היסטוריה לבגרות/תוכנית לימודים היסטוריה - תשס"ט



שגיאות פרמטריות בתבנית:מבנה תבנית עבודה

פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית



החל מקיץ תשס"ט 2009, שונה הרכב התכנים, מבנה הבחינה וסגנון השאלות לתלמידים של בחינת הבגרות, מזו הקודמת בהיסטוריה א'.

הידע והתובנות הנדרשות מהתלמידים מתמקד בתכנית החדשה מידה רבה ב"היסטוריה של הרעיונות". במילים אחרות, הידע והתובנות של התלמידים לקראת הבחינה, אמור לכלול, לא רק אירועים מסוימים, תאריכים ועובדות, אלא מכלול של רעיונות, השקפות ותפיסות עולם, ועמהם את הידע כיצד הם השפיעו על חברות ולאומים. בנוסף, ידרשו התלמידים להסביר טקסטים ולנתח אותם.

תוכנית לימוד א'עריכה

חלק 1: הלאומיות באירופה ובעם ישראלעריכה

חלק זה הנו חובה והוא מהווה 60% מהחומר בבגרות ובבחינת הבגרות. תלמידים שמשרד החינוך אישר להם בחינה מותאמת נבחרים אך ורק על נושא הלאומיות ויענו על שני חלקים בבגרות - החלק הראשון כמו כולם והחלק האחרון - שאלות קטנות על נושא הלאומיות.

הלאומיות ומאפייניה והתנועות הלאומיות באירופה במאה ה-19עריכה

התנועה הלאומית היהודית המודרנית ומאפייניהעריכה

פעולתה של התנועה הציונית בגולה ובארץ ישראל עד מלחמת העולם הראשונהעריכה

התנועה הציונית והיישוב היהודי בארץ ישראל במלחמת העולם הראשונהעריכה

הערך זהה לנושא: היסטוריה לבגרות/מלחמת העולם הראשונה פשוט ערבוב בניהם. התכנית החדשה שונה מעט בנושא זה מהתכנית הישנה ולא מומלץ להישען רק על התכנית הישנה גם בנושא זה.

נקודות דמיון ושוני בין התנועה הציונית בראשית דרכה לבין תנועות לאומיות באירופהעריכה

  • נקודות הדמיון: הגורמים להתעוררות התנועות הלאומיות, דרך בנייתן, הדרכים שנקטו להשגת מטרותיהן
  • נקודות השוני: הקשיים המיוחדים שעמדו בדרכה של התנועה הציונית בראשיתה

חלק 2: ערים וקהילות – חברה ותרבות בימי הבינייםעריכה

בתי הספר בוחרים בין אפשרות זו לבין אפשרות של חלק שלישי - "ממדינת מקדש לעם הספר"

מבוא לנושא ערים וקהילותעריכה

פראגעריכה

העיר באירופה הנוצריתעריכה
הקהילה היהודית בעיר הנוצריתעריכה
העיר פראגעריכה
הקהילה היהודית בפראגעריכה

חלק 3: "ממדינת מקדש לעם הספר" (בית שני)עריכה

בתי הספר בוחרים בין אפשרות זו לאפשרות של חלק שני - ערים וקהילות בימי הביניים

יהודה בתקופה הפרסיתעריכה

גלות בבל, הצהרת כורש ושיבת ציוןעריכה

  • היהודים ב'גלות בבל': מעמדם, מצבם הכלכלי ועמדותיהם בתחום הדת
  • ממלכת פרס, המדיניות של כורש כלפי העמים באימפריה הפרסית.
  • הצהרת כורש: תוכנה, הסיבות למתן ההצהרה והשפעתה על היהודים.
  • הרכב גלי העלייה הראשונים: מנהיגי השבים, קבוצות בקרב ההנהגה (המאבק בין צאצאי בית דוד לבין הכהונה הגדולה)

בניית בית המקדשעריכה

  • בניית בית המקדש והעיכובים בתהליך הבנייה
  • השומרונים: הסבר למצאם וראשית הסכסוך בינם לבין שבי ציון.
  • המקדש כמרכז החיים היהודיים: מרכז דתי, כלכלי ומוסרי.

עזרא ונחמיהעריכה

  • עזרא הסופר, עלייתו ופעולותיו לגיבוש שבי ציון.
  • נחמיה, מעמדו ופעולותיו: השלטת חוקי התרה, קריאת התורה בציבור, שיקום ירושלים - בניית החומה ואכלוס העיר, גירוש הנשים הנוכריות, חתימת האמנה.
  • היחס ללא-יהודים, המחלוקת בשאלת 'מיהו יהודי' - הגישה הבדלנית מול הגישה האוניברסלית.
  • המבנה החברתי והמוסדות: הכהונה כמעמד מוביל, האצולה, 'הזקנים', אספת העם, כנסת גדולה, המועצה, הסופרים, בית הכנסת.

מאפייני ההלניזםעריכה

א. הכרת גבולות האימפריה של אלכסנדר מוקדון ושל הממלכות שקמו לאחר מותו. לא במיקוד ס"ט

ב. מאפייני החברה והמשטר (הפוליס, ההלניסטית ומוסדותיה, המלך ומעמדו). לא במיקוד ס"ט

ג. מאפייני התרבות ההלניסטית כתרבות אוניברסלית, שילוב תרבות המזרח והשפעות מתרבות יוון.

המפגש בין החברה ביהודה להלניזםעריכה

א. ארץ ישראל כזירת מאבק בין בית תלמי לבין סלווקוס לא במיקוד ס"ט

  • 'המלחמות הסוריות' וחשיבותה של ארץ ישראל במאבק זה.
  • השפעת המאבק על הההגה החברתית-כלכלית ביהודה.
  • כיבוש ירושלים על ידי אנטיוכוס השלישי וכתב הזכויות ליהודים.

ב. השפעת ההלניזם על החברה ביהודה.

  • השפעות המפגש עם ההלניזם על צביונה של החברה היהודית.
  • השפעות של העולם ההלניסטי על ההלכה, ועל יצירות ספרות שחוברו על ידי יהודים - לא במיקוד ס"ט

ג. המאבק בין המתייוונים למתנגדיהם

  • הכהונה הגדולה מובילה מהלך של העמקת ההתייוונות ביהודה.
  • ה'חסידים' כמובילים את ההתנגדות להתייוונות.

ד. גזרות אנטיוכוס

  • פירוט הגזרות.
  • ההסברים השונים למתן הגזרות.

ה. מרד החשמונאים בימי מתתיהו ויהודה המכבי

  • הסיבות למרד החשמונאים.
  • הישגי יהודה המכבי במלחמותיו.
  • הפולמוס על שאלת המשך הלחימה לאחר ביטול הגזרות.
  • תוצאות מרד החשמונאים.

תוכנית ב'עריכה

דפי עזרעריכה

  1. מבנה בחינת הבגרות בהיסטוריה בתכנית החדשה
  2. תוכניות לימוד