התמודדות עם טראומה ומצבי חירום/מצב חירום

מצב חירום עריכה

  1. מצב חיצוני המאיים על חי אדם או קרובו.
  2. גורם לשינוים פיזיולוגים, פסיכולוגים, התנהגותיים וחברתיים.
  3. איום על אינטרס חיוני ללא יכולת להתכונן אליו.

מאפיינים במצב חירום:

  1. אובדן שליטה וחוסר אונים
  2. המערכת במצב הישרדות
  3. FFF תגובות נויורופסיכולוגיות (בריחה, תקיפה, קפאון)

מטרות בהתערבות ראשונית במצבי חירום עריכה

  1. הפחתה של המצוקה, שליטה ואיזון הנפגע - איום קיומי ופעילות יעילה
  2. שיקום "עקרון הרציפות" (קוגנטיבי, חברתי, תפקידי, אישי) - תפיסת פעולה כיעילה
  3. שיתוף פעולה בחילוץ - הפחתת הפרשנות כטראומה.
  4. מניעת שניוניות - השלכות עתידיות ואיתור נפגעים בסיכון - תחושת מסוגלות וחזרה לשגרה

איתור נפגעי חרדה בזירה:

  1. פעילות לא יעילה - קטטונית / סוערת
  2. אפקט שטוח - חוסר רגש, פנים שטוחות
  3. תלות באנשי מקצוע וחוסר יכולת לבצע משימות פשוטות
  4. ניסיון להתנער מאנשי סיוע - תוקפנות, אלימות

קמ"צ - התערבות במתן עזרה ראשונה עריכה

  1. קרבה גיאוגרפית וחברתית - צמידות לאירוע או פינוי למקום קרוב בטוח
  2. מידיות - כדי למנוע דגירה של חוויה יש לבצע התערבות מידית באמצעות עזרה בהשלמת הפרסקטיבה, מחשבות ועוד..
  3. ציפייה - שחרור מסר המביע ביטחון בהתקדמות ושיפור בהרגשה וביכולת לחזור לתפקוד תקין. לשדר ביטחון שמדובר בחוויות זמניות ושהנפגעים נוהגים באופן נורמטיבי.

רצופית תפקודית לפי עומר ואילון[1] עריכה

במצב חירום יש קטיעה של הרצף. החזרתו עוזרת בתחושת השליטה של האדם וחזרה להווה. החזרה זו מצריכה גמישות מאחר ולא מחזירים דברים כפי שהיו.

מודלים של רציפות:

  1. רציפות קוגנטיבית : ידע האדם על העולם: חוקים, כללים, הנורמות הבנת האירועים והתרחשות, ניסיון לתת משמעות ביחס לעולם. בקטיעה - חוסר הבנה של המתרחש, צריך הסבר וידע. התערבות - להסביר, להשלים מידע, לעדכן על מה יהיה בשגרה
  2. רציפות תפקודית :
    • התפקיד שאדם ממלא בחיו (הורה, רופא וכו) והמיומנויות שלו.
    • במקרה חירום כאוס בהגדרת תפקידים. לדוגמה הורה מופנה לבית החולים אחד והילד אחר.
    • בקטיעה - אדם לא יודע תפקידו: מה מצופה ממנו. מעלה כעס, הלם, עצב, אכזבה.
    • התערבות: ניסיון להגדיר תפקיד, חיזוק ועידוד במילוי משימה.
  3. רציפות חברתית ובינאישית - הקבוצה אליה אדם שייך (משפחה, עבודה) והרשת החברתית
    • קטיעה: בידוד ממשפחה וחברים - בדידות, חוסר אונים, חוסר אורנטציה. התערבות: להיות איתה כדי למנוע בידוד, לנסות לחבר עם משפחה
  4. רציפות אישית - היסטורית
  • מה האדם יודע על עצמו (אופי, תפקוד, רגש...): אמונות של האדם לעצמו, משפחה ועוד.
  • קטיעה התנהגות חריגה כמו בכי, בלבול, ניכור, ספקות, אובדן תקווה.
  • התערבות: נתינת תוקף לתחושה כנורמלית, לתת הסברים, רעד היא תגובה לגיטמית, לשחרר סטרס
  1. רציפות הטראומטי

הנחיות להתערבות מידית מודל מעש"ה עריכה

  1. מחויבות :
    • הצטרפות לאדם הנפגע (ישיבה, עמידה וכו)
    • הזדהות בשמו המלאה ומה שלמו
    • מעבר מבדידות לשייכות
  2. עידוד לפעילות יעילה :
    • אדם לא מגיב - לחץ ידו בקצב קבוע ובקש ממנו ללחוץ חזרה.
    • אם יושב - סיע לו לקום בהדרגה ועודד אותו לפעילות
    • נסער - הולך וחוזר - לך אחריו ותן משימה פשוטה בין 2 אפשרויות: לשתות או קפה או מים.
  3. מעבר מחוסר אונים למסוגלות, רצון לפעולה
  4. שאלות מחייבות מחשבה :
    • שאלות פשוטות בן כמה אתה, כמה זמן אתה פה.
    • שאלות בחירה: אפשר ללכת מהר או לאט - מה עדיף?
    • שאלות אודות האירוע: כמה ילדים היו ברכב בעת התאונה
    • הימנעות משאלות רגש
    • מעבר מהצפה רגשית לצמצום התרגשות ותקשורת יעילה.
  5. הבנית רצף האירוע:
    • ספר על האירוע לפי רצף זמנים: מה קרה
    • מה קורה עכשיו
    • מה צפוי לקרות
    • להדגיש כי האירוע הסתיים והעזרה בדרך
    • מעבר מבלבול להבנת האירועים

מודל החוסן הרב מימדי (מילי להד) וגשר מאחד[2] עריכה

חוסן לקוח מהמילה חיסון - איום מעודד את האדם לייצר משאבי חוסן חדשים עד שאלו יאפשרו לו להתמודד עם האיום המתרחש.

מודל BASIC PH: ששה ערוצי התמודדות במשבר. יש למצוא את הערוץ הדומיננטי להתמודדות עם משבר ולחזק אותו :

  1. B - Belief - אמונה - היבט רוחני / אמוני: פילוסופי, דתי, השקפת עולם, תפיסה ("הכל מלמעלה", "האל נתן ולקח") או מתן משמעות לאירוע, התמודדות ויעול המערכת כך שדברים יתוקנו כחלק מהתמודדות. יכולתו של אדם לתת משמעות שונה לאירוע תשנה את ההתמודדות עמו.
  2. A - Affect - רגשי : אנשים שמגיבים ברגש (בכי, דמעות...) ומדברים על רגש ולחילופין בשיח. טיפול בהם מתאים טיפול אישי. לעיתים אכילה משמשת אותם כמפלט.כל רגש מכתיב איך האדם רואה את עולמו.
  3. S - Social - חברתי : דאגה לאנשים אחרים, צורך שמשהו יהיה איתו או אדם מוכר, מדברים על בעלי כוח (ראש עיר ועוד). הטיפול שלרב מתאים להם הוא טיפול קבוצתי.בסיס להתפתחות האדם והתגורת על מצב סיכון.
  4. I - Imagination - דימיון : תיאורים ציורים (השמים נפלו, חושך), סרטים, קטסטרופלים (הבנין יקרוס). בעולם המערבי נחשב לערוץ לא לגיטמי ולכן פעמים רבות נחסם. טיפול המומלץ הוא באומנות ובמדיטציה.
  5. Cogntive - C - קוגנטיבי: מתארים לפרטי פרטים, זקוקים למידע והסברים. התמודדות עמם זה לתת מידע והסבר לאירוע. כל חשיבה ניתן לשינוי.
  6. גוף - Physical - PH - פיזי : רצים ללא מטרה, תוקפנים. התמודדות: ספורט, הנערת הגוף לשחרור לחץ, אכילה, שינה, טבע ובעלי חיים. לכל בעיה נפשית יש שורש גופני, סוער, מבקש ללכת.

דרכי התפתחות של ערוצי ההתמודדות:

  1. מודלינג - חיקוי ההורים
  2. ניסוי ותהיה
  3. חסימה של ערוצי התמודדות כמו הדימיון בעקבות ביקורת

התערבות בזירה עריכה

התערבות בזירה הראשונה, זירת האירוע אינה בהכרח מתרחשת כשהאיום הוסר. התגובה בשלב זה חריפה ופרוגרסיבית. האדם חלש יכולת לעמוד מול האיום. הסכנה להדבק אנשים בחרדה ולאבד שליטה על המצב. לכן הגברת תחושות מקרטריון A, הפחתת שיתוף פעולה, גלורפיקציה שלה מציל והקטנת מסוגלות המטופל

איתור נפגעים שהם מבצעים פעולות לא אפקטיביות (ריצה ועוד), פנים שטוחות, תלות (חוסר יכולת לבצע משימה פשוטה, חוסר מסוגלות לסיע לאחרים, רב נפגעים (קרובים מביעים חרדתיות חריפה), חוסר רצון לקבל עזרה.

פרוטוקול להתערבות בזירה 1:

  1. יצירת קשר מילולי - שם המסייע ותפקידו.
  2. הובלה למקום פיזי, זיהוי ערוץ התקשרות של הנפגע לפי מודל BASIC PH

זירה 2:

  1. אורניטציה - עזרה לנפגע על ידי מתן הסבר איפה הוא ומה קרה.
  2. הרגעה כי תגובותיו נורמליות ומועילות בכדי להרגיע את האדם: "זה טוב שאתה רועד. זה ממריץ דם וחמצן"
  3. שימוש במונחים של אתגר והתמודדות עם המצב תוך ציפייה לשינוי ושיפור
  4. חיזוק תחושת החוקיות במשפטים כמו "גם היום הזה יעבור" (האמנם יעיל? נשמע מרגיז)
  5. שיקום הרציפות התפקודית על ידי שאלות מה נהג לעשות, מה עשה בשעה הנוכחית, מאיפה הגיע, לאן הולך
  6. דאגה לצרכים בסיסים כמו אוכל, שתיה
  7. מידע על האירוע, התפתחות המצב ומה מכאן. להימנע מלתת פרטים על כמות הנפגעים ומי זקוק לטיפול
  8. הבנית זיכרון פשוטה (MSI) - לבקש מהאדם לתאר פעמים את האירוע. בפעם השניה לבקש מהנפגע לספר באופן שכלתני וכשמתאר במילה טעונה רגשית לבקש הסבר ולחזור עליו. סיוע לנפגע לארגן כרונולוגית את האירועים כדי שיכול לתת התחלה וסוף לאירוע. בנוסף להפחית משקל מהאירוע על ידי הפיכתו למוסבר וקוגנטיבי
  9. שאלות כמה אתה חרד מ1-10. אם החרדה לא פוחתת אחרי 30 דק' כנראה נפגע PTSD ויש להמליץ על טיפול
  10. הדגשת מקורות חוסן של המטופל (משפחה, אמונה ועוד)
  11. מידע על תסמיני שיכולים להתפתח בעתיד כמו קושי להירדם, פלשים ואם לא פוחתים אחרי 48 שעות מומלץ לפנות לטיפול.

התערבות קבוצתית עריכה

התערבות קבוצתית של 12 איש שכוללת עקרונות מהטיפול הפרטני אך חוסכת בכח אדם ויכולת הפרט להשלים פערים כרונולוגים. הקבוצה מאפשרת לחוש גורל משותף המפחית את הבדידות, לתת ולקבל תמיכה וכך לחזק את תחושת הקרבה והביטחון, להשלים פרטי אירוע ולהפחית בלבול, ניצולים המביעים פירוש שלילי לתפקוד יכולים לקבל הזדמנות לתת פירוש באור חיובי, חזרה על פרטי האירוע בקבוצה מפחית מחשבות חודרניןת, לא נשלטות, הקהיית רגישות ועוד. בטיפול קבוצתי המנחה מייצרת תהליך זורם, ללא הפרעה ותוך עידוד השתתפות על ידי העברת מסר בטוח, סמכותי, מקצועי המעניק תחושה של שליטה, נתינת ידע על מהות התגובות, תסמינים והכנת המתמודדים לקבל את התסמינים כתגובה מוכרת, הכנה לעתיד להיות אם התסמינים אינם מופחתים כי יש לפנות לטיפול, זיהוי אוכלוסיות בסיכון וכרטיס מידע עם התסמינים ומספרי טלפון של גורמי סיוע

עו"ס במצבי חירום[3] עריכה

עו"ס עובד בסביבה רבת משתתפים (צה"ל, מכבי אש ועוד), מתווך בין גופי הידע ומסיע בהשבת הסדר והתפקוד בקהילה.

  1. חשיפה לאירוע טראומתי עלול לגרום למטפל עצמו לסבול מתסמיני טראומה ולפתח טראומה משנית מעוצמת החשיפה ורמת המצוקה. היא יכולה להתפתח ללא אזהרה מוקדמת, קשורה לוותר נמוך בעבודה וחוסר ביטחון מקצועי, אמפתיה, חשיפה מוקדמת לאירוע טראומטי דומה, טראומות לא פתורות של המטפל ומפגש עם ילדים בטראומה.
  2. התמודדות רגשית של המטפל עלולה להקשות במתן סיוע וכוללת קושי עם אבדן, חרדת פירוד, חוסר אונים, אי בהירות להתפתחות האסון, גודלו והשלכתו, הזדהות עם הקורבנות לאור קרבה קודמת, קונפליקט תפקידי בשל ההכרות, העדר ידע מאפשר ריחוק, אי פעילות שמעלה לחץ, התפרצות מטופלים, בידוד מקצועי מאחר שהצוות בטוחים בעצמם ואחד מהם אינו, מיעוט ניסיון, רגשות אשם שאינו פועל מספיק או בודק, מנגנוני הכחשה, רציונליזציה, בידוד, התקה שנחלשו ומעורריפ באדם פחד שאסון עלול לקרות, תפישת עולם כי האירוע קשה ואינו בר תיקון, מעורבות יתר בשל עבודה ללא הפסקה והתשה פיזית, פגיעה במשפחה, חוסר הבנת התפקיד, קושי להתנתק מתפקידו כמטפל באסון ולחזור לענייני שגרה המצדיקים הזנחה של האירוע, שחיקה
  3. לפי שרייבר עו"ס במצבי חירום צריך להיות עם יצירתיות טיפולית, קשרים חברתיים ויעולם, משרה רוגע, הבנה ארוגנית ופוליטית, מיומנות בניתוק תחושות לצורך התערבות, ריכוז מקסימילי בכאוס, מנהיגות, התנסחות בהירה וממוקדת.

בישראל עו"ס הם מסיעים ראשונים ושניים בזירות טראומתיות עם זאת אין כמעט הכשרה באוניברסיטאות.

  • במלחמת לבנון השניה עו"ס הוכשרו על ידי פיקוד העורף. קצין בריאות הנפש של פיקוד העורף פתח מרכזי סיוע לנפגעי דחק שהעניקו מענה ראשון בקהילה וכך קוצר ההמתנה לחדרי מיון. הפחתת הסטיגמה והכרות עם הקהילה.
  • מבצע עופרת יצוקה - ממלחמת לבנון ה2 הופקו לקחים ונפתח שיתוף פעולה בין משרד הבריאות לגופים האחראים על מרכזי החרדה וכן ביטוח לאומי. עו"ס יאשו ברשויות המקומיות כך שהטיפול נעשה ברשות ולא בבית חולים באופן מידי. מי שזוה סובל מתסמינים פונה לבית החולים.
  • אסון השריפה בכרמל - שלושה מרכזי טיפול נפתחו
  • מצבי חירום ברשויות המקומיות נפתחים מדי פעם. עו"ס לוקחים חלק בליווי, העברת מידע וכו.

הערות שוליים עריכה

  1. ^ פרחי, מ' (2012).מקורבן חסר אונים לניצול מתמודד: התערבויות במצבי חירום ואסון. מתוך מ' חובב, א' לונטל וי' קטן (עורכים), עבודה סוציאלית בישראל (עמ' 683-708). תל אביב: הקיבוץ המאוחד.
  2. ^ פרחי, מ' (2012).מקורבן חסר אונים לניצול מתמודד: התערבויות במצבי חירום ואסון. מתוך מ' חובב, א' לונטל וי' קטן (עורכים), עבודה סוציאלית בישראל (עמ' 683-708). תל אביב: הקיבוץ המאוחד.
  3. ^ פרחי, מ' (2012).מקורבן חסר אונים לניצול מתמודד: התערבויות במצבי חירום ואסון. מתוך מ' חובב, א' לונטל וי' קטן (עורכים), עבודה סוציאלית בישראל (עמ' 683-708). תל אביב: הקיבוץ המאוחד.