לשון/תחביר ושחבור/נושא

כל משפט מורכב מנושא ונשוא.

חלק הנושא משתנה בסוג המשפט.

  • במשפט פעיל ה"נושא" הוא הדבר שעושה את הפעולה. לדוגמה: "רוני הדליק את האורות" - רוני הוא ה"נושא".
  • במשפט סביל הנושא הוא זה שמקבל (סובל) את הפעולה. לדוגמה: "האורות הודלקו על-ידי רוני" - האורות הוא הנושא.

נושאים מפורשים ונושאים חבויים.

עריכה
  • נושא מפורש הוא כאשר הנושא הוא ספציפי, ואנו יודעים מי עשה או קיבל את הפעולה. לדוגמה: "אבי הדליק את האורות" - אנו יודעים מיהו הנושא, אבי. כמו-כן, במשפט "האורות הודלקו על-ידי אבי" - אנו יודעים מיהו הנושא, האורות.
  • נושא חבוי הוא כאשר איננו יודעים מיהו הנושא. לדוגמה: "הדליקו האורות". במקרה הזה, המילה "הדליקו" היא גם הנושא וגם הנשוא, כי הנושא מוסתר מאיתנו, היות ואיננו יודעים במפורט מי הדליק את האורות. כמו-כן, במשפט "הם הודלקו", "הם" הוא נושא חבוי, כי איננו יודעים במפורט מה הודלק.

כללים לזיהוי הנושא:

עריכה
  1. לעולם לא תעמוד מילת-יחס לפני הנושא. כמו: עם, על, ב, כ, מול, על-ידי, את, לפני, אחרי, מול, מתחת, במקום, כדי, על-מנת, בשביל, אצל.
  2. בין הנושא לנשוא חייבת להיות התאמה במין ובמספר, לדוגמה: "תהליך השלום מידרדר". גם הנושא "תהליך" וגם הנשוא "מידרדר" הם בלשון יחיד ממין זכר.