<< לפרק הקודם (מבוא) | | ^ לעמוד הראשי | לפרק הבא (החוויה) >>
התחום הנפשי
מחשבה על המונח "נפש" עריכה
המונח "נפש" טעון מבחינת המסורת הדתית היהודית.
תחום הרוח והנפש - טעון במיוחד מבחינה לשונית עם מושגים כמו "השארות הנפש" או "רוחניות". מושגים אלו קשורים בדת במוות ובמחלות. כפי שהראנו במבוא נוצרו מסורות חזקות שיש להן אחיזה הן בתרבות היהודית לְסוּגֶיהָ והן בלשון העברית. מושגים אלו עדיין טבועים עמוק בנפשות הפועלות ובשפתם, ומשום כך כדאי, אולי, לבחור מונח אחר או מונחים אחרים, על מנת שהדברים יהיו ברורים ונהירים.[1]
בספר של האו"פ בחרו לדבר על "נפש" - אך כאמור זוהי כנראה בחירה אומללה. לכן אני אכתוב ואפרט בכמה לשונות כך שהדיונים על mind יובנו כראוי ובבהירות. אשתמש בארבעה מושגים, כל מושג עם מונח נלווה, שכנגדו:
- מחשבה - ומעשה
- שכל - ומוח
- נפש - וגוף (מקובל לדבר עליהם בסדר הפוך: גוף ונפש)
- רעיון - ומציאות
התוספת הקצרה של כמה מילים אמנם מאריכה מעט את הויקיספר, אבל היא מביאה איתה בהירות ומשמעות ברורה וצלולה, בלי להותיר אתכם כמגששים באפלה, בלי שתצטרכו לקרוא שוב ושוב את המשפטים ולנסות לחלץ מתוכם מה התכוונתי לומר לכם, וכך אחסוך לכם זמן יקר.
א. כשאשתמש להלן במונח "מחשבה", "שכל", "נפש", "רוח האדם" - כוונתי לכלל התחושות הסברות החישובים השיקולים הרגשות ושאר ה"מצבים הנפשיים" שאנו רגילים לייחס למוח האדם החי, ואשר חלקם ניכרים ברמות שונות גם אצל בעלי חיים - אף אם לעתים הם מוכחשים.
כל ארבעת המונחים האלו: מחשבה שכל, נפש, ורוח האדם - הם המושג שעליו דנים למעשה כשמדברים על mind.
דוגמה: ארבעת המונחים האלו (המחליפים זה את זה) כוללים למשל את תחושות הצבע, הריח והמישוש, או את רגשות השמחה העצב והכעס, וכן את התקווות והאכזבות, הסברות וההדחקות, וגם החישובים, וההיזכרות וההיכר בצלילים, במראות, ובסדר השתלשלות ארועים.
ב. בחלק זה של הדיון הפילוסופי אנו דנים בתפישת ההגות (בגישה הפילוסופית) על פיה המושג "נפשי" - אינו רוחני - במשמעות של רוח רפאים או נשמה הקיימת בלי קשר לגוף.
לפי גישת הגות זו הנפש היא מושג של החוויה הפנימית הכוללת שיש לנו בחלק מה"מצבים הנפשיים" האמורים, ואולי בכל המצבים הנפשיים הללו. הנפש היא זו שחווה את הצבע האדום, והיא זו שחושבת את המחשבות, מקווה את התקוות, מריחה את הריחות, וכועסת את הכעסים, משתדלת את ההשתדלויות, ומתכננת את תכניות הפעולה.
הערות עריכה
- ^ כיום יש מגמה לחלן את המושגים שבעבר המסורת קידשה, או להחליפם במושגים חדשים פחות טעונים. לדוגמה המושג יום-טוב.מושג שמשמעותו הדתית היא מועד קדוש המתחיל בערב ומסתיים בערב הבא, ואשר במהלכו חלים איסורים רבים ונוהגים בו מנהגים מיוחדים. המושג יום טוב הפך בשנים האחרונות לאיחול סתמי ביום-חול: שיהיה לך יום טוב. המושג מעריב - תפילת הערב (ובמיוחד תפילת הערב הפותחת את תפילות השבת) הפך לשם של עיתון, ומוסף לשבת - הפך לשבועון המתווסף לעיתון החדשות השבועי כשבמקור משמעותו היתה התפילה על הקרבן הנוסף המוקרב בשבת במקדש. לעומתם באותו עיתון - מעריב, שונה שם המוסף ל"סופשבוע" בניסיון שהצליח במידה רבה (ובסיועו של מערכון של אפרים קישון בביצוע הגשש החיוור) ליצור מושג חלופי למושג המקודש "שבת".
<< לפרק הקודם (מבוא) | | ^ לעמוד הראשי | לפרק הבא (החוויה) >>