יוונית קלאסית/תורת הצורות/שם עצם/נטייה ראשונה

נטייה ראשונה כוללת בתוכה שמות עצם בעלי גזע אלפא (α), ממין נקבה (בעיקר) וממין זכר.

שמות עצם ממין נקבה עם α חלשה

עריכה

קבוצת שמות עצם אשר כללה את האות יוד בעבר. היוד נעלמה במהלך השנים ולפיכך אנו רואים בנטייה הראשונה לנפילת היוד מנומינטיבוס, אקוזטיבוס ווקטיבוס יחיד.

ים

שמות עצם ממין נקבה עם אלפא חזקה (=אטא)

עריכה

אנחנו רואים שני סוגי סיומות הנובעות מתהליכים שונים:

  1. אלפא חזקה (אלפא ארוכה בצליל שלה: ā)
    • בניב האטי כל המילים שאינם מסתיימים ברו, יוטא ואפסילון מקבלים אלפא ארוכה.
    • בעקבות מיזוג הסיומת המתחילה באלפא ארוכה עם שם עצם המסתיים בגזע אלפא (דוגמה μνᾶ).
  2. סיומת אטא
    • בעקבות שינוי בניב האטית אחרי רו, יוטא ואפסילון - יכולה להופיע בניבים השונים או כאלפא (α) או כאטא (η) ולכן אנו רואים שתי קבוצות הנוטות באופן זהה פרט להבדל יחיד האות המקשרת היא אלפא או אטא.
    • בעקבות מיזוג הסיומת המתחילה באלפא ארוכה עם שם עצם המסתיים בגזע אפסילון (דוגמה συκῆ).
  3. [אומגה] - קבוצה קטנה נוספת היא של מילים המסתיימים בגזע אומיקרון ומתמזגים עם אלפא לאומגה. לרוב נפגש את קבוצה זו בשמות פרטים.
נקודה, אם נקודת זמן או נקודת מקום הכרה

שינוי האלפא על פי הדיאלקטים השונים

עריכה

כאמור אלפא חזקה (ā) יכולה להופיע כאטא (η)

  • בניב הדורי – אין שינוי, האלפא הארוכה נותרת ככזו.
  • בניב האיוני – השינוי באלפא החל בשלב מסוים בעקבות השפעתם של שפות הודו אירופאיות אחרות ולכן לפעמים אלפא ארוכה הופכת לאטא.
  • בניב האתונאי – אלפא ארוכה (ā) הפכה לאטא (η) בכל האותיות פרט כאשר היא הופיעה אחרי רו (ρ), אפסילון (ε), יוטא (ι), שבהן היא נותרת ā [אותיות "ראי"]. בהתאם נטיית שם העצם χώρα מתבצעת באמצעות אלפא (אלפא אחרי רו) בעוד שבשם העצם γνώμη, אין אלפא אלא רק אטא.

חשיבות

עריכה

עיקר החשיבות בהבחנה בין אלפא ארוכה לקצרה נובעת מטעמי משקל.

הטמעה של שמות עצם ממין נקבה

עריכה
  • Gen.pl – סיומת התנועה היא תמיד ארוכה. [תוצאה של הכיווץ שחל במהלך השנים. דהיינו θᾰλαττάων θᾰλαττῶν*]
  • Acc.pl – סיומת התנועה היא תמיד ארוכה, כלומר θαλάττς [בעקבות תהליך תשלום על נפילת הניו (ν) לפני סיגמה. דהיינו θᾰλάτταvς θᾰλάττας*].
  • nom. pl – קצרה לצורך הטעמה.

שמות עצם ממין זכר עם אלפא חזקה

עריכה

שמות עצם ממין זכר נוטים בדיוק כמו שמות עצם מין נקבה עם אלפא חזקה אלא שהנומינאטיב, ווקטיב והגנטיב יחיד (sg. nom, voc, acc) שונים. בהמשך נראה כי שמות עצם נבחנים זה לזה על פי רוב ביחסות אלו.

גם בשמות עצם ממין זכר נוכל למצוא שתי קבוצות בעקבות שינוי האלפא בדיאקלט האתונאי. כך אחרי ρ,ε,ι נמצא אלפא חזקה אך בשאר המקרים נמצא אטא .

אזרח נער

יש דמיון בסיומות של נטייה ראשונה זכר לאלו בנטייה שנייה:

  1. הזכר מאופיין בסיומת סיגמאטית (ης או ας) כמו בנטייה שנייה (מסתיים ב-ος).
  2. ה-gen בשתי הנטיות זהה ומסתיימת ב-ου.

הטעמה

עריכה

על פי רוב ההטעמה של הווקטיב היא אלפא קצרה (ă) כמו בשם העצם πολίτης.

דגשים

עריכה
  1. סיומת ης יכולה להיות או .sg.gen.f או nom.m.sg
  2. סיומת α יכולה להיות או nom.f.sg או pl.nom.neut (מייצגת גם את סיומת ה-voc יחיד בזכר/נקבה. ברבים, voc רק עבור הסתמי).