ויקיספר

היסטוריה לבגרות/התנועה הציונית/צורות התיישבות חדשות: הבדלים בין גרסאות בדף

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
אין תקציר עריכה
שכתוב הערך,הרחבה והסרת התבנית של עריכה
שורה 1:
בתקופת העלייה הראשונה (1903-1881) ובתקופת העלייה השנייה (1914-1904) צמחו שתי צורות התיישבות חדשות:הוקמה המושבה,הקולקטיב בסג'רה,החווה הלאומית,הקבוצה וגם הוקמה העיר העברית הראשונה-תל אביב.▼
{{עריכה|סיבה=הערך זקוק לסידור והרחבה}}
 
בנוסף גם רבים עלו לערים מעורבות כמו ירושלים ויפו.
▲בתקופת העלייה הראשונה (1903-1881) ובתקופת העלייה השנייה (1914-1904) צמחו שתי צורות התיישבות :
 
== א.מושבה –צורות התיישבות חקלאיתבעלייה ה-1 פרטית(1881-1903) ==
 
בעלייה הראשונה הוקמה המושבה שהייתה יישוב חקלאי פרטי ובמקביל הייתה עלייה לערים המעורבות
המודל של המושבה צמח בתקופת העלייה הראשונה, כמו למשל המושבות : פתח תקווה, ראש פינה , ראשון לציון , זיכרון ליעקב , מזכרת בת , יסוד המעלה , מחניים , באר טוביה וכדומה.
 
=== מושבה ===
'''מאפייני המושבה :'''
 
מושבה-יישוב חקלאי שהמשק,מערכת השיווק והרווחים פרטיים.מטרת המושבה הייתה להבטיח קיום עצמאי של המתיישבים ללא התלות במשק הערבי.העיסוק בחקלאות במסגרת המושבה היה צריך לבנות חברה חדשה,חברה חקלאית שקשורה לאדמה מבחינה מוסרית-לאומית.
1.רוב המושבות קמו בזכותו של הברון רוטשילד אשר רכש מכספו 200 אלף דונם קרקע ממטולה בצפון ועד באר טוביה בדרום.
2.חי היום יום במושבה התבססו בעיקר על ערכים דתיים מסורתיים וכך נבנה בית כנסת בהשראתו של הברון רוטשילד.
3.המושבה הייתה התיישבות חקלאית פרטית ובה אנשי המושבה קיבלו את השם איכרים , כאשר כל אחד מהם מחזיק בבעלותו את הקרקע החקלאית , בתים , כלים חקלאים ותוצרת חקלאית. כל אלה היו קניינו הפרטי.
4.היות והאיכר היה חייב לנהל את חלקת הקרקע שלו על בסיס רווח ולא הפסד , הוא העסיק פלחים (חקלאים) ערבים שהיו זולים יותר וטובים יותר וכך התפתחה עבודה ערבית במושבות.
5.בהשראתו של הברון רוטשילד אשר אימץ את הדוגמא הצרפתית , כל אחת מן המושבות התפרנסה מגידול ענף הגפן. מכיוון שהאקלים של א"י היה דומה לאקלים של דרום צרפת שם היו מגדלים ענבים ליצור יינות , החליט הברון הירש לבסס את המושבה על גידול גפנים. זאת הייתה חקלאות מונוקולטורית (גידול של ענף אחד).
6.הברון רוטשילד התכוון להפיק יין לתצרוכת מקומית ויצוא ולכן הוא בנה 2 יקבים : אחד בראשון והשני בזיכרון ליעקב. הוא אפילו נהג לקנות מן האיכרים במחירי הפסד את בציר הענבים על מנת לספק להם פרנסה.
7.באמצעות צוות של פקידים הצליח הברון רוטשילד לתת קצבה כספית לכל איכר ולהקים מכספו במושבות מבנה ציבורי (למשל: בית כנסת) ולסלול דרכים.
8.כל האיכרים שחיו מושבות עלו לא"י בתקופת העלייה הראשונה , הם הושפעו מתנועה חיבת ציון ובמשך כל התקופה הזו שמרו קשר עם מוסדותיה ברוסיה. בעיקר עם הוועד האודסאי.
 
==העלייה ב.הראשונה קבוצהמתחלקת –ל2 צורתגלי התיישבות שיתופית ==:
 
הגל הראשון-בשנין 1882-1890 הוקמו בארץ 7 מושבות חדשות:ראשון לציון,ראש פינה,זיכרון יעקב,יסוד המעלה,פתח תקווה,עקרון,נס ציונה ולאחר מכן הוקמו באר טוביה וגדרה.
בתקופת העלייה השנייה (1914-1904) , היישוב היהודי בא"י גדל מ-55 אלף נפש
המושבות היו מ-3 סוגים שונים:מושבות של חובבי ציון,מושבות פרטיות ומושבות של הברון רוטשילד.רוב המושבות בגל הראשון נכנסו לקשיים ונזדקקו לעזרתו של הברון רוטשילד.
(ב-1904) ל-85 אלף נפש (ב-1914). בין האוכלוסייה הזו שגדלה הגיע לארץ קבוצה קטנה בת 1500 יהודים מרוסיה מן ההרים רוסטוב והומל. הם הושפעו מתפיסת העולם הסוציאליסטית ולכן חזונם היה כשהגיעו לארץ ; לבנות בא"י חברה יהודית ציונית , חילונית וסוציאליסטית.
קבוצה זו קיבלה את השם פועלים. בתחילה הם מצאו פרנסה והתיישבו במושבות כמו למשל : פתח תקווה, ציון , ראש לציון וכדומה. אך חייהם במושבות גרמו למחלוקות , אי הבנה וליריבות בין האיכרים לפועלים. הפועלים דרשו שכר הוגן , תנאי עבודה מוגדרים ותנאים סוציאליסטים ואילו האיכרים ראו זאת כהתנשאות ודחייה מצד הפועלים להם ניתנה עבודה. בנוסף הם טענו שהפועלים מחללי שבת , ועוד , ועוד.
 
הגל השני-בראשית שנות ה-90 עד שנת 1903.החל משבר קרקעות בגלל הבעקש הרב לקרקעות בעקבו עלייה גדולה ממזרח אירופה.החלה תופעה של ספסרות(כלומר אדם קנה אדמה במחיר זול ומכר אותה במחיר מופקע).חובבי ציון פתרו את המשבר ע"י כך שהקימו את המושבות בדרך הבאה:בעלי הון יקנו את הקרקע ויבנו עליהם ויעסיקו את הפועלים בעבודת המושבות.בדרך זו הוקמו מושבות כמו רחובות וגדרה.
חלק מהפועלים למדו להשתגל לחי המושבה ועם הזמן הם הפכו לחלק בלתי נפרד ממנה. הם חיפשו הזדמנות כדי לממש את החזון הסוציאליסטי שלהם.
 
המושבות היו את הבסיס להתיישבות חקלאית ביישבו החדש,שהיה תנאי הכרחי לבניין הבית הלאומי בעתיד.
'''הקולקטיב בסג'רה'''
 
=== התיישבות עירונית ===
בפעם הראשונה בתולדות התיישבות היהודית בא"י שהונח היסוד להתיישבות שיתופית קרה בחוות הלימוד בסג'רה (אילנייה) בגליל התחתון (ב-1908).
קבוצה של פועלים בהנהגת של מניה (שוחד) קיבלה רשות להתיישב בסג'רה. ובמשך מספר חודשים הם חיו חיי שיתוף בהכנסות והוצאות בהתאם לצרכים שלהם.
 
רוב רובם של העולי העלייה ה-1 היו אנשים שומרי מצוות ועברו להתיישב בירושלים וביפו.
הפועלים בסג'רה למדו לארגן ולחלק בניהם את העבודה על בסיס שיתופי.
 
== צורות התיישבות בעלייה ה-2 (1904-1914) ==
'''דגניה'''
 
עולי העלייה השנייה הקימו צורות התיישבות שיתופיות רבות והוקמה העיר העברית הראשונה-תל אביב.
המשרד הארץ ישראלי בהנהגת ארתור רפין שרכש קרקע על שפת ים כנרת (על אדמות הכפר הערבי אום ג'וני) וחיפש מיד לאחר מכן פועלים על מנת להקים במקום התיישבות. לאחר מאמצים רבים הוקמה במקום התיישבות של פועלים מאנשי העלייה ה-2 ועם הזמן הם נתנו ליישוב את השם דגניה.
 
=== התיישבות שיתופית: ===
'''מאפייניה של דגניה כהתיישבות שיתופית (קבוצה) הם :'''
 
עולי העלייה ה-2 הקימו סוג חדש של יישובים,ישובים משותפים בגלל רעיון השיתוף שהם דגלו בו.הם ראו ברעיון כפיתרון לקשיים הכלכליים ולקרקע המועטה ולסביבה העוינת.
1.האנשים שהתקבלו לקבוצה קיבלו את השם חברים. כל חבר היה זכאי לקורת גג , ביראות , חינוך , רווחה , תרבות , מזון וכדומה , ובתמורה הוא היה חייב לעסוק באחד מענפי המשק החקלאיים.
 
'''1.הקולקטיב בסג'רה-''' ה"קולקטיב" בסג'רה היה הניסיון הראשון ליצור חיים שיתופיים בשנת 1907.הקולקטיב הקם ע"י אנשי "השומר" ובתמיכת חברת יק"א על בסיס קופה משותפת,מטבח משותף וניהול עצמי של העובדים תוך פיקוח מקצועי של מנהל החווה.הניסיון היה מוצלח אך התפרק לאחר שנה כשאנשי ה"שומר" עברו לקבל תפקיד שמירה במקום אחר.
2.כל אמצעי היצוא כמו קרקע , בתים , כלים חקלאים , בתי מלאכה , תוצרת חקלאית וענפי פרנסה אחרים היו שייכים לכלל חברי הקבוצה. אם אחד מהחברים החליט לעזוב את הקבוצה הוא לא היה זכאי לפיצוי כלשהו , במילים אחרות , לפרט בקבוצה לא הייתה זכות קניין.
 
'''2.החוות הלאומיות-''' ההסתדרות הציונית ע"י הנציג של ד"ר ארתור לופין החליטו להקים בשנת 1908 חוות לאומיות.החווה הלאומית הראשונה הוקמה בכינרת.בחוות הלאומיות היו צריכים הפועלים לעבור הכשרה חקלאית ולהרגיל אותם לתנאי הארץ ולתת להם סכום כסף מסוים כדי שיוכלו להתחיל להקים משק משלהם.
3.הקרקע בקבוצת דגניה הייתה שייכת למשרד הארץ ישראלי ולכן הקרקע הייתה שייכת ללאום היהודי ולא היה ניתן להעבירה עם ע"י קניה או חכיכה לגרום אחר – הוא תמיד יישאר קרקע של הלאום.
בעקבות סכסוך בין מספר פועלים לבין מנהל החווה בחוות כינרת בשנת 1909 עזבו אותם פועלים והקימו את הקבוצה הראשונה-דגניה.
 
4.הערכים הקבועים בקבוצת דגניה היו ערכים חילונים , שיתופים וציוניים. ולכן חברי הקבוצה לא הקפידו על אורח חיים דתי מסורתי והפכו להיות הראשונים בהיסטוריה של הישוב בא"י שחיו אורח חיים חילוני אנטי דתי.
'''3.קבוצה-''' הקבוצה הראשונה הוקמה בדגניה בשנת 1909 ע"י צעירים על אדמות לאום שנרכשו ע"י קק"ל.הקבוצה מנתה 12 חברים ושימשה פיתרון לצעירים שרצו לעסוק בחקלאות אך לא מצאו עבודה אצל המעסיקים היהודים.הקבוצה מימשה את רעיון השיתוף בחלות העבודה וההחלטות באופן שווה,חלוקת השכר באופן שווה,כל חבר עבד עפ"י יכולתו וקיבל עפ"י צרכיו.
הקבוצה הצליחה מאוד מבחינה כלכלית ואכן עד 1914 קמו 10 קבוצות נוספות.
קבוצת דגניה שימשה מודל ללימוד ולחיקוי לכל אלה שביקשו לממש את החזון הסוציאליסטי ולכן בשנים שאחרי , עשרות גרעיני התיישבות זכו לקבל הכשרה וניסיון בניהול חיים שיתופים לפי המודל של דגניה. והכן בתק' העלייה ה-3 ע"פ המודל של דגניה נוסדו הקיבוצים באדמות עמק יזרעאל.
 
'''4.קואופראציה במרחביה-''' הקואופרציה(שיתופי) במרחביה הוקמה בשנת 19011 שמטרתה הייתה שילוב התושבים בהחלטות גנוגע לסוגי הגידולים ושיווק משותף של התוצרת לבין שמירה על פרטיות התושבים ברווחים.העלייה לקרקע הכנתה וקנייה ומכירה נעשו באופן משותף.כל משפחה עבדה במשק חקלאי משלה והיא הייתה בעלת הקרקע והרווחים היו שלה.
הקואופראציה התפרקה בשנת 1918 בגלל קשיים שונים ומספר שנים לאחר מכן הוקם במקום מושב מרחביה ועל ידו קיבוץ מרחביה.
 
=== התיישבות עירונית-ייסוד העיר תל אביב ===
 
רוב העולי העלייה ה-2 היו ממעמד בורגני ולא שאפו להתיישב במושבות לכן רובם התיישבו ביפו ובערים המעורבות והקימו שכונות חדשות.בגלל המצוקה ביפו והצפיפות הם הקימו שכונה הנקראת "אחוזת בית" בזנת 1909 שהייתה תחילתה של העיר תל אביב.השכונה מומנה ע"י המשרד הארץ ישראלי,ע"י המתיישבים עצמם וע"י בנק אנגלו-פלשתינה.תוך חמש שנים היו בעיר 5,000 תושבים.
 
'''ההשפעות של הקמת העיר תל אביב:'''
 
1.העובדה שפועלים עבריים הקימו אותה גרמה לחיזוק הלאומיות העברית.תל אביב הפכה למרכז תרבות עברית,למשל הוקמה בה גימנסיה הרצליה.
 
2.בשנות ה-20 וה-30 עלו לעיר עולים רבים שהפכו את העיר למרכז כלכלי ומנהלי גדול.
 
3.סגנון הבנייה היה מודרני-אירופאי.
 
4.ראש העיר(מאיר דיזנגוף) חיזק את הבסיס המנהלי-אוטונומי של היישוב.
 
[[קטגוריה:היסטוריה לבגרות]]
אוחזר מתוך "https://he.wikibooks.org/wiki/היסטוריה_לבגרות/התנועה_הציונית/צורות_התיישבות_חדשות"