|
== מחשבה על המונח "נפש" ==
{{רן|
המונח "נפש" טעון מבחינת המסורת הדתית היהודית.
כיום יש מגמה לחלן את המושגים שבעבר המסורת קידשה, כך קיים ניסיון להוציא ממושגים טעונים מבחינה דתית. כך יום-טוב - מושג שמשמעותו מועד קדוש, המתחיל בערב ומסתיים בערב הבא, ואשר במהלכו חלים איסורים רבים, וכן מנהגים מיוחדים) הפך לאיחול סתמי ביום-חול: שיהיה לך יום טוב. מעריב - תפילת הערב הפך לשם של עיתון, ומוסף לשבת - הפך לשבועון המתווסף לעיתון החדשות השבועי.
גם בתחוםתחום הרוח והנפש - הטעוןטעון במיוחד מבחינה לשונית, עם מושגים כמו "השארות הנפש" או "רוחניות",. הקשוריםמושגים אלו קשורים בדת, במוות ובמחלות,. כפי שהראנו במבוא נוצרו מסורות חזקות שיש להן אחיזה הן בתרבות היהודית לסוגיה והן בלשון העברית. מושגים אלו עדיין טבועים עמוק בנפשות הפועלות ובשפתם, ומשום כך כדאי, אולי, לבחור מונח אחר או מונחים אחרים, על מנת שהדברים יהיו ברורים ונהירים.{{הערה|1=כיום יש מגמה לחלן את המושגים שבעבר המסורת קידשה, או להחליפם במושגים חדשים פחות טעונים. לדוגמה המושג ''יום-טוב'' - מושג שמשמעותו מועד קדוש, המתחיל בערב ומסתיים בערב הבא, ואשר במהלכו חלים איסורים רבים, וכן מנהגים מיוחדים) הפך לאיחול סתמי ביום-חול: שיהיה לך יום טוב. מעריב - תפילת הערב (ובמיוחד תפילת הערב הפותחת את תפילות השבת) הפך לשם של עיתון, ומוסף לשבת - הפך לשבועון המתווסף לעיתון החדשות השבועי כשבמקור משמעותו היתה התפילה על הקרבן הנוסף המוקרב בשבת במקדש. לעומתם באותו עיתון - מעריב, שונה שם המוסף ל"סופשבוע" בניסיון שהצליח במידה רבה (ובסיועו של מערכון של אפרים קישון בביצוע הגשש החיוור) ליצור מושג חלופי למושג המקודש "שבת". }}
בספר של האו"פ בחרו לדבר על "נפש" - אך כאמור זוהי כנראה בחירה אומללה. לכן אני אכתוב ואפרט בכמה לשונות כך שהדיונים על mind יובנו כראוי ובבהירות. אשתמש בארבעה מושגים, כל מושג עם מונח נלווה, שכנגדו:
לפי גישת הגות זו '''הנפש''' היא מושג של החוויה הפנימית הכוללת שיש לנו בחלק מה"מצבים הנפשיים" האמורים, ואולי בכל המצבים הנפשיים הללו. הנפש היא זו שחווה את הצבע האדום, והיא זו שחושבת את המחשבות, מקווה את התקוות, מריחה את הריחות, וכועסת את הכעסים, משתדלת את ההשתדלויות, ומתכננת את תכניות הפעולה.
}}
== הערות ==
{{הערות שוליים}}
|
