היסטוריה לבגרות/תקופה רביעית כיחידת גישור/מלחמת ששת הימים - סיבות והשפעות
הקדמה עריכה
מלחמת ששת הימים הייתה אחת המלחמות המהירות והמוצלחות מבחינה צבאית במאה העשרים. היא השלישית בסדרת המלחמות בין ישראל לערבים, וקדמו לה מלחמת העצמאות (בשנת 1948) ומבצע סיני (בשנת 1956). המלחמה החלה ב5 ביוני 1967, והסתיימה ב11 ביוני 1967. הניצחון הישראלי בשישה ימים על שלוש מדינות ערביות, והעובדה שישראל שילשה את שטחה, שינו את המציאות במזה"ת ומשפיעות עליה עד היום.
הסיבות לפרוץ מלחמת ששת הימים עריכה
- הסלמה במתח בין ישראל ושכנותיה ממזרח ומצפון: המאבק עם סוריה היה סביב השימוש במקורות הירדן ובמימי הכנרת. סוריה ניסתה למנוע את הפעלתו של המוביל הארצי, ויזמה תוכנית להטיית מקורות הירדן על מנת להקטין את כמות המים הזורמת לישראל באופן משמעותי. בנוסף, האזורים המפורזים ליד גבול סוריה עם ישראל היוו גורם נוסף למתח. ישראל טענה שהסכמתה לפירוז האזורים במסגרת הסכמי שביתת הנשק לא פגעה בריבוניות שלה עליהם ולכן היא הקימה בהם כבישים ויישובים ועיבדה בה שטחים חקלאיים. הסורים טענו ששטחים אלו הם כשטחי הפקר ולכן תקפה אנשים שנמצאו בתוכם מדי פעם, ובייחוד ע"י ירי מעמדותיה המבוצרות ברמת הגולן. ההתקפות גררו תגובות ישראליות וקרבות רציניים פרצו לעיתים.
- הקמת אש"ף: עם כינוסה של ועידת הפסגה הערבית הראשונה בינואר 1965, סוכם ע"י מנהיגי ערב על הקמת אש"ף כדי לשמר את המאבק של הפלסטינאים בישראל. אש"ף ביצע מאות פעולות חבלה בישראל בשנים 1965-1967 מסוריה וירדן. פעולות אלו ופעולות תגובה ישראליות הביאו למתיחות ביטוחונית מתמדת בשנתייים שקדמו למלחמת ששת הימים.
- התככים הסוביטיים במזה"ת על רקע המלחמה הקרה: בריה"מ היתה בעלת הברית העיקרית של מצרים וסוריה, והסובייטים נקטו בשיטות שונות כדי לחזק את תלותן בה ואת עוצמתן נגד ישראל. השיא למדיניות זו הגיע במאי 1967, כאשר בריה"מ הפיצה שמועה שקרית על "ריכוז כוחות גדולים ומאומצים" של ישראל סמוך לגבול הסורי כדי להניע את מצרים להגיב ואת שתי המדינות הערבייות לפנות לבריה"מ לבקשת סיוע. למרות שבריה"מ לא רצתה להוביל את האזור למלחמה של ממש, המהלך של ישראל הניע את התהליך שבסופו של דבר הביא לפרוץ הקרבות.
- פעולותיו של נאצר בחודש שלפני המלחמה: נאצר החל בסדרת פעולות ב15 במאי והביא להידרדרות סופית שהביאה לפרוץ המלחמה:
- הוא תגבר את הכוחות המצריים בחצי האי סיני ודרש מכוחות האו"ם שהיו מוצבים בסיני להתפנות.פעולות אלו הביאו לגיוס מילואים כללי בישראל.
- לאחר מכן הכריז נאצר על סגירת מיצרי טיראן ולא איפשר לאוניות ישראליות להגיע לנמל אילת, מהלך אותו הגדירה ישראל כבר לפני כן כ"קאזוס בלי"- עילה למלחמה. לישראל לא נותרה כל ברירה אלא לפתוח במלחמה.
תוצאות והשפעות של מלחמת ששת הימים עריכה
- השטחים שכבשה ישראל אפשרו לה להשיג עומק אסטרטגי: ולהרחיק את תותחי האויב ממרכזי האוכלוסייה בגוש דן ומאזור נהר הירדן והכנרת.השטחים בחצי האי סיני,יהודה ושמורן,ורמת הגולן הוחזקו בידי ישראל מאז המלחמה כקלפי מיקוח במשא ומתן לשלום עם הערבים ובכך למעשה חיזקה ישראל את כוחה.
- מבחינה כלכלית המשק הישראלי יצא מהמיתון הכלכלי: מלחמת ששת הימים יצרה בבת אחת תאוצה במשק שהייתה בעיקרה מלאכותית.הגדלת תקציב הביטחון שכן עתה היה צריך לשלוט בשטחים הכבושים חדשים,וכמו כן יש לתקן את נזקי המלחמה ונבנה קו ביצורים בתעלת סואץ דבר אשר יצר מקומות תעסוקה רבים.הון שזרם לארץ בעיקר מיהודי העולם הביא לפתיחת מפעלים והגברת הייצור.
- ויכוח פנימי בישראל על עתיד השטחים שנכבשו במלחמת ששת הימים: חלק מאזרחי ישראל ראו בשטחים הללו קלפי מיקוח שהוא מוכן להחזירם לערבים תמורת הסכמי שלום אמיתיים והוא אינו מקבל את השליטה בעם הפלסטינאי בשטחים שפוגעת במוסריות של התנועה הציונית והופכת את עם ישראל לעם כובש ומדכא לטענתו.חלק אחר מהעם אינו מוכן להחזיר את השטחים שנכבשו במלחמת ששת הימים בשל ערכם האסטרטגי וגם כי הם נחלתם של האבות עוד מימי התנ"ך.
- חיזוק הקשר עם יהדות התפוצות: הניצחון הישראלי המזהיר הביא לגאווה רבה בקרב יהודי התפוצות בעולם.יהודים שהיססו באשר ליכולתה של ישראל לשרוד הבינו לאחר מלחמת ששת הימים כי ישראל חזקה ותוסיף להתקיים.כתוצאה מכך גברה העלייה לישראל מארצות המערב ומבריה"מ.גברו השקעות ההון של יהודי התפוצות במדינת ישראל וחל גידול ניכר בהיקף התיירים היהודיים שבאו לבקר בישראל.
- החרפת הבעיה הפלשתינאית: הפלשתינאים הלכו והקצינו את עמדותיהם לאחר המלחמה בתמיכה ועידוד של מדינות ערב במאבק שלהם.בשל כך התרבו פעולות החבלה והטרור ופגעו בישראל.