ויקיספר

תנ"ך/חומר הלימוד בתנ"ך לבגרות/נושא בחירה: המאבק לחברה מוסרית – ערך מרכזי בנבואה/ישעיה פרק א' פסוקים 10–17: הבדלים בין גרסאות בדף

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמת
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
עברית
 
שורה 2:
כל הנביאים הקלאסיים מנביאים לעם את אותו רעיון : אין תועלת בהקרבת קורבנות כי הם מלווים בהתנהגות לא מוסרית - ה' מבקש מסר במקום פולחן. הם מנביאים זאת כיוון שהעם הקפיד להקריב קורבן אבל זלזל בחוקים המוסריים.
 
==ישעיה פרק א' פסוקים 10-1710–17==
נבואת ישעיה מתחילה את הנבואה בכינוי גנאי גם לעם וגם להנהגה - "שמעו קציני סדום ועם עמורה" ; אתם חוטאים כמו סדום ועמורה. גם את העם וגם את ההנהגה, משוואים לשני הערים חוטאים שנהרסו ונחרבו (נשרפו), יש כאן רמז לגורל העם.
 
'''בפסוקים 11-1511–15,''' ישעיה אומר להם להפסיק להקריב קורבנות ובפסוקים 16-17 הוא מפרט להם איזה התנהגות מוסרית מצופה מהם. ההתנהגות הפולחנית של העם אינה רצויה בידי ה'.
 
'''בפסוק 11,''' מתחיל הנביא בשאלה רטורית בשם ה' "למה ליריב זביחכם אמר ה'?!". בהמשך יש שני פעלי האנשה על ה' : "שבעתי ולא חפצתי". אני שבע מקורבנות – איני רוצה בהם.
שורה 34:
'''בפסוק 15,''' הנביא אומר שכאשר העם מתפלל לה', ה' לא ישמע תפילתם (יקבל תפילתם) כי "ידכם מלאי דמים", כלומר החטא המרכזי הוא שפיכות דמים.
 
'''בפסוקים 10-1510–15,''' הנביא משתמש במספר פעלים שמתארים את סלידת ה' מהקורבנות כשהשורש המנחה הוא ש.מ.ע (מופיע גם אצל נביאים); בגלל החטאים ה' לא שומע (מקבל) את תפלותם.
 
'''הנביא מסיים את הנבואה בפסוקים 16-1716–17 עם הדרישות המסוריות : '''
* "רחצו (=טהרו), הזכו, הסירו רע מעלליכם" – התרחצו ותתנקו כדי להסיר את הרוע מעליכם.
* "חדלו הרע (פסוק 16b)" – הפסיקו להריע. ע"פ פסוק זה החטאים המרכזים הם המעשים הרעים כלפי החלש.
אוחזר מתוך "https://he.wikibooks.org/wiki/תנ%22ך/חומר_הלימוד_בתנ%22ך_לבגרות/נושא_בחירה:_המאבק_לחברה_מוסרית_–_ערך_מרכזי_בנבואה/ישעיה_פרק_א%27_פסוקים_10–17"