לשון/מושגי יסוד/פועל

החומר המצוי בפרק זה הוא ברמה בסיסית. להרחבה, ניתן להכנס לקישורים המתאימים.

פועל

פועל - כידי לוודא כי אכן המילה היא פועל יש להטות בזמנים התוך המשפט עצמו.

אם אכן המשפט תקני הרי שזה פועל אם המשפט אינו תקני אין זה פועל.
יש בה גוף וזמן. מכאן, שניתן לשאול עליה 2 : שאלות "מתי?" ו"מי?". 

דוגמא:

1. הלכתי (מי? אני. מתי? אתמול)=> פועל.
2. הליכה (מי? לא ידוע. מתי? לא ידוע) => לא פועל.

שורש

בדרך כלל, לפועל יש שלוש אותיות שורש. דוגמאות לשורשים:

1. הלכתי = ה.ל.כ.
2. אכלתם = א.כ.ל.

מהשורש ניתן לחבר מילים מאותן משפחה:

1. ה.ל.כ = הלכו
2. א.כ.ל = אוכָל

להרחבה בנושא לחץ כאן

מוספיות

אותיות לא שורשיות שמשתנות עם נטיית הפועל בזמנים. לדוגמה, נִשְבַּר (עבר), אבל יִשָּבֵר (עתיד). הנו"ן נעלמת.

מוספיות חשובות

1. אותיות אית"ן - מוספיות המסמנות שהפועל בזמן עתיד. כל אחת מהאותיות מסמנת גוף (או גופים) כלשהו.

2. בד"כ מ"ם תחילית תסמן זמן הווה.

3. נו"ן הנפעל - מסמנת את בניין נפעל. מופיעה בבניין נפעל בעבר ובהווה (בעתיד היא נופלת ובמקומה בא דגש חזק משלים).

4. תחיליות ההתפעל - בבניין התפעל, יבואו, לרוב, שתי מוספיות שמשתנות עם הזמנים וכתלות באותיות השורש.

בניין

בניין - משקל (בנייני השמות) של הפועל . קיימים שבעה בניינים המתחלקים לשתי קבוצות:

1. בניינים כבדים: פיעל, פועל והתפעל.
2. בניינים קלים: פעל/קל, נפעל הפעיל והופעל.

כיצד מזהים בניין? מטים את הפועל בעבר בגוף שלישי יחיד (הוא).

דוגמא: תאכלו => אכל (גוף שלישי יחיד, זמן עבר). בניין קל.

שורש: א.כ.ל

גופים

שמות גוף
יחיד			רבים
גוף	שם	מס' גוף	שם	מס' גוף
גוף ראשון	אני	מדבר/ת	אנחנו	מדברים/ות
גוף שני	את/ה	נוכח/ת	אתם/אתן	נוכחים/ות
גוף שלישי	הוא/היא	נסתר/ת	הם / הן	נסתרים/ות

• אין הבחנה בגוף ראשון (אני,אנחנו) בין לשון זכר לנקבה.
• ציווי בגוף שני בלבד.

שם פועל

שם פועל - מופיע בתחילת פועל, בדרך כלל, צורת המקור(=ציווי) כשלפניו תופיע האות ל'. למשל : ללכת, לרקוד, לשיר, לזוז. לשם הפועל אין גוף ואין זמן.

שם פעולה

שם. זהו שם שמקורו בפועל. למשל: ההליכה, הרקידה, הצעידה... מאחר שהוא שם ניתן להוסיף לו את ה"א הידיעה, להוסיף כינוי שייכות, כינוי רומז.

גזרה

גזרה - דרך התנהגות של עיצורי השורש (אין צורך לדעת בהתחלה). 4 גזרות:

• שלמים - כל אותיות השורש נשמעות ונכתבות.
• חסרים - אות שורש חסרה ובמקומה מופיע דגש חזק משלים.
• נחים - אות שורש שלא נשמעת (אהו"י) אך נכתבת.
• כפולים - עה"פ ולה"פ זהות.