התמודדות עם טראומה ומצבי חירום/הגוף והטראומה במצב חירום

מערכת העצבים

מערכת העצבים מורכבת משני מערכות:

• מערכת מרכזית: מוח ועמוד שדרה - קבלת החלטות
• מערכת הקיפה: מערכת סימטוסנסורית
• מערכת אוטומטית
  • מערכת סימפתטית
    • פעולה כשאנחנו ערים, מגורים בפעילות ספורט, בחירום.
    • דוושת גז: מגבירה קצב לב, נשימה, לחץ דם.
    • אחראית לתגובת בריחה, תקיפה ומנתבת אנרגיה לשריר
  • מערכת פרא סימפטטית :
    • מסיעת להרגע, לשחרר מתח.
    • דוושת בלם
    • מסייעת לפרק את הערנות.
    • אראית לשגרה, הרגעה, נשימה, עיכול, הפרשה
    • פועלת במנוחה

מבנה המח

תיאור

1. מח עליון / מחושב - מנהל לרב עניינים, קולט מידע, מעבד באירוע טראומה מתנתק.
2. מח קדום / זוחלי - עיכול, רביה, מחזור, נשימה, תקיפה או בריחה.
3. מוח רגשי / לימפי - עיבוד, ביטוי רגש ותחושות. מורכב מאמיגדלה.

בטראומה:

1. חלקי המוח שהיו קשורים קודם לכן מתנתקים זה מזה ואינם יכולים למזג הוראות לכדי תפקוד שלם.
2. האמיגדלה תשחרר הורמוני לחץ שינעלו את התפקידים של המח שאינם לשעת חירום
3. המח הקדום יתפוס פיקוד ויפעיל תגובת הישרדות

שלושת הF:

• flight (בריחה)
• fight (לחימה) - כשאיליים בורחים מסכנה הם נעזרים בלחימה מאחר שאין להם יכולת לנשוך, לטפס וכו. משביהם הם רגליהם והם מנצלים זאת. כשלא יהיה להם כוח וירגישו חסרי אונים יתחילו סמני טראומה
• freeze (קפאון) - העוררות נכלאת בפנים ולכן בשחרור מהמצב יש פריקת אנרגיה בנשימות כבדות ורעידות

תגובה במצב איום: מערכת סימפתטיות מופעולות --> לא ניתן לברוח או לתקוף --> מערכת פרה סימפטית --> אנרגיה נכלאת --> דוושת גז ובלם פועלים יחד --> חזרה לשגרה על ידי השלמת פעולה (לחימה או בריחה) --> קיפאון לאורך זמן מייצר סימפטומים (דוגמה ערנות) --> הפרשת הורמונים בלחץ --> חוסר יכולת לאבד זכרון, להיות מודע