היסטוריה לבגרות/תקופה שלישית כיחידת מבוא/הדיון באו"ם בשאלת ארץ-ישראל, עמדת המעצמות והחלטת האו"ם בכ"ט בנובמבר 1947

הדיון באו"ם בשאלת א"י, עמדת המעצמות והחלטת האו"ם בכ"ט בנובמבר 1947 הדיון באו"ם מתחיל באפריל 47' בדיון בעצרת הכללית של האו"ם. בדיון זה, הדבר החשוב ביותר הוא הנאום המפתיע, שהיה נקודת מפנה בשאלת עתידה של א"י, נאום של נציג בריה"מ באו"ם- אנדריי גרומיקו. בנאום זה הוא מודיע בפעם הראשונה שבריה"מ תומכת בהקמת מדינה יהודית בא"י. זה היה מפתיע משום שעד אז בריה"מ, במשך כל השנים התנגדה לציונות. העצרת הכללית מקימה את וועדת אונסקופ, שתפקידה הוא לחקור את המצב בארץ ולהגיש את המלצותיה לעצרת הכללית. הערבים מסרבים להופיע בפני הועדה. הועדה באה לארץ ונפגשה עם הנציגים של היישוב היהודי וכמו כן גם נסעה לאירופה למחנות העקורים והזדעזעה ממצבם. המלצות הועדה- הועדה המליצה לסיים את המנדט הבריטי בארץ ולהקים 2 מדינות- מדינה יהודית ומדינה ערבית, כששטחה של המדינה היהודית הוא 62%- כמעט 2/3. ההמלצות הנ"ל מובאות לעצרת הכללית, והיא מחליטה להקים עוד ועדה שתבדוק את המלצות ועדת אונסקופ. הועדה החדשה קמה בעקבות ארה"ב שטענה שהמלצות אונסקופ מקפחות את הערבים ובעקבות התנגדותה לכלול את אילת בתחום המדינה היהודית. הועדת צמצמה את שטח המדינה היהודית ל-55% והאמריקאים חזרו בהם מההתנגדות להכללת אילת במדינה היהודית. ההמלצות הנ"ל מובאות לעצרת הכללית ב29 בנובמבר 47' ומאושרות ע"י האו"ם. תוכן ההחלטה:

  1. סיום המנדט הבריטי והקמת שתי מדינות.
  2. ירושלים לא תהיה בירתה של אף אחת מהמדינות, היא תהיה עיר בינ"ל שהאו"ם ינהל.
  3. תקופת מעבר- לאחר עזיבת הבריטים, השלטון על הארץ יימסר באופן זמני לאו"ם- לוועדה שהאו"ם ימנה- עד שיוקמו שתי מדינות.
  4. שיתוף פעולה בין שתי המדינות העתידות לקום- בין שתי המדינות ייחתם הסכם כתוב ומחייב שיבטיח איחוד כלכלי בין שתי המדינות ושיתוף פעולה בנושאי תחבורה ומים. האיחוד הכלכלי היה צריך לבוא לידי ביטוי במטבע משותף לשתי המדינות, ביטול גבולות המכס, ניהול משותף של הרכבות והנמלים בארץ ופיתח משותף של חקלאות והשקייה.

עמדת המעצמות בעקבות העברת שאלת א"י לאו"מ, הועלה הנושא לדיון בעצרת האו"מ ב-28 באפריל ב-1947. עמדת בריה"מ- בריה"מ תמכה בהקמת מדינה עצמאית לשני העמים בא"י ובסיום המנדט הבריטי באזור. נציג בריה"מ באו"ם –אנדריי גרומיקו, נשא נאום מפתיע בזכות הקמת מדינה יהודית לצד מדינה ערבית. הוא הדגיש את השואה והסבל שעברו על העם היהודי ותמך בזכותם להגדרה עצמית. בכך נוצר, באופן לא צפוי, שיתוף פעולה סובייטי- אמריקאי לפתרון בעיית א"י. הסיבות לתמיכה של בריה"מ בהחלטה לחלוקת א"י ולהקמת מדינה יהודית:

  1. הרוסים קיוו להגדיל את השפעתם במזרח התיכון. הם יצאו מתוך ההנחה שמנהיגי התנועה הציונית רובם יוצאי רוסיה ורבים מהם שייכים למחנה הפועלים – הסוציאליסטי. מכן שיתכנו קשרים בין בריה"מ למדינת ישראל העתידית.
  2. בריה"מ רצתה לצמצם את השפעת בריטניה במזרח התיכון וקיוותה שתצא לחלוטין מן האזור. (בגלל המלחמה הקרה).
  3. רצון של הרוסים לסכסך בין בריטניה וארה"ב. העובדה שהרוסים נמצאים לצדם של האמריקאים בנושא א"י, יכול לסכסך בין שתי מדינות אלה, דבר הרצוי לרוסים בימי המלחמה הקרה.
  4. הזעזוע מהשואה- הרוסים הם אלו ששחררו את מחנות ההשמדה ולכן ראו את כל הזוועות והזדהו עם סבלם של היהודים והצורך להעניק להם מדינה.

עמדת ארה"ב - ארה"ב תמכה בהקמת מדינה יהודית. הנשיא טרומן הביע עמדה חד משמעית בתמיכתו בזכות ההגדרה העצמית של העם היהודי. משרד החוץ האמריקאי גילה התנגדות דווקא למדינה יהודית, בשל חשש להסתכסך עם הערבים (אינטרסים כלכליים, נפט וכו'), אולם עמדתו של טרומן ניצחה. הסיבות לתמיכת ארה"ב :

  1. בשל סיבות מוסריות שהופעלו ע"י לחץ דעת הקהל.
  2. רצון בדריסת רגל במזרח התיכון- האמריקאים חשבו שמדינה יהודית תהיה אמצעי בשבילם להשפיע במזה"ת ולבלום את התפשטות הקומוניזם (המלחמה הקרה).
  3. רצון לרכוש את לב הבוחרים היהודים בארה"ב לקראת הבחירות המתקרבות לנשיאות הנשיא רצה לזכות בתמיכת הציבור (היהודי והלא יהודי) ע"י כך שיתמוך בהקמת מדינה יהודית.