לשון/תחביר ושחבור/לוואי

לוואי הוא חלק תחבירי שמתקשר לאחד משמות העצם במשפט ומוסיף עליו מידע (למשל: שם תואר, סומך). זאת לעומת משלימי הפועל (מושא ותיאור) שמתקשרים לפעלים ולשמות הפועל שבמשפט.

איך מבחינים בין שם עצם לפועל?

שם עצם הוא שם של משהו בעולם: חפץ, רגש, אדם, מקום, פעולה וכן הלאה. בדרך כלל ניתן להוסיף לשמות עצם את ה' הידיעה ו/או כינוי שייכות (שלי, שלך וכו').

פועל הוא מילה המציינת פעולה ונוטה בזמן ובגוף (ניתן לשאול: מי? מתי?). אי אפשר להוסיף לו ה' הידיעה.

לדוגמה, המילה שמירה היא שם עצם (שם פעולה), כי ניתן להוסיף לה ה' הידיעה: השמירה שלכם נהדרת. לעומת זאת, המילה שמרתי היא פועל, כי היא נוטה בזמן (מתי שמרתי? בעבר) ובגוף (מי שמרתי? אני).

שם פועל הוא צורה ללא זמן וגוף, עם ל' בהתחלה: לשמור, ללכת, שם הפועל נחשב כפועל מבחינת המשלימים המצטרפים לו, כלומר לוואי אינו משלים שם פועל.

כיצד מזהים לוואי?

ראשית מזהים את הנושא והנשוא במשפט.נכון !

לאחר מכן נוכל לבדוק לגבי כל מילה אחרת במשפט אם היא מתקשרת לשם עצם או לפועל, וכך נוכל לקבוע את תפקידה התחבירי.

אם מילה מרחיבה ומתארת שם עצם, ולמעשה עונה לשאלה על שם עצם, מדובר בלוואי.

כדי לזהות לוואי ניתן גם לשאול את השאלות הבאות:

1. איזה (שם עצם)?
2. של מי/מה (שם עצם)?
3. כמה (שם עצם)?

לדוגמה:

שני אנשים שואלים את השאלה הזאת פסעו לאט בשדרה הרחבה. המילים שני ו-הנחמדים מתקשרות לשם העצם האנשים (הן עונות לשאלות: כמה אנשים? איזה אנשים?) ולכן הן לוואים. המילה לאט, לעומת זאת, אינה עונה לשאלה על שם עצם, אלא על פועל (איך פסעו?), ולכן אינה לוואי. המילה הרחבה עונה לשאלה על שם העצם שדרה (איזו שדרה?) ולכן היא לוואי.

שים לב

ישנם הרבה סוגי לוואים (לפחות שמונה), אך ישנם כמה שטוב לזכור את משמעותם, כי כך נוכל לזהותם מיד:

1. בסמיכות בד"כ המילה השנייה היא לוואי של המילה הראשונה, לדוגמה: גן הילדים נסגר.
2. שייכות, לדוגמה: ספרִי אבד.
3. לוואי כמות - היחיד שמופיע לפני שם ומתאר מידה. למשל: מידת החום היום היא 32 מעלות צלזיוס.

את כל שאר הלוואים תוכלו למצוא בסוגי לוואי - אין צורך לפרט בבחינת הבגרות את סוג הלוואי.