התמודדות עם טראומה ומצבי חירום/טראומה ואבל
אבל טראומתי - שילוב של טראומה ואבל. אבל המלווה בחשיפה לטראומה חיצונית כמו מות בתאונה, אירוע טרור, התאבדות, רצח ועוד. 5% מאירועי הטראומה.
סימפטומים: פלשבקים, עוררות, חרדה, הימנעות, אשמה, פנטזיה שיכלו להציל את המת, איבוד אמון באנשים, בעולם כטוב, חשש שמשהו רע יקרה, הכחשה למוות, ניסיון להתחבר מחדש לנפטר, רמת האלימות שגרם האובדן מנבא את רמת הסיכוי לפתח אבל מורכב.
תיאוריות לאבל
עריכה- אבל ומלנכוליה / פרויד - אבני היסוד לאבל לפיהם האבל הוא תהליך הפרדות מהמת.
- דה קטרזיס - האנרגיה הליבדינלית שהושקע עם המת עובר לדמות אחרת. מידת העיסוק באוביקט האובדן קובעים תגובה תקינה.
- התרת קשרים - האדם הוא מכונה ואבל הוא תגובה רגשית אינטנסיבית שמפריעה לתפקוד ויש להחזיר ולתקן את המכונה דהיינו החזרת האדם האבל לתפקוד קודם כמה שיותר מהר.
- תיאורית שלבי האבל - מסע של תחנות: הכחשה, כעס, התמקחות, דיכאון וקבלה. מי שלא עבר את כל התחנות מאובחן.
- תיאוריות עדכניות - אבל היא תופעה אוניברסלית עם מגוון תגובות לכל אדם שהבדלים בחוויה שלה הם מגדר, תרבות, מעמד חברתי ומשפחתי, רקע, נסיבות ועוד. כמו גם החוויה והקשר עם הנפטר למשל אמא שרצתה לתקן קשר עם בנה והוא נפטר משנים את המשמעות שלה. התמודדות עם האבל היא חיפוש ובנית משמעות לו.
- המודל הדו מסלולי לאבל - ישנם שני מסלולים לאבל:
- מסלול 1 - תפקוד: תפקוד רגשי כמו דיכאון, חרדה, תגובה סימטית, סימפטומים בעלי אופי פסיכיאטרי, קשרים עם בני משפחה, מערכות יחסים כלליות, דימוי עצמי, עבודה, בנית משמעות, השקעה באפיקי חיים
- מסלול 2: הקשר עם הנפטר - זכרון, דימוי הנפטר, קרבה וריחוק, רגשות חיובים ושלילים ביחס למת, עיסוק מוגבר במת ובאובדן, אידיליזציה, קונפליקט, השפעה על תפיסה עצמית, הנצחה ועיצוב הזכרון
- המודל הדואלי - מודל מעבר בין שני מצבים : אבל לחיים:
- תהליך תנועה תוך המנעות או הפסקה באחד הצדדים
- המצב הבעיתי הוא להשאר בצד אחד יותר מדי זמן : להשקיע באבל או להמנע ממנו
- המנעות מאבל אינה מנגנון הגנה אלא דרך באמצעותו אנשים חוזרים לפעילות
- תיאוריות הכפיות - במצב רגיל יש לאדם אלפי כפיות. באובדן יש לאדם 10 כפיות. הוא צריך לבצע כלכלת כפיות ולהשם לב מי האנשים, פעילויות שלוקחים ממנו כפיות ונותרים אחריהם במינוס.