ניתוח יצירות ספרותיות/רחל/פגישה חצי פגישה: הבדלים בין גרסאות בדף

בשיר זה מתואר רגע אחד במערכת יחסים בין שנים, שבו מבט מהיר ומילים בודדות, דיים כדי להצית מחדש את האהבה שניסו להתעלם ממנה. הדוברת בשיר התאמצה להשכיח את חוויות אהבתה המוסרתהמיוסרת (שעליה אין פרטים בשיר), אך די בפגישה חטופה כדי שהרגשות יציפו אותה מחדש וכדי שלא תוכל להתמיד בהתנכרותה לגבר שאותו היא אוהבת.

מתואר מצב ממשי של פגישה המעוררת סערת רגשות. פגישההפגישה מקריתמתאחשת, ככל הנראה, בלתיבחברת מתוכננתאנשים וחטופהאחרים שבהולא לאכמפגש נאמרישיר. כמעטדי דברבמבט מלבדמהיר "קטעיאל מושא אהבתה של רחל (הנשיא לשעבר, ניביםזלמן סתומיםשז"ר) מעוררתובשמיעה בעקבותיהשל כמה מילים משיחה שלו עם אחרים, כדי לעורר מחדש רגשות עזים המתוארים בהמשך השיר באמצעות שלוש תמונות מטאפוריות שהמשותף להן הוא דימוי האהבה ליםמעולם ומיםהמים.

הינה תמונה של יםמים סוערסוערים המציףהמציפים את הכל: "ושוב הכל הציף ושוב הכל הסעיר משבר האושר והדווי". היםהאם שהואמדובר מטאפורהבים, לרגשותבנהר ולאהבהאו באגם? בהמשך השיר מתברר שזה אגם - ללא ספק הכנרת, ערש חוויותיה של המשוררת, מהווה בסיס לדימוייה גם בשיר זה. ים הזכרונות והחוויות מסעיר את הדוברת וגורם להלהתעוררות לרגשותמחודשת אמביוולנטיים.של מצדרגשות אחדהאושר אושרוהכאב שהיו נחלתה בעבר, הנאהבקשר והתרגשותעם ומצדאהובה. שניכהשלכה, גםנוצר כאבבהווה המאייםמאבק עליהבנפשה כמושל היםרחל המאייםבין התשוקה לשוב למחוזות הנפש ההם ולצלול בהם לבין החשש מטביעה בכאב שאין לו מוצא. במשבריוהמשבר (בגליוהגל) מאיים להציף ולהטביע. השימוש במילה "מֲישבר" מעלה קונוטציה של משבר (כמו המילה 'ניב', המעוררת אסוציאציה של שן טרף).

הנה תמונה של סכר הנפרץ ע"י המים: "אף סכר שכחה בניתי לי מגן הנה היה כלא היה". סכר השכחה, כלומר, חומת המגן המלאכותית שהדוברת בנתה לעצמה, על מנת לשכוח את מי שאהבה ועל מנת לחסום את רגשותיה ולהגן על עצמה מפני האהבה, נפרץ. פריצת הסכר מבטאת את הרגע שבו הדוברת נכנעת לאותם רגשות שהיאכמוסים מהם ניסתה לדכאלהתעלם ואותם דיכאה. כמו הסכר שאינו עומד בפני זרם המים, כך אין היא יכולה לעמוד מול פרץ רגשותיה.המטאפורה "סכר שכחה" הינה למעשה ביטוי להגיון ולשכל שלעיתים אינם מצליחים לעמוד בפני הרגש (הים). הביטוי "היה כלא היה" מבליט את חולשתו של סכר זה, שהיה למעשה אשליה בלבד לכך שהדוברת התגברה על אהבתה ורגשותיה.

תמונת אישה הכורעת לשתות ממימיו של אגם סואן: "ועל ברכי אכרע על שפת אגם סואן לשתות ממנו לרוויה".באמצעות תמונה זו מתארת הדוברת את כניעתה לרגשותיה. הדוברת נותנת דרור לרגשות המציפים אותה ואף מתמכרת לרגשות אלו. היםהיא הסועראינה שהופיעמתכחשת בתחילתעוד השיר,לרגשותיה הופךומקבלת כאן לאגם סואןאותם. למרותהביטוי שיחסה"לרוויה" שלמעיד הדוברתשהיא לאהבתהמודה מורכב,בכך היאשהייתה מתמסרתצמאה לחווית השתייה עד תום ושותה מים האהבהלהם, כלומרולא היאאדישה אינהכפי מתכחשתשדימתה. לרגשותיה ומקבלת אותם.

ניתן לראות כי בשיר זה קיימת חוסר פרופורציה בין טיב הפגישה החטופה והמקרית שהיוותה גורם לכל מה שהתרחש, לבין הרגשות המתעוררים בעקבותיה. עובדה זו מבליטה את עוצמת הרגשות אותם דיכאה הדוברת ואת הצמא הרב שלה לאהבהלאהובה.

{{כפר הנוער אלוני יצחק}}, (בתוספת עריכה)