ויקיספר

התמודדות עם טראומה ומצבי חירום/תסמינים של טראומה ממוקדת

< התמודדות עם טראומה ומצבי חירום
תיאור
  1. כל אדם לרב יגיב רגשית וגופנית במצב חירום
  2. לרב התגובה תחלש עם הזמן
  3. ASR - עד 48 שעות - סטרס אקוטי לפי ICD
  4. ASD - יומיים עד חודש לפי DSM - הפרעת סטרס אקוטי
  5. PSTD - נמשכת מעל חודש.

תגובת דחק חריפה ASR (48 שעות)

עריכה
  1. לרב המפגש הוא בשטח או בחדר מיון.
  2. הלם - ניתוק וקושי לתקשר עם הסביבה. התכנסות וקפאון ודיסוסאציה
  3. עומס של גירויים - אי יכולת לקלוט גירויים חיצונים
  4. פעולה אוטומטית מבלי לזכור מה עושים.
  5. פעולת יתר חסרת מטרה
  6. חרדה ועוררות יתר (רעד, דופק, נשימות יתר), כעס, דכדוך, ייאוש
  7. כמעט כל מי שנשחף לאירוע.
  8. חולפת בדרגת החמורה - פגה תוך שעות / יומים - שלוש. [1]
  9. סיכון להחמרה אצל קשישים או אנשים עם תשישות גופנית [2]
  10. תסמינים: הלם, צמצום התודעה, הגבלת הקשב, בלבול, חוסר יכולת להתעשת, קיפאון, דיסוציטיבי, שכחה, חוסר יכולת ויסות, אי שקט, חוסר יכולת לקלוט גירוים, התמצאות, קיפאון, דיסואטיביה, חרדה, אימה, הזעה ועוד. [3]
  11. מופיעים דקות עם החשיפה לאירוע [4]
  12. אבחון : קשר מידי וברור של זמן בין השפעת גורם הדחק לתסמינים [5]
  13. אין לאדם משאבים להתמודד עם האיום [6]
  14. שכיחה אצל 90% מאלו שנחשפו אל טראומה
  15. התערבות על ידי הפחתת מצוקה, העצמה, ייצוב
  16. התערבות לפי קמץ: הפחתת חוסר אונים כדי שתהיה התמודדות אפקטיבית, החזרת האמונה בחוקיות, עידוד לשימוש במשאבים קימיים.

תגובת קרב: תגובת דחק חריפה המתרחש במצבי לוחמה וקשי תפקוד. תסמינים דומים לASR, תגובת לחימה/בריחה - בריחה מהווה סיכון ללקות בתגובת קרב (הלם קרב).[7]

ASD (יומיים עד חודש)

עריכה
  1. החמרה בתסמיני ASR
  2. חרדה שמציפה ועוררות יתר, אי שקט, חוסר ריכוז, תגובות פתע מוגברות, הפרעת שינה
  3. ריחוק, קהות חושים, דיסוסאציה
  4. 48 שעות ועד חודש אחרי האירוע[8]
  5. חוויה נשנית של טראומה בשינה/בערות
  6. המנעות מגירוים שמזכירים את האירוע
  7. 30% סובלים
  8. התערבות יעילה ומהירה בASR וASD תמנע התפתחות של PSTD
  9. נותנת לאבחון ב30 ימים הראשונים אחרי האירוע. להבדיל מהמהדורה הקודמת שם טענו רק כעבור 30 יום). [9]
  10. תסמינים ממותנים עד 3 ימים
  11. מאפיינים דומים לPSTD : חודרנות כמו פלאשים, הימנעות, ערנות (קושי שינה, דריכות, אי שקט) .[10]
  12. אבחון [11]
    • חשיפה לאירוע טראומתי: ישיר, עדות, גילוי, חשיפה חוזרת.
    • תסמינים: דומים לASR + חודרנים, מצב רוח שלילי, המנעות, עוררות, סיוטים, שכחה, אובדן תחושה, ניתוק רגשי, חלומות, סבל, מצוקה כשנחשפים לפרטי האירוע.
    • משך הפרעה - 3 ימים עד חודש
    • מצוקה או פגיעה בתפקוד
    • שימוש בחומרים מסוכנים - תוצאות לא מיוחדות לשימוש בחומרים.

PTSD

עריכה
  • כאשר ASD אינה חולפת אחרי חודש.[12]
  • סיוטים, התפרצויות, התנהגות ששוב קורה האירוע, המנעות, עיוות זכרון, ניתוק, טווח מוגבל של רגשות, תחושה שאין עתיד רחוק, אי שקט. [13]
  • תמיכה חברתית עוזרת בעמידות הפרט לטראומה. [14]

PTSD מורכבת

עריכה
  • נמשכת כשנה [15]
  • תסמיני PTSD קבועים. [16]
  • סיכוי החלמה נמוכים. [17]
  • 5% מנחשפי הטראומה. [18]

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ דורון, מ' (2016). טראומה והטיפול בה. אבחון הפרעות הקשורות בטראומה והגדרתן. (עמ' 55-70). תל אביב: בית עלים.
  2. ^ דורון, מ' (2016). טראומה והטיפול בה. אבחון הפרעות הקשורות בטראומה והגדרתן. (עמ' 55-70). תל אביב: בית עלים.
  3. ^ דורון, מ' (2016). טראומה והטיפול בה. אבחון הפרעות הקשורות בטראומה והגדרתן. (עמ' 55-70). תל אביב: בית עלים.
    פרחי, מ' (2012).מקורבן חסר אונים לניצול מתמודד: התערבויות במצבי חירום ואסון. מתוך מ' חובב, א' לונטל וי' קטן (עורכים), עבודה סוציאלית בישראל (עמ' 683-708). תל אביב: הקיבוץ המאוחד.
  4. ^ דורון, מ' (2016). טראומה והטיפול בה. אבחון הפרעות הקשורות בטראומה והגדרתן. (עמ' 55-70). תל אביב: בית עלים.
  5. ^ דורון, מ' (2016). טראומה והטיפול בה. אבחון הפרעות הקשורות בטראומה והגדרתן. (עמ' 55-70). תל אביב: בית עלים.
  6. ^ פרחי, מ' (2012).מקורבן חסר אונים לניצול מתמודד: התערבויות במצבי חירום ואסון. מתוך מ' חובב, א' לונטל וי' קטן (עורכים), עבודה סוציאלית בישראל (עמ' 683-708). תל אביב: הקיבוץ המאוחד.
  7. ^ פרחי, מ' (2012).מקורבן חסר אונים לניצול מתמודד: התערבויות במצבי חירום ואסון. מתוך מ' חובב, א' לונטל וי' קטן (עורכים), עבודה סוציאלית בישראל (עמ' 683-708). תל אביב: הקיבוץ המאוחד.
  8. ^ פרחי, מ' (2012).מקורבן חסר אונים לניצול מתמודד: התערבויות במצבי חירום ואסון. מתוך מ' חובב, א' לונטל וי' קטן (עורכים), עבודה סוציאלית בישראל (עמ' 683-708). תל אביב: הקיבוץ המאוחד.
  9. ^ דורון, מ' (2016). טראומה והטיפול בה. אבחון הפרעות הקשורות בטראומה והגדרתן. (עמ' 55-70). תל אביב: בית עלים.
  10. ^ פרחי, מ' (2012).מקורבן חסר אונים לניצול מתמודד: התערבויות במצבי חירום ואסון. מתוך מ' חובב, א' לונטל וי' קטן (עורכים), עבודה סוציאלית בישראל (עמ' 683-708). תל אביב: הקיבוץ המאוחד.
  11. ^ דורון, מ' (2016). טראומה והטיפול בה. אבחון הפרעות הקשורות בטראומה והגדרתן. (עמ' 55-70). תל אביב: בית עלים.
  12. ^ פרחי, מ' (2012).מקורבן חסר אונים לניצול מתמודד: התערבויות במצבי חירום ואסון. מתוך מ' חובב, א' לונטל וי' קטן (עורכים), עבודה סוציאלית בישראל (עמ' 683-708). תל אביב: הקיבוץ המאוחד.
  13. ^ פרחי, מ' (2012).מקורבן חסר אונים לניצול מתמודד: התערבויות במצבי חירום ואסון. מתוך מ' חובב, א' לונטל וי' קטן (עורכים), עבודה סוציאלית בישראל (עמ' 683-708). תל אביב: הקיבוץ המאוחד.
  14. ^ פרחי, מ' (2012).מקורבן חסר אונים לניצול מתמודד: התערבויות במצבי חירום ואסון. מתוך מ' חובב, א' לונטל וי' קטן (עורכים), עבודה סוציאלית בישראל (עמ' 683-708). תל אביב: הקיבוץ המאוחד.
  15. ^ פרחי, מ' (2012).מקורבן חסר אונים לניצול מתמודד: התערבויות במצבי חירום ואסון. מתוך מ' חובב, א' לונטל וי' קטן (עורכים), עבודה סוציאלית בישראל (עמ' 683-708). תל אביב: הקיבוץ המאוחד.
  16. ^ פרחי, מ' (2012).מקורבן חסר אונים לניצול מתמודד: התערבויות במצבי חירום ואסון. מתוך מ' חובב, א' לונטל וי' קטן (עורכים), עבודה סוציאלית בישראל (עמ' 683-708). תל אביב: הקיבוץ המאוחד.
  17. ^ פרחי, מ' (2012).מקורבן חסר אונים לניצול מתמודד: התערבויות במצבי חירום ואסון. מתוך מ' חובב, א' לונטל וי' קטן (עורכים), עבודה סוציאלית בישראל (עמ' 683-708). תל אביב: הקיבוץ המאוחד.
  18. ^ פרחי, מ' (2012).מקורבן חסר אונים לניצול מתמודד: התערבויות במצבי חירום ואסון. מתוך מ' חובב, א' לונטל וי' קטן (עורכים), עבודה סוציאלית בישראל (עמ' 683-708). תל אביב: הקיבוץ המאוחד.
אוחזר מתוך "https://he.wikibooks.org/w/index.php?title=התמודדות_עם_טראומה_ומצבי_חירום/תסמינים_של_טראומה_ממוקדת&oldid=167027"