תנ"ך/חומר הלימוד בתנ"ך לבגרות/נושא בחירה: המאבק לחברה מוסרית – ערך מרכזי בנבואה/שמואל ב' פרק י"ב פסוקים 1–25: הבדלים בין גרסאות בדף

אין תקציר עריכה
מ (שוחזר מעריכה של 147.236.31.112 (שיחה) לעריכה האחרונה של Illuyanka)
תגית: חשד למילים בעייתיות
בשלב זה, דוד עבר על 2 מצוות מעשרת הדברות :
* אל תנאף
* אל תאנוס ! מצ
* אל תחמוד.יחיחלךהעוותלךהטצלהעילצ
#הפניה [[
 
#הפניה [[שם דף היעד]]
בכדי לפתור את בעיית הניאוף, דוד חוטא בחטא גדול יותר, אך קודם לכן הוא מנסה לפתור את הבעיה בדרך אחרת :
חל
 
#הפניה [[עט
===ניסיון א'===
#הפניה [[לצו
 
<gallery>
דוד שולח אגרת לשר הצבא יואב בכדי שיקראו לאוריה. כך, אוריה יחזור לביתו ישכב עם אשתו והריון יחשב שלו.
יוחלצת
 
<gallery>
בסיפור דוד הדמות העיקרית ואוריה הדמות המשנית. שני תפקידים עיקרים לדמויות משניות:
וחימ
* להאיר את הדמות הראשית.
<gallery>
* לקדם את העלילה.
יח
 
<gallery>
אוריה מקדם את העלילה בכך שהו לא פועל לפי ציפיות דוד והוא גם מאיר את דמותו של דוד בצורה שלילית.
צת ל
 
<gallery>
דוד אומר לאוריה לך הביתה להתרחץ. אולם, אוריה בכל זמן שהותו לא נכנס לביתו ואומר : איך אוכל לאכול, לשתות ולשכב עם אשתי כשכולם נלחמים?
יוחלצ
 
<gallery>
===ניסיון ב'===
הבאילה
'''ניסיון ב' - דוד מנסה לשכר את אוריה בכדי שילך לשכב עם אשתו, אך הוא לא מצליח.
<gallery>
 
י
===ניסיון ג' ===
<gallery>
עתה מופיע טרגדיה אירונית; אוריה החיטי חוזר לשדה הקרב עם אגרת חתומה בידי המלך. באגרת רשום להשים את אוריה בראש השורה בקרב והוא ימות.
י
 
<gallery>
החטא גדול לא רק בגלל שדוד עבר על 3 דברות (עבר גם על "אל תרצח"), אלא גם, שבכדי לדאוג שאוריה ימות, נאלצו למות עוד 40 איש עמו בכדי למלא את הוראת המלך.
ייייייייייייי
 
</gallery>
יואב, שר הצבא שולח את אוריה לקרב נואש מראש. לכן בנוסף מתו עוד חיילים.
</gallery>
 
</gallery>
פרק זה מסתיים בכך שבת שבע שומעת כי בעל מת ומתאבלת. לאחר מכן היא נישאת לדוד, נולד לה ילד ושמו לא מוזכר כי דינו מוות.
</gallery>
 
</gallery>
==שמואל י"ב פסוקים 1-25 – משל כבשת הריש (עני)==
</gallery>
 
</gallery>
===פרשייה ראשונה (פסוקים 1-6) – משל כבשת הריש===
</gallery>
הסיפור היה קיים מלכתחילה. כלומר בפני נתן הנביא היה כבר הנמשל, והוא היה צריך לבנות על הנמשל את המשל שיתאים לו. גם המשל צריך להיות סיפור נכון, הגיוני ועצמאי, לכן, אין סימטריה מלאה בין הנמשל למשל.
</gallery>
 
]]
לאחר שנולד הילד המשותף לדוד ובת שבע, נתן הנביא נשלח ע"י ה' כדל להעניש את דוד. בתחילה נתן לא מדבר ישירות לדוד אלא באמצעות משל מכיוון ש:
]]
* יתכן כי פחד שהמלך יהרגו כיוון תגובתו להאשמות תהיה כעס.
]]
* באמצעות המשל השיפוטי המובא בפני המלך (שהיה גם שופט), מתן יכול לקבל מדוד שיפוט אובייקטיבי לגבי המקרה ורק אחר כך הוא אומר לו כי מדובר בו.
 
{| class="wikitable" border="1"
! מספר
! משל
! נמשל
|-
|1
| איש עני
| אוריה החיתי
|-
|
| כבשה אחת
| בת שבע
|-
|2
| איש עשיר
| דוד
|-
|
| הרבה צאן ובקר
| הרבה נשים
|-
|3
| הלך אורח
| אין לו מקביל – אין סימטריה
|-
|
|מות הכבשה
| מות אוריה ולא בת שבע – אין סימטריה.
|}
 
 
נתן הנביא בכוונה מספר משל שיש בו דברים שמנוגדים בצורה קיצונית, כדי להדגיש את חטא "העשיר", של דוד.
 
נתן מתאר את העני שיש לו רק כבשה אחת והוא קשור אליה כמו הבת שלו. בתיאור הקשר בין הכבשה לעני יש תיאור יחסים בין גבר לאישה (ישנה איתו במיטה, אכלה מהפיתה שלו ובחסותו) - זהו רמז לדוד.
 
בניגוד לכך, נתן מתאר את העשיר בצורה מאוד שלילית : יש לו הרבה צאן ובקר, כשבא אליו אורח "וימחל לקחת מצאן" – הוא מרחם לקחת מצאונו, אך אינו מרחם על הכבשה האחת של העני ולוקח אותה.
 
'''ישנה כאן מצווה שבא בעבירה :'''
 
מצווה – הכנסת אורחים.
 
עבירה – גוזל מהעני.
 
כלומר בכדי לקיים את המצווה הכנסת אורחים, העשיר גוזל את כבשתו היחידה של העני.
 
'''בפסוק 5,''' דוד מתפקד כשופט. הוא כועס מאוד על העשיר ואומר "בן מות שהאיש עושה זאת". יש 2 פרושים לפסוק :
* דוד כשופט גוזר עונש מוות על העשיר, בניגוד לחוקי התורה, כיוון שבדני גניבה יש קנס כספי.
* (יותר הגיוני) דוד אומר שהעשיר היה צריך לקבל מוות מבחינה מסורית, אבל זה לא מתאים לחוקים. לכן, בפסוק 6a, הוא נותן את הוענש המתאים לחוקים "את הכבשה ישלם פי ארבעתים", ישלם מחיר של 4 כבשים.
 
'''דברי גנבה ע"פ שמות כ"ב :'''
* גנב שנתפס עם גנבה משלם פי שנים (חפצים, בע"ח וכדומה) – החזרת גנבה + קנס.
* כאשר גונבים בע"ח והגנב מספיק כבר להרוג או למכור את בע"ח יש הבחנה בין צאן לבקר :
** אם גונבים צאן משלמים פי ארבע.
** אם גונבים בקר – משלמים פי חמש.מחיר הבקר בתקופה הקדומה היה יקר מאוד בכדי להרתיע גנבים. כיוון שפעמים רות היו תופסים גנב שכבר התפטר מהשור ולא היה ברשותו כסף לשלם את הקנס הגדול, היה הגנב נמכר לעבדות.
 
חוקים בדרך כלל מלמדים על תרבות העם. בחוקי התורה, עונש מוות נתן רק ברצח מכוון, זאת כיוון שערך החיים היה מאוד חשוב. לעומת זאת על גנבה היו נותנים קנס.
 
אם משווים חוקים אלו לחוקים אחרים במזרח הקדום, ניתן למצוא ערכים הפוכים. למשל : בתקופת חמורבי, מלך בבל, על גניבה העונש היה מוות, כיוון שיחסו רכוש כבעל ערך רב, ואילו על רצח היו נותנים קנס, כלומר ערך החיים היו פחות חשובים.
 
===פרשייה שנייה ושלישית (פסוקים 7-12) – הנמשל והעונשים לדוד===
בפסוק 7, נתן אומר לדוד "אתה האיש", האיש העשיר בנמשל. אחר כך, הוא מתאר את כל חסדי ה' לדוד, כדי להדגיש את כפיות הטובה החסדים :
* המליך אותו למלך – בחר בו כמלך.
* הציל אותו מיד שאול שרדף אחריו במשך שנים בכדי להרוגו.
* פסוק 8, נתן לו לרשת את הארמון והנשים של המלך שאול (המלך הקודם).
* נתן לו לשלוט על 2 הממלכות
* נתן לו כל שביקש (8b) "ואם מעט ואספה לך כהנה וכהנה".
 
'''בפסוק 9,''' נתן שואל את דוד שאלה רטורית : מדוע למרות כל החסדים אתה חטאת ובזיתה בחטא לקיחת אישה נשואה והריגת בעלה אוריה.
לעתים קרובות שאלות רטוריות מביעות לעג, לרוב מדגישות את הרעיון.
 
'''העונשים (פסוקים 10-12) :'''
* "לא תסור חבר מביתך עד עולם (10a)" – תמיד יהיו מאבקים ומלחמות בבית דוד (גמול דורות). כמו למשל סיפור אמנון ותמר ; אמנון אנס את תמר אחותו ואבשלום רצח את אמנון. לאחר מכן הוא מרד בדוד ולבסוף מת מוות טרגדי.
* מידה כנגד מידה (פסוקים 11-12) – כמו שדוד שכב עם אישה נשואה, כך יעשה נשותיו לעיני כל. זאת בניגוד לכך שדוד עשה זאת בסתר, לנשותיו זה יעשה לעיני כל. הדבר בא לידי ביטוי כשאבשלום ניסה למרוד באביו בעודו מחוץ. אבשלום שכב ם נשות אביו על גג הארמון כדי להוכיח שהוא היורש (גמול דורות ואישי – כי גם דוד סובל מכך).
 
בהמשך אנו לומדים שהיה לדוד עונש נוסף, גמול אישי והוא מוות, אך כיוון שדוד התחרט , ה' מבטל את העונש.
 
 
===פסוק 13 עד סוף פרשייה רביעית===
 
'''תיקון סופרים -''' בפסוק 14a, יש תיקון סופרים. תיקון סופרים קיים 18 פעמים בתנ"ך. הסופרים שתקנו ועבדו את הטקס המקראי לפני הדגשתו (הפיכתו לקדוש), מצאו 18 מקומות בהם היה חשש לפגיעה בכבוד ה', לכן, הם תיקנו בתוך הטקס. התיקון הבולט ביותר נמצא באותם מקומות בהם היה כתוב קלל (ספר אויב וכרם נבות) ולכן במקום הפכו את המילה לברך. לפי הקשר ניתן להבין מהי ברכה ומהי קללה.
 
'''בפסוק 14a, היה רשום :''' "כי נאצת (=לקלל) את (+אויבי) ה' בדבר הזה"
 
הסופרים הוסיפו את המילה אויבי ה' והפכו אותו למשפט לא הגיוני מבחינה לוגית.
 
'''בפסוק 13a,''' דוד מתחרט על החטא "חטאתי לה'" כי הוא מבין שמקור החור הוא ה' ולכן ה' מבטל את הגמול האישי, עונש המוות. אולם, העונש מועבר לגמול דורות, במקום שדוד ימות, בנו של דוד ושל בת שבע ימות.
 
'''מפסוקים 14-23, תגובותיו של דוד לעונש שנותן לו ה' :'''
ה' נותן לדוד גמול דורות והבן הנולד לו ולבת שבע גוסס. בעקבות כך, דוד צם ושכב על ארץ (=מנהג אבל) במשך 7 ימים.
 
לאחר שהילד מת, דוד קם, רוצח בגדיו, אוכל והולך לבית המקדש להשתחוות לה'. עבדי דוד מופתעים מהתנהגותו.
 
'''דוד נותן להם הסבר להתנהגותו :''' כל עוד הילד היה חולה הייתי יכול להתפלל לה' ולבקש לרחמיו, אבל עכשיו כשהילד מת, אין מה לעשות, יש לקבל את עונש ה'.
 
'''בפסוקים 24-25, לאחר זמן מה, נולד לדוד ובת שבע בן נוסף שנקרא בשני שמות :'''
* '''פסוק 24, נקרא שלמה –''' פרשנים אומרים כי זה שם המעיד על דרך חיובית בשביל הילד, שיהיה לו שלום, או שיהיה שלם, לא כמו התינוק הקודם. מהפסוק לא ברור מי נתן לו את השם. לפי הכתוב רשום כי דוד קרא לו, ואילו בקריא רשום כי בת שבע קראה לו.
התיקון בשוליים בא להתאים לתחילת המשפט כיוון שרשום "ותלד בן", ולכן "ותקרא שמו" ולא יקרא שמו.
הפסוק מסתיים במילים ה' בכדי להראות את אהבת ה' אליו – ה' אהב אותו, לכן מצבו יהיה חיובי (זה מוביל לכך ששלמה בנה את בית המקדש).
* '''ידידיה -''' פסוק 25 ה' לא מסתפק בשם שלמה ושולח את נתן לתת לו שם נוסף, שיעיד כל קרבתו לה'.ידידיה שמו – כלומר ה' ידידו.
 
[[קטגוריה:תנ"ך]]
משתמש אלמוני