היסטוריה לבגרות/תוכנית לימודים היסטוריה - תשס"ט/הדמיון והשוני בין הקהילה היהודית לקורפורציות אחרות שהתקיימו בערים

הדימיון והשוני בין הקהילה היהודית לקורפורציות העירוניות

הדימיון בין הקהילה היהודית לבין הקורפורציות האחרות שהתקיימו בערים

1. היהודים היו חיים בעיר כגוף אוטונומי הדומה לקומונה העירונית.
2. היהודים קיבלו את זכויותיהם מ"מגילת הזכויות" שנתן להם אדון העיר או הבישוף שנתנו גם זכויות לקומונה העירונית.
3. לקהילה היהודית הייתה הנהגה משלה שנקראה "הקהל". לקהל היו את סמכויות החקיקה הפנימית כמו למועצה העירונית של הקומונה.
4. חברי הקהילה היהודית היו חייבים לציית לתקנות ההנהגה, כפי שהיו אזרחי הקהילה העירונית חייבים לציית לחוקי העיר.
5. בקהילה היהודית, היהודי היה מחוייב לקהילה כפי שבקומונה העירונית, האזרח היה מחוייב לתושבי העיר.
6. להנהגת הקהילה היהודית הייתה את הסמכות לשפוט את חברי הקהילה כפי שלאוניברסיטה היה את הסמכות לשפוט את אנשיה.
7. מוסדות החינוך של הקהילה היהודית היו מוסדות חינוך דתיים שהיו כפופים להנהגה הדתית של הקהילה כפי שהאוניברסיטאות היו בחסותה של הכנסייה.
8. הנהגת הקהילה היהודית כמו גם המועצה העירונית יכלה לתת מונופול (בלעדיות) על ענף כלכלי מסויים כמו שהגילדות דרשו סמכות מהקומונה העירונית.
9. חברי הקהילה היהודית היו יכולים למנוע כניסת מהגר חדש לקהילה אם הוא עלול להיות מתחרה כלכלי כמו גם חברי הגילדות שיכלו למנוע כניסת מהגרים לתוכם.

השוני בין הקהילה היהודית לבין הקורפורציות האחרות שהתקיימו בערים

1. אזרח שהצטרף לקהילה העירונית היה חייב להשבע אמונים לקהילה בניגוד ליהודי שכלל לא היה צריך להשבע אמונים לקהילה היהודית.
2. היהודים רצו את קירבתו של אדון העיר, והם היו מעוניינים לשמור על כוחו כדי לקבל פריבילגיות (זכויות היתר), הגנה וביטחון, לעומת זאת הקורפורציות האחרות רצו להתנתק מאדון העיר ולצמצם את כוחו.
3. "מגילת הזכויות" שקיבלו היהודים היה תוצאה של אינטרסים כלכליים של אדון העיר לעומת הקומונות העירוניות שקיבלו אוטונומיה וחרויות לאחר מאבק אלים נגד ראש העיר.
4. ההנהגה היהודית קיבלה את הסמכויות שלה ממקורות הלכתיים שהיו להם משמעות משפטית. לעומת ההנהגת העיר שקיבלה את הסמכות שלה ממועצת העיר שקיבלה את סמכותה מאסיפת אזרחים.