לשון/תורת ההגה/אהו"י

אותיות אהו"י בשפה העברית יכולות להוות:

א. עיצורים - כאשר הן נכתבות ונשמעות (לדוגמא: יֶלֶד).

ב אמות קריאה - כאשר אינן מנוקדות ואינן נשמעות (לדוגמא: פֶּרֶא).

את רוב אותיות האהו"י אפשר לסווג לעיצור או לתנועה באמצעות היגיון בריא, שפה תקינה ובדיקת ההגייה, אך לאלו המתקשים יש מספר כללים המתקיימים תמיד בנוגע לאותיות אהו"י.

כללים:

עריכה
  • אהו"י בתחילת מילה - עיצור תמיד, למעט המקרה בו ו"ו החיבור מנוקדת בשורוק. זה קורה כאשר היא מופיעה לפני שווא נע או לפני אחת מעיצורי השפתיים בומ"פ.
  • האותיות אל"ף ו-ה"א - כאשר הן אינן מנוקדות הן אמות קריאה.

שים לב: אם האות ה"א מנוקדת במפיק - היא משמשת כעיצור!

  • האות ו"ו - כאשר היא מנוקדת בחולם או שורוק (O/U) היא אם קריאה.
  • האות יו"ד - כאשר היא ממשיכה חיריק מלא (אִי), צירה מלא (אֵי) או סגול מלא (אֶי), היוד היא אם קריאה.