התמודדות עם טראומה ומצבי חירום/טראומה אצל ילדים

הורים וילדים המטופלים בשירותי הרווחה חוו אירוע טראומתי לרב. אירוע טראומה בילדות ובבגרות בעל השלכות על התפתחות רגשית, פיזית, קוגנטיבית וחברתית.

התערבות מודעת טראומה

1. זיהוי טראומה אצל הילד או הסביבה שלו
2. הנחיות להתערבות מודעת טראומה של ארגון הטראומה הבינלאומי (NCTSN)
   • לזהות השלכות של לחץ טראומתי על המעורבים
3. לשלב במדיניות השורות מודעות לטראומה, ידע וכלים לעבודה על טראומה
4. שיתוף פעולה עם כל המערכות המטפלות בילד כדי למקסם ביטחון פיזי ופסיכולוגי

חשיבות זיהוי טראומה:

1. תגובת הילד לטראומה משפיעה על תפיסת עולמו הפנימי, התנהגותי, יחסיו הביניאישיים, מצב פיזי בריאותי
2. אי מילוי צרכי ההורים לטראומה שלהם מעכבת אותם למלא צרכי הילד
3. עבודה עם טראומה משפיע על המטפל
4. עבודה עם טראומה משפיעה על התנהלות השירות

השפעות הטראומה על התפתחות הילד והמתבגר:

1. ילדים עד גיך 5 שחוו טראומה סובלים מקשים פיזיולוגים, רגשים, חברתים וקוגנטיבים.
2. still face experiment - אמהות שמביטות בילדיהם במבט חתום, התינוק מנסה בכל כוחו להסב את תשומת לב אמו ואחרי מספר דקות מגיב בתגובה שלילית ולחץ.
3. תינוקות החווים טראומה שומרים אותה בזכרון המרומז ולכן לדוגמה לא יגיבו טוב לקול אמבולנס
4. ילדים מגיל 5 ומעלה ישמרו את הטראומה בזכרון המפורש - מידע עובדתי שאין צורך לפרשו

סוגי לחץ על ילדים:

1. לחץ צפוי - נפילה, גמילה מטיטול, יציאה מהגן.
2. לחץ לא צפוי - לחץ מגורמים לא צפויים : גירושים, הגירה ועוד
3. לחץ טראומתי - לחץ מגורמים שמאימים על האיזון הנפשי, הפיזי ואיבוד השליטה

סוגים של טראומות:

• משהו קרוב לילד מת, חולה, מאושפז, מדוכא
• הילד או משהו קרוב עברו תאונה, פגיעה מינית, אלימות, הזנחה
• חוויה של פרידה מתמשכת, גירושין

טראומה בילדות:

1. אירוע שאיים על החיים או על שלמות הגוף של הילד או המטפל שלו
2. אירוע שגורם מפץ סנסורי - חושים קולטים מידע שבלתי נסבל לעבד
3. יש להבחין בין טראומה חד פעמית (תאונה ועוד) לסגנון המלווה טראומה (complex truma) (התעללות ועוד)

נזקים לילד - טראומה התפתחותית:

1. פגיעה בדפוסי התקשרות
2. יכולת ויסות
3. לעיתים דיסוציאציה
4. הגברת אימפולסיביות
5. סיכון התפתחות קוגנטיבית
6. פגיעה בתפיסה עצמית (בושה, חוסר ערך ועוד)

מחקר ACE - מחקר שבדק האם מבוגרים חוו טראומה בילדות ועל השפעותיה. נמצא שמבוגרים שחוו טראומה בילדות סבלו יותר ממחלות: פי 2 מסרטן ומחלות לב, פי 12 ניסיונות התאבדות, פי 6 קימו יחסים לפני גיל 15 ונטו לעישון, אלכוהליזם, דיכאון (בעיקר נשים) ואלימות

השפעת הטראומה על התקשורת : המטפל הוא הגורם העיקרי המעניק לילד ביטחון פיזי ורגשי.

התקשרות - קשר רגיש בין התינוק למטפל באינספור פעולות גומלין שמיצרת דפוס ותקשורת בטוחה.

סוגי תקשורת:

• תקשורת בטוחה - נרגעים יותר כשהאם יוצאת וחוזרת.
• לא בטוחה (נמנעת / אמביוולנטית) - נסערים ודוחים את האם עם חזרתה.
• חסרת כיוון וארגון

התפקיד העיקרי של דמות התקשורת:

1. בסיס פתוח - ביטחון להתרחק מההורה ולחקור את העולם כי תמיד ההורה יהיה עוגן מאחור.
2. מקום מפלט

שני אלו מיצרים בילד מודל פנימי ליחסים בינאשיים : האם אפשר לבטוח בהורים אם אהיה זקוק לעזרה? האם יהיה מי שיתן אותה?

הטראומה היא הגורם ל"אובדן התמימות" שהעולם בטוח. ככל שהאדם גדל הוא מבין כי העולם אינו בטוח. ילד שעובר טראומה חוו את זה ברגע אחד ולכן יש ניפוץ המגן והוא אינו מאמין שיש משהו בטוח ושהוא ראוי לשמירה שהרי הוא היה בסכנה ולא היה מי שישמור עליו. זה גורם לשינוי התפיסה על העולם והתקשורת עמו.

טראומה הנעשת בידי המשפחה פוגעת בתהליך ההתפתחות הנורמטיבית של הילד.

השלכות הטראומה:

1. יכולת חקירה ולמידה, נשירה מבי"ס
2. יכולת ויסות - יכולת לשלוט על רגשות ולבטא אותן. לעיתים התפרצות רגישית יתר.
3. מערכות יחסים - הילד לומד כי מערכות יחסים הן פוגעניות ומסוכנות ולכן אינם חברותיים, מתקשים חברתית, חוסר הבנת סיטאוציה (להרגיש מאוים כשאין צורך), חיבור לחברים רעים, הפגנת התנהגות שתמנע חובה אליהם כדי להמנע מפגיעה נוספת
4. נמצא קשר גם לקשיי שינה והתמכרויות
5. המדרגות החסרות - ילדים שחוו טראומה מיצרים פערים ומערערים על יכולתם להתמודד עם משמיות.

טיפול - יצירת קשר בטוח