאות לדפוסי הגשמה של תנועות לאומיות באירופה במאה ה-19
- הקמת מדינות לאום חדשות באירופה לאחר מלחמת העולם הראשונה. (להדגים בעזרת פולין) - לא במיקוד קיץ ס"ט
- תנועות לאומיות מחוץ לאירופה, במאה ה-19 עד אחרי מלחמת העולם הראשונה - לא במיקוד קיץ ס"ט
התנועה הלאומית היהודית המודרנית ומאפייניהעריכה
- הגורמים לצמיחתה ולהתארגנותה של התנועה הציונית בתנועה הלאומית של העם היהודי
- תרומתו של הרצל לבנייתה ולארגונה של התנועה הציונית:
- הגישות השונות בתנועה הציונית בנוגע למטרתה העיקרית של התנועה, ולדרכים להגשמתה. הוויכוחים שהיו בנושאים: דת, תרבות ודמות החברה הציונית שעתידה לקום בארץ ישראל.
- תנועת ה'בונד', המחלוקות בין הציונים לבין הבונדיסטים - לא במיקוד ס"ט
פעולתה של התנועה הציונית בגולה ובארץ ישראל עד מלחמת העולם הראשונהעריכה
- דפוסי פעולתה של התנועה הציונית באירופה ובארצות אגן הים התיכון: המוסדות המרכזיים, אגודות ציוניות, ספרות, עיתונות, לימודי השפה העברית, 'עבודת ההווה', הקמת מסגרות להכשרה ולעלייה. - לא במיקוד ס"ט
- פעילותיהם של הציונים בארץ ישראל עד מלחמת העולם הראשונה: הסיבות לעליות הציוניות לארץ ישראל, מפת ההתיישבות, צורות ההתיישבות, מסגרות פוליטיות חברתיות וביטחוניות, תרבות וחינוך, אישים וארגונים שסייעו לפעילות הציונים. - לא במיקוד ס"ט
התנועה הציונית והיישוב היהודי בארץ ישראל במלחמת העולם הראשונהעריכה
- עמדת מנהיגי התנועה הציונית כלפי הצדדים הלוחמים בזמן מלחמת העולם הראשונה - לא במיקוד ס"ט
- הגדודים העבריים; מערכת היחסים המתדרדרת בין היישוב היהודי בארץ ישראל לבין השלטון העות'מאני
- הצהרת בלפור
הערך זהה לנושא: היסטוריה לבגרות/מלחמת העולם הראשונה פשוט ערבוב בניהם. התכנית החדשה שונה מעט בנושא זה מהתכנית הישנה ולא מומלץ להישען רק על התכנית הישנה גם בנושא זה.
נקודות דמיון ושוני בין התנועה הציונית בראשית דרכה לבין תנועות לאומיות באירופהעריכה
- נקודות הדמיון: הגורמים להתעוררות התנועות הלאומיות, דרך בנייתן, הדרכים שנקטו להשגת מטרותיהן
- נקודות השוני: הקשיים המיוחדים שעמדו בדרכה של התנועה הציונית בראשיתה
חלק 2: ערים וקהילות – חברה ותרבות בימי הבינייםעריכה
בתי הספר בוחרים בין אפשרות זו לבין אפשרות של חלק שלישי - "ממדינת מקדש לעם הספר"
מבוא לנושא ערים וקהילותעריכה
- מאפייני העיר בעת העתיקה - בעולם היווני-רומי
- התפתחות העיר במעבר מהעת העתיקה לימי הביניים
- התפתחות העיר בימי הביניים
פראגעריכה
העיר באירופה הנוצריתעריכה
- הגורמים לחיזוקן של ערים ולייסודן באירופה הנוצרית בימי הביניים
- דפוסי הקמתן של ערים חדשות והתפתחותן של ערים קיימות באירופה הנוצרית
- היחסים בין תושבי העיר לבין השלטון: מאבקם של תושבי העיר על השגת חירויות
- המבנה החברתי בעיר: ניידות חברתית, משמעות המושג "אזרח חופשי", מעמד הנשים בעיר, החברות בקורפורציות העירוניות : גילדה, אוניברסיטה, או קהילה.
- המבנה הפיסי של העיר באירופה הנוצרית: מרחבים ציבוריים מול מרחבים פרטיים
- העיר כמרכז תרבותי- חינוכי (אוניברסיטאות) וכמרכז כלכלי (גילדות, שווקים, ירידים, בנקים)
הקהילה היהודית בעיר הנוצריתעריכה
- מעמדם המשפטי של היהודים בעיר הנוצרית
- הדמיון והשוני בין הקהילה היהודית לקורפורציות אחרות שהתקיימו בערים
- מאפייני ההנהגה של הקהילה היהודית באירופה הנוצרית: מבנה ההנהגה, סמכויותיה ואמצעי האכיפה שהיו בידיה
העיר פראגעריכה
- השלבים בהתפתחות של פראג עד המאה ה-16
- הגורמים הארועים והאישיים שתרמו או גורמים שעיכבו את התפתחותה של פראג עד המאה ה-16
- פראג מרכז מדיני, כלכלי, דתי חינוכי- תרבותי; ביטויים למרכזיותה של פראג בתחומים השונים
- מאפייני האזורים השונים של פראג
הקהילה היהודית בפראגעריכה
- היחס של השלטון המרכזי ושל תושבי פראג הנוצרים אל היהודים: מעמדם המשפטי של יהודי פראג הרקע לגירושים של יהודי העיר, והסיבות להחזרתם
- מבנה הרובע היהודי בפראג, הבהרת המושג גטו
- הארגון המנהלי והמוסדות המרכזיים של הקהילה היהודית בפראג
- תחומי העיסוק של יהודי פראג
- מבנה החברה היהודית בפראג: הקיטוב החברתי בקרב יהודי פראג, עזרה הדדית (פועלו של מרדכי מייזל)
- פראג כמרכז תרבותי יהודי
- המהר"ל מפראג: אישיותו, הגותו ותרומתו להגות היהודית בימי הביניים, דרכי ההתמודדות עם הבעיות שהעסיקו את היהודים בגולה בימי הביניים (המשמעות שהעניק המהר"ל לגורלם הפוליטי של היהודי ולדרך חייהם בפזורה בגולה), ביקורתו על שיטות הלימוד והפסיקה המחייבת.
חלק 3: "ממדינת מקדש לעם הספר" (בית שני)עריכה
בתי הספר בוחרים בין אפשרות זו לאפשרות של חלק שני - ערים וקהילות בימי הביניים
יהודה בתקופה הפרסיתעריכה
גלות בבל, הצהרת כורש ושיבת ציוןעריכה
- היהודים ב'גלות בבל': מעמדם, מצבם הכלכלי ועמדותיהם בתחום הדת
- ממלכת פרס, המדיניות של כורש כלפי העמים באימפריה הפרסית.
- הצהרת כורש: תוכנה, הסיבות למתן ההצהרה והשפעתה על היהודים.
- הרכב גלי העלייה הראשונים: מנהיגי השבים, קבוצות בקרב ההנהגה (המאבק בין צאצאי בית דוד לבין הכהונה הגדולה)
בניית בית המקדשעריכה
- בניית בית המקדש והעיכובים בתהליך הבנייה
- השומרונים: הסבר למצאם וראשית הסכסוך בינם לבין שבי ציון.
- המקדש כמרכז החיים היהודיים: מרכז דתי, כלכלי ומוסרי.
עזרא ונחמיהעריכה
- עזרא הסופר, עלייתו ופעולותיו לגיבוש שבי ציון.
- נחמיה, מעמדו ופעולותיו: השלטת חוקי התרה, קריאת התורה בציבור, שיקום ירושלים - בניית החומה ואכלוס העיר, גירוש הנשים הנוכריות, חתימת האמנה.
- היחס ללא-יהודים, המחלוקת בשאלת 'מיהו יהודי' - הגישה הבדלנית מול הגישה האוניברסלית.
- המבנה החברתי והמוסדות: הכהונה כמעמד מוביל, האצולה, 'הזקנים', אספת העם, כנסת גדולה, המועצה, הסופרים, בית הכנסת.
מאפייני ההלניזםעריכה
א. הכרת גבולות האימפריה של אלכסנדר מוקדון ושל הממלכות שקמו לאחר מותו. לא במיקוד ס"ט
ב. מאפייני החברה והמשטר (הפוליס, ההלניסטית ומוסדותיה, המלך ומעמדו). לא במיקוד ס"ט
ג. מאפייני התרבות ההלניסטית כתרבות אוניברסלית, שילוב תרבות המזרח והשפעות מתרבות יוון.
המפגש בין החברה ביהודה להלניזםעריכה
א. ארץ ישראל כזירת מאבק בין בית תלמי לבין סלווקוס לא במיקוד ס"ט
- 'המלחמות הסוריות' וחשיבותה של ארץ ישראל במאבק זה.
- השפעת המאבק על הההגה החברתית-כלכלית ביהודה.
- כיבוש ירושלים על ידי אנטיוכוס השלישי וכתב הזכויות ליהודים.
ב. השפעת ההלניזם על החברה ביהודה.
- השפעות המפגש עם ההלניזם על צביונה של החברה היהודית.
- השפעות של העולם ההלניסטי על ההלכה, ועל יצירות ספרות שחוברו על ידי יהודים - לא במיקוד ס"ט
ג. המאבק בין המתייוונים למתנגדיהם
- הכהונה הגדולה מובילה מהלך של העמקת ההתייוונות ביהודה.
- ה'חסידים' כמובילים את ההתנגדות להתייוונות.
- פירוט הגזרות.
- ההסברים השונים למתן הגזרות.
ה. מרד החשמונאים בימי מתתיהו ויהודה המכבי
- הסיבות למרד החשמונאים.
- הישגי יהודה המכבי במלחמותיו.
- הפולמוס על שאלת המשך הלחימה לאחר ביטול הגזרות.
- תוצאות מרד החשמונאים.