פיזיקה תיכונית/מכניקה/התנע ושימורו: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 7:
 
==הגדרת התנע והמתקף==
תנע המסומן <math>\vec p</math> מוגדר על-ידי <math>\vec p=m\vec v</math> כאשר <math>m</math> מסת הגוף ו- <math>v</math> היא מהירותו.
 
מתקף המסומן <math>\vec J</math> מוגדר כאינטגרל הכוח השקול לפי הזמן, כלומר: <math>\vec J=\int\limits_{t_1}^{t_2}\vec F \,dt</math> . אם הכוח קבוע מתקיים:
:<font size=4><math>\vec J=\int\limits_{t_1}^{t_2}\vec F \,dt=\vec F(t_2-t_1)=\vec F\cdot\Delta t</math></font .size=4>
 
ניתן להגדיר את המתקף גם כשינוי בתנע:
:<font size=4><math>\vec J=\vec{p_2p}_2-\vec{p_1p}_1=\Delta\vec p</math></font .{{ש}}size=4>
 
הוכחה: <math>\vec J=\int\limits_{t_1}^{t_2}\vec F dt=\int\limits_{t_1}^{t_2}m\vec a\,dt=m\int\limits_{t_1}^{t_2}\vec a dt=m(\vec{v_2}-\vec{v_1})=\vec{p_2}-\vec{p_1}=\Delta\vec p</math>
;הוכחה:
הוכחה:<font size=4><math>\vec J=\int\limits_{t_1}^{t_2}\vec F \,dt=\int\limits_{t_1}^{t_2}m\vec a\,dt=m\int\limits_{t_1}^{t_2}\vec a \,dt=m(\vec{v_2v}_2-\vec{v_1v}_1)=\vec{p_2p}_2-\vec{p_1p}_1=\Delta\vec p</math></font size=4>
*מתקף ותנע הם גדלים וקטוריים.
*יחידות המתקף הן ניוטון שניה <math>N\cdot s</math> ויחידות התנע הן ק"ג כפול מטר לשנייה <math>kg\cdot\frac{m}{s}</math> יחידות אלו שוות זו לזו <math>N\cdot s=\left(kg\cdot\frac{m}{s^2}\right)\cdot s=kg\cdot\frac{m}{s}</math> .
*מתקף כולל שווה לסכום המתקפים הפועלים על הגוף באותו פרק זמן או המתקף שמפעיל הכוח השקול.
*התנע הכולל שווה לסכום (וקטורי) של התנעים ובצורה מתמטית:
:<font size=4><math>\vec p=\vec{p_1p}_1+\cdots+\vec{p_np}_n</math></font size=4>
 
==שימור תנע==
*בדרך-כלל את המהירות של הגופים לפני ההתנגשות (או הפיצוץ) אנו מסמנים ב- <math>\vec v</math> ואת המהירות לאחר ההתנגשות מסמנים ב- <math>\vec u</math> .
חוק שימור התנע קובע כי במערכת סגורה (כלומר מערכת שבה לא פועלים כוחות חיצוניים) התנע הכולל נשמר.
נוכיח את חוק שימור התנע בשני גופים: נקח לדוגמא שני גופים 1 ו-2 אם הם מתנגשים אנו יודעים לפי החוק השלישי של ניוטון שהכוח שהפעיל 1 על 2 שווה והפוך מהכוח שהפעיל 2 על 1.
ובצורה מתמטית: <math>\vec{F_1}=-\vec{F_2}</math> .
 
נוכיח את חוק שימור התנע בשני גופים: נקח לדוגמא שני גופים 1 ו-2 אם הם מתנגשים אנו יודעים לפי החוק השלישי של ניוטון שהכוח שהפעיל 1 על 2 שווה והפוך מהכוח שהפעיל 2 על 1.
נכפיל בזמן שבו ההתנגשות קרתה ונקבל את המתקף: <math>\vec{F_1}\Delta t=-\vec{F_2}\Delta t</math> .
:<font size=4><math>\vec{F}_1=-\vec{F}_2</math></font size=4>
 
המתקף הרי שווה לשינוי בתנע ולכן: <math>\Delta\vec{p_1}=-\Delta\vec{p_2}</math> .
 
נכפיל בזמן שבו ההתנגשות קרתה ונקבל את המתקף: <math>\vec{F_1}\Delta t=-\vec{F_2}\Delta t</math> .
נפתח את המשוואה ונקבל: <math>m_1\vec{u_1}-m_1\vec{v_1}=-(m_2\vec{u_2}-m_2\vec{v_2})</math> .
:<font size=4><math>\vec{F}_1\Delta t=-\vec{F}_2\Delta t</math></font size=4>
 
המתקף הרי שווה לשינוי בתנע ולכן: <math>\Delta\vec{p_1}=-\Delta\vec{p_2}</math> .
נסדר קצת: <math>m_1\vec{u_1}-m_1\vec{v_1}=m_2\vec{v_2}-m_2\vec{u_2}</math> .
:<font size=4><math>\Delta\vec{p}_1=-\Delta\vec{p}_2</math></font size=4>
 
נפתח את המשוואה ונקבל:
נעביר אגפים: <math>m_1\vec{u_1}+m_2\vec{u_2}=m_1\vec{v_1}+m_2\vec{v_2}</math> .
:<font size=4><math>\begin{align}
m_1\vec{u}_1-m_1\vec{v}_1&=-(m_2\vec{u}_2-m_2\vec{v}_2)\\\\
נסדר קצת: <math>m_1\vec{u_1u}_1-m_1\vec{v_1v}_1&=m_2\vec{v_2v}_2-m_2\vec{u_2u}</math> ._2\\\\
נעביר אגפים: <math>m_1\vec{u_1v}_1+m_2\vec{u_2v}_2&=m_1\vec{v_1u}_1+m_2\vec{v_2u}</math> ._2
\end{align}</math></font size=4>
 
רואים שהתנע הכולל לפני ההתנגשות ואחריה שווה זה לזה כלומר התנע נשמר.
שורה 39 ⟵ 47:
*התנגשות חד-ממדית זוהי התנגשות שהגופים לפני ההתנגשות ולאחריה נעים על קו ישר אחד (התנגשות כזו נקראת גם התנגשות מצח), והתנגשות דו-ממדית כשהגופים נעים על פני מישור אחד.
*בהתנגשות דו-ממדית נפרק את התנע לשני צירים קרטזיים, התנע נשמר בכל ציר ולכן ניצור שתי משוואות אלגבריות שמתארות כל ציר,
:ציר <math>x</math> :{{כ}} <font size=4><math>m\vec{v_v}_{1x}}+m\vec{v_v}_{2x}}=m\vec{u_u}_{1x}}+m\vec{u_u}_{2x}}</math></font size=4>
:ציר <math>y</math> :{{כ}} <font size=4><math>m\vec{v_v}_{1y}}+m\vec{v_v}_{2y}}=m\vec{u_u}_{1y}}+m\vec{u_u}_{2y}}</math></font .size=4>
יש לסמן את המהירות (אם היא חיובית או שלילית) ביחס למיקומה לציר שנקבע.
*בהתנגשות חד-ממדית מספיק ליצור רק משוואה אחת.