התפתחות הלשון בעולם מצלילי הטבע - פרק על מלים הקשורות במים גשם וקור
פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקיספר ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.
ראו בהמשך #אוצר מלים הקשור במים
מים יניקה נביעה בעבוע והלוע עריכה
במלים הקשורות במים, פעולות היניקה והגמיעה הם הברורות ביותר מבחינת מקור צלילי. אין ספק שהמילה ינק כמו בשפות הגרמניות טרינק או דרינק כולם הם מצלילי היניקה של התינוק או העגל השוקק וגומע את חלב האם המניקה. המלים הקשורות לבמיעה הן גמילה ומילת הפעולה גמל - נתן גמול, נתן לצמא כוס מים, וגם שם החיה הגומעת מים, הגמל. בעברית החדשה הגמילה קשורה להפסקת היניקה, אך נראה מההקבלה המקראית בנבואת ישעיהו (11:8) "וְשִׁעֲשַׁע יוֹנֵק עַל חֻר פָּתֶן, וְעַל מְאוּרַת צִפְעוֹנִי: גָּמוּל - יָדוֹ הָדָה" שהכוונה למי שעדיין יונק.
באופן דומה מבוע הוא צליל בעבוע ופעפוע המים ומכאן הפועל הביע והמילים מבע והבעה. כך גם המילה החדשה בועה. מלים הקשורות בשמו של המים שבמקור נהגתה mime עם דו תנועה פת"ח וחיריק, ודומה לה מעיין (מֲעֲיָּן) באנגלית ספרינג ובשפות הגרמניות שפרינג. על דו תנועה במילים אלו ראו בהמשך.
מקווה מים ואקווה ביוונית עריכה
בלטינית רומית מים הם אקווה aqua, בדומה למילה העברית מקווה בביטוי מקווה מים, ומילת הפעולה נקווה, ומכאן גם קיווה ותקווה. יתכן שהמילה תקווה היא שם גזור מן הפועל קיווה כבנבואת ישעיהו (40:31) "וְקוֹיֵ ד' יַחֲלִיפוּ כֹחַ, יַעֲלוּ אֵבֶר כַּנְּשָׁרִים יָרוּצוּ וְלֹא יִיגָעוּ יֵלְכוּ וְלֹא יִיעָפוּ", ושמשמעות "קווי" היא פעולת אגירה נוזלים, כמו בפרשת הבריאה בספר בראשית (1:10) "וּלְמִקְוֵה הַמַּיִם קָרָא יַמִּים". זו מתכתבת עם המילה הלטינית למים אקוּוָה aqua. סביר שמלים אלו המבוטאים עם ק לועית קשורים לצליל הבעבוע ופעפוע שיוצרים המים הנובעים, או מהדהוד צליל טיפות המים המטפטפים במערות נטיפים. בנבואת ישעיה יש משחק מלים עם דו-תנועה הנוצרת במילה קוֹוֵי בגלל הגיית ו כעיצור ובו דו תנועה Wa כלומר ua (שורוק ופתח), יחד עם דו תנועה במילה כוחַ הנוצרת בגלל דו תנועה בהגיית העיצור הסופי ח בהגיה לועית היוצרת פת"ח גנובה [kowaX]
נביעה מבּוע ובעבוע עריכה
מלים רבות עם ע או דו תנועה קשורות באיבר הבליעה לוע המתלעלע: בולע, גומע כפי שהזכרנו קודם, נובע - במקור עם B - בּ פוצצת ולא חוככת (בּ מנוקדת בדגש קל), כבמילה מבע, ומכאן גם נביעה - נובע. מן היעין נובע דֶמַע, והאדם דומע.
כך גם ענן, עב.
מיא מעיין מים ודו תנועה אַיִּ והעיצור מ עריכה
באמרית ובערבית מים הם מַיָּא כך גם שמים הם שמַיָּא. נראה שבעבר המילה נאמרה כדו תנועה כמו במילה חָי (בקמץ עגולה ואם כן מָים נשמעה כמו שאנו אומרים היום אוי ואבוי). דו תנועה דומה נשמעת במילה עין ובאנגלית eye.
לגבי המילה האנגלית עי eye: לפי האכדית, שפה שבה ע הפך כמשוער לתנועת סגול e כמו בשם האל בעל שהפך לשם האל בֶּל, הרי שהכיתוב באנגלית משמר אולי גם את העיצור ע הלועית, אלא שלפי חקר האטימולוגיה המילה בהשתלשלותה נובעת מן השפות הגרמאניות ובהם איבר העין ממנו נובעות הדמעות של האדם הדומע הוא אַוּוּג המשמר גם דו תנועה וגם אות גרונית-לועית.
העיצר מ נמצא במילים מטיר - ראו להלן,
מטר וקיטור עריכה
המטר הוא צליל הממטרים של הגשם השוטף שוצף וקוצף, המוטח ומטרטר
גשם והגשמה עב ועיבוי עריכה
תופעות הקשורות בהופעת המים בענן מן הקיטור ומן הרוח בו הוא נעלם כלא היה, משמשים בעולם ההגות האנושית לתאר את התופעות המחשבתיות או הדמיוניות. וכך יש לנו רוחני שמתגשם לחפץ או חומר שאפשר למשש ממש ולחוש. להשלים ראו ויקיספר הגות הנפש. וראו ויקעברית/פסודו/צלילים/חש ממש
נהר אור נחל עריכה
הנהר מבהיק וקשור באור כמו היאור, בארמית נהר פירושו מאיר. מילים הקשורות באור הן הראיה: ראה, הוראה, מורה, מראה, רעיה (בהוראת הוכחה). כל אלו מקורם במילה אוּר כלומר אש ובערה. גם שוּר, ומכאן ישר ושורה. עוד מלים הם נר, מנורה, מאור, נהרה (מן הארמית), תנור.
יתכן שצינור קשור ישירות לנהר ולמים, אלא שיש מומחה להשלים: מי והיכן הטוען שבכנענית יש למילה משמעות אחרת, וכך צריך להבין את המילה המקראית אחרת מהמשמעות שניתנה בימינו.
אגב, לרעיה במשמעות מרעה יש הסברים יותר סבירים הקשורים לצלילי הרועה בשעת הרעיה ("רוּע!" ובימינו בערבית "בֲּאררע!") וקרובים יותר למילות ההליכה (רוּץ, בְּרח), ואינם קשורים באור. כך גם אין קשר למילה רֵעַ מתרועת הידידים המתרועעים, וגם רע ורשע הקשורים בקולות השוד והשבר.
- להשלים - ראו אש ואור
- להשלים - ראו לך ברח (ושם להשלים עניין הרועה)
- להשלים - ראו רשע רע ותרועה (ושם להשלים תרועה)
נזל, אזלה, סך עריכה
הלך בארמית הוא אזל. המים בעברית נוזלים, עד שבימינו נוזל הוא מצב צבירה של חומר לעומת מוצק. מלים אלו קשורות בזליגה, ותזוזה, ואינם מעניינינו כעת. ראו להשלים ויקעברית/פסודו/צלילים/הלך ברח וכן ויקעברית/פסודו/צלילים/רך מרח
סיכה כמו מריחה הם מילות משיחה של שמן צמיגי רך. וראו
צלילי נביעת המים הביעבוע והדלף עריכה
- מצלילי הביעבוע: מבוע, נביעה, בעבוע, פעפוע, הפק, בועה, בקבוק, כד
- מצלילי ההמהום של מים: מעיין, עין, דמע.
- מצלילי הדלף: דלי, דלף, דריפ drip,
- באר, נהר, נחל. (להשלים: הקשר המבריק בין אור לנהר ויאור),
צלילי הרעד והקור עריכה
ראו בהרחבה בלהשלים חורף וקור וכן בחלק המוקדש לחורף בספרנו קיץ וסוף
- קר, ברד, רעד, חיתת, רטט, פחד. להשלים - ראו
מטר, קטר, סער, גשם, ענן, עב. עין, מעיין,
עיצורים המופיעים עם מים וקור עריכה
עיצורי מים וגמיעה עריכה
מ נ י, ב ר, ד ט, ג ח כֿ ק
להחסיר
עיצורי קור עריכה
להשלים
ראו גם עריכה
- להשלים קיץ וסוף
- להשלים על רוח נשימה ונשמה
- להשלים גרמי השמים
- להשלים ויקיספר הגות הנפש - פרק מבוא על הרוחות והמימוש שניתן לחוש.
אוצר מלים הקשור במים עריכה
- מים ומאגריו: מים, ים, אגם, נהר, נחל, נביעה, מעיין, באר, בור. גל, צלל.
- הדלייתו: דלי, דלף, דל, דלה.
- גמיעתו: גמיעה, יניקה,
- נביעה: מבוע, נביעה, בעבוע, פעפוע, הפק, בועה, בקבוק, כד
- גשם ועננים: גשם, מטר, וברד, שלג, עב, ענן, טל
- קרח וקור, קפא, שעירים, רביבים, שערות, סערות
- רוח, נשיפה ונשיבה ראו להשלים הפנייה
- צמא ויובש: צמא, ציה, ציון, נגב, עיף, עפש, עבש, בוץ, להשלים ראו קיץ וסוף וגם חש ממש
מלחמת גרמי השמים המקראית: גרמי השמים משחקים תפקיד חשוב ביצירת הגשם והגשמה מן הרוח לעבים ולגשם בים ובנחלים.
- שרפים, מלאכים, עננים, כוכבים, ירח, שמש, ברק, רעם, רשף, קטב מרירי.
- סערה, שעירים, שיער, שעורה, שיעור משוער, אולי: שאר ושארית ובהשאלה שאר בשר. אך לא: שער.
- שמים, רקיע, מים
להשלים ראו מלחמת השמים