פיזיקה תיכונית/מבוא לפיזיקה/וקטורים: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 133:
 
==הווקטור השקול==
על מנת למצוא את הווקטור השקול של כמה ווקטורים שנתון גודלם והזווית בינם לאחד הצירים, נפעל בדרך הבאה:
 
[[תמונה: חיסור וחיבור וקטורים מרובים01.svg]]
 
1. נפרק כל ווקטור לרכיביו הקרטזיים.
 
[[תמונה: חיסור וחיבור וקטורים מרובים02.svg]]
קח נוכל לקבל את ערכי הX ו הY של הוקטור
אבל זה לא מספיק כדי לצייר בדיוק את הוקטור השקול על מערכת הצירים כי אין לנו את הזוית ואת הגודל של הוקטור השקול
אז מה נעשה?
ניקח את ערך הY שקיבלו נגיד aY נחלק אותו ב ערך הX של הוקטור השקול נגיד aX והערך שלקבל הוא הtan של הזוית אבל אנחנו רוצים את הזוית ולא את ה tan שלה אז נלך למחשבון ועל הסכום שקיבלנו נעשה tan-1 (במחשבון מדעי רגיל תוכלו לעשות זאת על ידי לחיצה על מקש shift+tan)
וכך קיבלנו את זוית של הוקטור השקול
כדי לקבל את הגודל שלו זה מה שנעשה:
ניקח את aY ונעלה אותו בחזקת 2+aX בחזקת 2 ונקבל סכום כל שהוא נעשה לסכום הזה שורש ונקבל את גודל הוקטור השקול
 
2. נחבר בכל ציר בנפרד את הווקטורים שעליו לפי כללי חיבור ווקטורים לניארים.
בדוגמא הנ"ל היינו יכולים לחבר את הוקטורים <math>\vec A</math> ו <math>\vec B</math> באמצעות כלל המקבילית (כלומר העתקה של וקטור אחד במקביל וחיבור) אך כאשר נטפל ביותר מ2 וקטורים אנו נסתבך בשיטה הזאת,לכן אנו תמיד נפרק את הוקטורים לרכיבים על מערכת הצירים וכמעט לעולם לא נעבוד עם כלל המקבילית.
 
[[תמונה: חיסור וחיבור וקטורים מרובים03.svg]] [[תמונה: חיסור וחיבור וקטורים מרובים04.svg]]
 
3. שתי הווקטורים שקיבלנו מהסעיף הקודם הם הרכיבים הקרטזים של הווקטור השקול ולכן נשתמש בנוסחה <math>\alpha = \tan^{-1}(\frac{a}{b})</math> בשביל למצוא את הזווית בין הווקטור לאחד מן הצירים.
 
[[תמונה: חיסור וחיבור וקטורים מרובים05.svg]]
 
4. נמצא את גודל הווקטור השקול ע"י שימוש במשפט פיתגורס <math>v^2 = v_x^2 + v_y^2</math>,
(v = הווקטור השקול).
 
[[תמונה: חיסור וחיבור וקטורים מרובים06.svg]]