לשון/תחביר ושחבור/סוגי לוואי

כאן תוכלו למצוא את כל סוגי הלוואי הקיימים. בבגרות אין צורך לדעת את שמותם הם משמשים בד"כ ככלי עזר ולא יותר.

לוואי בסמיכות

עריכה

לוואי בסמיכות - בדר"כ בסמיכות. הסומך הוא הלוואי של הנסמך.

לוואי סומך הוא לוואי המופיע בצירוף סמיכות ומתאר את הנסמך השני. לדוגמה: "תלמידי המכללה" = גרעין+לוואי סומך. בצירופים כמו "בית־ספר" או "בית־חולים" לא יצויין הסומך כלוואי, מכיוון שמחיקתו תגרום לשינוי מוחלט של משמעות הצירוף.

דוגמאות:

  1. גן הילדים נסגר.
  2. רופא עיניים ועוד.

לוואי כינוי שייכות

עריכה

כינוי השייכות הפרודים והחבורים ישמשו כלוואים. מילת שייכות מתאפיינת כלוואי. לוואי שייכות עונה על השאלות: מי?, של מה?

דוגמאות:

  1. הילקוט שלי כבד
  2. יומני היקר נהרס
  3. "של מי הכסף?" הכסף של דני

לוואי כמות

עריכה

היחיד מבין הלוואים המופיע לפני השם ומתאר מידה מסויימת.

לוואי כמות הוא לוואי המתאר את כמות הגרעין. לדוגמה: "הרבה ילדים" = לוואי כמות+שם עצם. לוואי כמות יכול להיות מספר או מילים כמו: מזערי, כל, הרבה, מעט, קצת, רוב, מיעוט וכו'.

דוגמה: שלושים וחמישה ילדים הלכו לגן.

לוואי כינוי רמז (זה, אלו, זו)

עריכה

דוגמאות:

  1. הילד הזה נפל.
  2. ילדה זו היא אחותי.

לוואי תיאור שם פעולה (מילים המתארות פעולה בכל מיני הבטים : זמן, מקום...)

עריכה

דוגמה: הפגישה היום נדחת.

לוואי מילת יחס + שם

עריכה

לוואי שמתקשר לשם שאותו הוא מתאר באמצעות מילת יחס. דוגמאות:

  1. הילדה בבית ישנה.
  2. הפרידה מבי"ס הייתה קלה.

לוואי שם + מילת יחס + שם

עריכה

דוגמה: המחברת שבילקוט היא מחברת לשון.

לוואי שם תואר

עריכה

לוואי המתאר שם מבחינות שונות. דוגמאות:

  1. השטיח האדום נקרע.
  2. השמים כחולים.


כאמור, ישנם הרבה סוגי לוואים ואין צורך לדעת אותם לבגרות.