היסטוריה לבגרות/תוכנית לימודים היסטוריה - תשס"ט/הגורמים לצמיחתן ולגיבושן של התנועות הלאומיות באירופה במאה ה-19

עם כניסתה של האנושות לעת החדשה, החלה פני האנושות להשתנות, ללא היכר, כמעט מכל בחינה שהיא - חברתית, תרבותית, דתית, כלכלית, פוליטית, מדינית וכו'.
להלן, השינויים המרכזיים שחלו במאות ה-18 וה-19. שינויים אלו הביאו את אירופה ואמריקה להתפתחות מבחינה לאומית - היווצרות הלאומיות.

המהפכה הצרפתית

המהפכה החלה במאי 1789 בזמן אסיפת המעמדות - כינוס 3 המעמדות (האצולה, הכמורה והעם) בוורסאי. הכמורה והאצולה סרבו לדרישות של נציגי העם שלכל נציג יהיה קול אחד ולא לפי מעמדות, אך הכמורה והאצולה סרבו ונציגי המעמד השלישי התכנסו בנפרד וקבעו לעצמם "אסיפה לאומית", הם רצו להדגיש כי הם נציגי האומה כולה. המלך נתן הוראה לצבא לפזר את האסיפה ובתגובה יצאו המוני העם לרחובות. ב-14 ביולי 1789 כבשו ההמונים את הבסטיליה (מבצר ענק בפריס ששימש בית סוהר למשטר של מלכי צרפת). ההמונים הרסו את המבצר, והאסיפה הלאומית הפכה לגוף שלטוני עיקרי בצרפת. "האסיפה הלאומית" ייצגה את כל העם ובפעם הראשונה שלעם היו זכויות ללא הבדל מעמד, מוצא ורכוש. מעתה העם יכל לקבועאת החוקים, למנות שליטים ולהקים מוסדות. העם הפך להיות ריבון ולא המלך. האסיפה הלאומית פירסמה שכולם שווים וב-28 באוגוסט 1789 פירסמו המהפכנים את "הצהרת זכויות האדם והאזרח". בהצהרה נקבע כי כל בני האדם שווים וחופשיים, העם הוא הריבון ולכל האזרחים יש חופש ביטוי והבעת דעה, חופש קיניין וזכויות הפרט. ההצהרה היא אחת המסמכים החשובים ביותר בתולדות אירופה. ההצהרה התייחסה לכל בני האדם ולא רק לצרפתים. זאת בעצם הייתה הפעם הראשונה שלאדם יש זכויות טבעיות הנובעות מהיותו אדם וזכויות אזרחיות הנובעות מהיותו אזרח במדינה.

ירידת כוחה של הכנסייה

הכנסייה הקטולית טענה נוצרי טוב הוא נוצרי מאמין ונשמע להוראות הכנסייה, הכנסייה לא הבדילה בין צרפתים לגרמנים או ספרדים אלא לכל הנוצרים כאחד. הכנסייה אסרה על השמעת דעה אישית הנוגדת את מה שהכנסייה טוענת, ולכן לא היה חופש ביטוי. מהמאה ה-15 החל תהליך של חילוניות באירופה.
עד המאה ה-15 הנוצרים האמינו כי כל מה שקורה הוא מרצונו של האל. גם חילוק המעמדות האצולה, הכמורה, המלוכה והעם היה לטענת הכנסיה רצון האל. איך שנולדת כך תישאר וזה לא היה ניתן לשינוי כי המעמד נשאר בדם. על פי האמונה אז, המלך שולט בחסדי האל ובני העם הפשוט נשאו בנטל הכלכלי וכמעט שלא היו להם זכויות. הכנסייה טענה טענות רבות שהוכחו כשקריות בעתיד הלא רחוק, למשל: הם האמינו כי כדור הארץ עומד במרכז היקום והשמש נעה סביבו.

הרנסאנס

מהמאה ה-15 החלה תקופת הרנסאנס - התחייה, שהייתה נקודת מפנה בתולדות אירופה. אם בימי הביניים לאדם לא היה ערך בפני עצמו, הרי אתה הוא נחשב ליצור הכי מופלא שקיים עלי אדמות, בעל תשוקות, רצונות, כבוד וגאווה עצמית. האדם היה במרכז ובספרות, באומנות ובשירה קבעו כי האדם הוא היצור המופלא ביותר שקיים.
בתקופת הרנסאנס קמו מדענים רבים כמו: ניקולאוס קופרניקוס מפולין וגלילאו גליליי מאיטליה שהוכיחו כי כדור הארץ מסתובב סביב השמש, דבר שנגד את חוקי הכנסייה. גלילאו נלקח לבית דין מיידית ושם לחצו עליו באיומים לחזור בו מדברו ולומר כי מה שהוא אמר שקרי. לבסוף הוא נשבר והודה כי הוא טעה והכנסייה צדקה, אך כשיצא מבית הדין אמר "ובכל זאת נוע תנוע".
ככל שגדל הידע, כך נחלשה הכנסייה והשפעותיה, ויצרה חלל ריק אצל אנשים. הכנסייה איבדה את כוחה ובמקומה אנשים העריכו את החוכמה, המדע, השכל והתבונה. לאחר היחלשות הכנסייה נוצר צורך בתחליף לאמונה, והלאומיות הייתה תחליף של הדת והכנסייה

תנועת ההשכלה

תנועת ההשכלה היא זרם רעיוני אשר ביקש להוציא את האדם מחשכת האמונות התפלות אל אור ותבונה והוא התפתח במחצית השנייה של המאה ה-18 במערב אירופה ובמרכזה. ההשכלה משנה את ההשקפה הרעיונית באירופה ושמה את האדם במרכז. השקפה זו משנה את המחשבה הדתית הרווחת באירופה, שכן עפ"י המחשבה הדתית האל הוא במרכז ולא האדם. ההשכלה מאמינה, בניגוד לדת כביכול, שהאדם הוא ייצור תבוני שצריך להתבונן בדברים עפ"י ההגיון בלבד ולא עפ"י הרגש והאמונה העתיקה. מתוך רעיון ההשכלה נולד הרעיון הדמוקרטי, שכמו הרעיונות החדשים הנוספים כמו הרציונליזם והפרדת הרשויות - קידשו את חירות האדם ואת זכויות האדם וביטלו את סמכות הכנסייה וכהניה והגבילו את הסכמות של המלכים שנחשבו לשליחים של האל. כאשר בני האדם הבינו שהם יכולים לשלול את הסמכות הפוליטית, הם החלו להתאגד במסגרת לאומית שתקדם את האינטרס הפוליטי שלהם - לשלוט על עצמם בשטח משלהם עפ"י הלאום המאחד אותם. תנועת ההשכלה קראה באמצעות הסיסמה "העז לדעת!" לבני האדם לא להמשיך ולהאמין באופן עיוור לדברים שנאמרים להם, מתוך אינטרס ע"י אנשי הדת, אלא לחקור לבדם, לחשוב, להבין, להסיק מסקנות ולנתח. שינוי תפיסתי זה הוביל לגיבוש הרעיון הלאומי בכך שביקשו בני האדם להתאחד תחת אותו רעיון, תחת אותה הנהגה, תחת אותו אידיאל.

המהפכה התעשייתית

המהפכה התעשייתית שהייתה במאה ה-19 שינתה את פני האנושות. במהלכה נבנו מסילות ברזל, הוקמו בתי חרושת, בנקים, ההשקעות גדלו והמסחר התפתח גם מעבר לים. הודות לאמצעי התעבורה, התקשורת, הרכבות, ספינות הקיטור, העיתונאות הועברו ידיעות בכל אירופה וההמונים יכלו להתעדכן במתרחש תוך שעות ספורות. ההמונים נחשפו לתורות חברתיות חדשות, התפתחה מערכת החינוך ויותר אנשים ידעו קרוא וכתוב. הרעיונות החדשים של הלאומיות: חופש ביטוי והרגש דיברו אל ההמונים וזירזו את צמיחתה של הלאומיות. תהליך התיעוש - הקמת בתי חרושת, הביא לכך שרבים עזבו את הכפר ועברו לגור בערים הגדולות. החיים השמרניים והמסורתיים נעלמו ונוצרו מסגרות חברתיות וכלכליות חדשות. העולם הישן נהרס וההמונים שהיו צריכים מוקד להזדהות חדש והיו צריכים משמעות לחייהם, הזדהו עם הלאומיות. הלאומיות נתנה תחושת שייכות וערכים שנותנים ביטחון.

התנועה הרומנטית

בניגוד לתנועת ההשכלה, הייתה את התנועה הרומנטית אשר הדגישה את הרגש והלב במקום השכל וההיגיון שהדגישה תנועת ההשכלה. הרומנטיקנים יצאו נגד החשיבה המסודרת, ההגיונית, הרציונאלית, השכולה והמדעית. הם הדגישו והביעו את ההתלהבות, הגעגועים, הרגש, ההערצה ליופי, לטבע ולגעגועי העבר. לתנועה הרומנטית היה תפקיד חשוב בהיווצרותה של הלאומיות האתנית. הרומנטיקנים ביטאו ביצירותיהם את המאבק נגד השלטון, את העריצות ואת השאיפה של העם לעצמאות. חלק מהתנועות הלאומיות נזקקו לגיבורים מהעבר כדי להחיות את ההסטוריה, כדי לעורר התרגשות ולחלום על עתיד טוב יותר. הרומנטיקה נתנה ללאומיים את התחושה כי גורל ארצם וגורל האנושות כולה תלוי בהם.

תהליך העיור

בעקבות ההמצאות הטכנולוגיות במאות 18-19, רבים עוזבים את החקלאות בכפרים ועוברים לערים, אשר הולכות וגדלות במהרה, בהן מוקמים מפעלים והולך ומתבסס מעמד ביניים ומעמד פועלים גדול יותר ויותר. העיור משנה את התפיסה שהייתה נהוגה עד אז בקרב הכפריים - תפיסה דתית ותפיסה של חיים בקהילה מצומצמת הופכת לתפיסה מתחלנת וחיים בקהילה גדולה. בעקבות כך נוצר מצב של ניכור בין האדם לסביבתו. ניכור זה מתרחש בשל העובדה שהתושבים שרגילים לחיות בקהילה קטנה נאלצים להתמודד עם קהילות-ענק, ורוצים להרגיש תחושה של שייכות. אם כן, תהליך העיור ההמוני גורם לאדם מנוכר לסביבתו, והאדם מבקש להיות חלק מן הכלל, חלק מתוך קהילה. הלאומיות היא פתרון שעולה בעקבות כך ומאפשר לאדם למלא את החלל של הקהילה התומכת.

תופעת חילון

תהליך חילון (הפיכה לחילוני) מתרחש ברחבי אירופה. עד תקופה זו הדת הייתה מרכז החיים, וכל החיים נעו סביב הדת. הדת ובמרכזה הכנסייה והכומר או הרב היו מרכז החיים וכל החיים היו סביבם. הכומר והרב היו הבסיס המרכזי לכל - חברה, כלכלה, פוליטיקה וכו'.
בעקבות, תהליך העיור התושבים עזבו את הדת כיוון שהכומר ששלט בקהילה המצומצמת שלו, היה מרוחק מבחינה פיסית ויתרה מכך - מבחינה רוחנית. אין תהליך החילון אומר שהאנשים הפסיקו להאמין, אלא שהדת הפכה לעוד גורם (פקטור) בחיים ולא הייתה מרכז החיים.
בתחילת המאה ה-16, החלה תקופת הרנסנס המסמלת את תחילת העת החדשה.
בתקופה זו, התחילו להישמע רעיונות חדשים שבאו "על חשבון" הדת - רעיון "האדם במרכז" המעמיד את האדם במרכז החיים ולא את הדת והאל, הוביל לשינוי מחשבתי עם השנים ושינוי התפיסה הדתית באירופה הן מבחינה נוצרית והן מבחינה יהודית. בשל השינוי המחשבתי הזה, כוחה של הכנסייה הלך וירד וכוחו של האינדיבידואל הלך ועלה. הוגי דעות בתקופה זו קידמו את החשיבה שהאדם במרכז והעניקו לכך תוקף פילוסופי.

התפתחויות של רעיונות ואידיאולוגיה

בתקופה זו, אנו עדים להתפתחות של הרעיון הדמוקרטי לצד הרעיון הסוציאליסטי ורעיונות נוספים. הרעיון הדמוקרטי צבר תאוצה רבה באירופה והביא לשינויים מדיניים ופוליטיים. תחילה במערב ובאמצע המאה העשרים גם במרכז. הרעיון הדמוקרטי סובר כי בני האדם נולדו שווים וחופשיים, הוא מבקש לשמור על זכויות בסיסיות של בני האדם ושל האזרחים המתגוררים במדינה, לשמור על זכויותיהם הסוציאליות (חברתיות). רעיון זה נולד מתוך ההשכלה.

רעיונות נוספים וחדשים, כגון : ריבונות העם וביטול המלוכה, עלו באירופה ושינו את פניה הרעיוניים של היבשת ללא היכר. המהפכה הצרפתית (1789) שביטלה את המלוכה המסורתית והנהיגה רעיונות מדיניים-פוליטיים חדשניים, כמו גם, היא הובילה לשינוי התפיסה שהמנהיג במרכז וששלטונו שולט בכל. תפיסות אלו הובילו את הדמוקרטיה לרעיון מקובל ברוב מדינות מערב אירופה במשך השנים.