אזרח שהצטרף לקהילה העירונית היה חייב להשבע אמונים לקהילה בניגוד ליהודי שכלל לא היה צריך להשבע אמונים לקהילה היהודית.
היהודים רצו את קירבתו של אדון העיר, והם היו מעוניינים לשמור על כוחו כדי לקבל פריבילגיות (זכויות היתר), הגנה וביטחון, לעומת זאת הקורפורציות האחרות רצו להתנתק מאדון העיר ולצמצם את כוחו.
"מגילת הזכויות" שקיבלו היהודים היה תוצאה של אינטרסים כלכליים של אדון העיר לעומת הקומונות העירוניות שקיבלו אוטונומיה וחרויות לאחר מאבק אלים נגד ראש העיר.
ההנהגה היהודית קיבלה את הסמכויות שלה ממקורות הלכתיים שהיו להם משמעות משפטית. לעומת ההנהגת העיר שקיבלה את הסמכות שלה ממועצת העיר שקיבלה את סמכותה מאסיפת אזרחים.