משתמש:Yakov1122~hewikibooks/היסטוריה לימודי חובה חלק א'

הערה: מה שסיימתי אני להוסיף אני ימחק בקו לדוגמא: דוגמא

התקופה הראשונה

יחידת מבוא-ישראל והעמים בשנים 1870- 1920

1. תהליכי שינוי באירופה ובעולם היהודי עד מלחמת העולם הראשונה:

א. השינויים המרכזיים בתחומים: מדע, טכנולוגיה (תחבורה, תקשורת ותיעוש) והשפעותיהם בתחומים: דמוגרפיה, כלכלה, חברה, דת, חינוך, תרבות ופוליטיקה.

ב. השפעות השינויים שהתרחשו באירופה על החברה היהודית בתחומים: דמוגרפיה,כלכלה, מעמד משפטי וחוקי, מעמד הקהילה, חינוך ותרבות.

ג. תהליכי שילוב ודחייה של היהודים וביטוייהם.

2. התנועה הציונית :

א. הסיבות לצמיחת התנועה הציונית בשלהי המאה ה-19.

ב. העמדות המשותפות לכל הציונים וחילוקי הדעות ביניהם בנוגע לתפקיד המרכזי של התנועה ולגבי הדרכים למימוש יעדיה.

ג. דפוסי פעילות ציונית בגולה: הגדרת יעדי התנועה הציונית- "תוכנית באזל", הקמת מסגרות ארגוניות ומוסדות לתנועה הציונית, פעילות מדינית,טיפוח תרבות ציונית (שיח ציוני, שפה, עיתונות, ספרות) והתארגנות לעלייה.

ד. דפוסי פעילות ציונית בארץ ישראל- הנחת יסודות לבניין הבית הלאומי לעם היהודי בארץ ישראל: צורות התיישבות חדשות, אישים וארגונים מסייעים לבניין הבית הלאומי (רוטשילד, המשרד הארצישראלי ). הקמת מסגרות פוליטיות, ביטחוניות,חינוכיות ותרבותיות בא"י.

ה. ייחודה של התנועה הציונית בראשית דרכה- קווי דמיון וקווי שוני בין התנועה הציונית לבין תנועות לאומיות אחרות באירופה, במאה ה-19.

3. מלחמת העולם הראשונה:

א. הצדדים היריבים ומאפייניה העיקריים של המלחמה.

ב. היישוב היהודי בא"י והתנועה הציונית בתקופת המלחמה.

ג. "הצהרת בלפור"- תוכנה, הקשיים שנובעים מניסוחה, האינטרסים של בריטניה במתן ההצהרה.

4. אירופה והמזרח התיכון, לאחר מלחמת העולם הראשונה :

א. סיום המלחמה והסדרי השלום.

ב. השינויים העיקריים שחלו במפה המדינית של אירופה ושל המזרח התיכון.

התקופה השנייה: בין שתי מלחמות העולם (חלק א')

פרק ראשון: בניין הבית הלאומי היהודי והיחסים בין יהודים, ערבים ובריטים בארץ ישראל בין שתי מלחמות העולם.

אפשרות א'

א.נושא העמקה: בנין הבית הלאומי היהודי והיחסים בין יהודים, ערבים ובריטים בשנות ה-20.

1. טופס המנדט.

2. פעולות הנציבים הבריטים הרברט סמואל והלורד פלומר בארץ ישראל.

3. דרך בניין הבית הלאומי בשנות העשרים:

א) סיבות לעלייה ומאפייני העולים (ארצות מוצא, מעמד חברתי-כלכלי, הכשרה לעלייה).

ב) דרך בנין הבית הלאומי בתחומים: התיישבות חקלאית ועירונית, חינוך ותרבות,מסגרות חברתיות-כלכליות, מסגרות פוליטיות וכינון מוסדות לאומיים.

4. נושאי המחלוקת בין "מחנה הפועלים" לבין "המחנה האזרחי":הויכוח על דמות החברה הרצויה ועל דרך בנין הארץ.

5. היחסים בין בריטים, יהודים וערבים בשנות ה-20:

א) צמתי העימות – מאורעות תרפ"א ותרפ"ט: הסיבות לפרוץ המאורעות והשפעותיהם על היחסים בין יהודים,ערבים ובריטים.

ב) ההערכות הבריטית בעקבות המאורעות: הועדות, "הספרים הלבנים" הראשון והשני ואיגרת מקדונלד.

ג) היערכות היישוב ומנהיגי התנועה הציונית לנוכח המאורעות ולנוכח השינוי במדיניות של בריטניה:הקמת ארגון "ההגנה" ומחאות כלפי ראשית הנסיגה של בריטניה מהתחייבויותיה.

ב.יחידת גישור: המשך בניין הבית הלאומי היהודי ויחסי יהודים, ערבים ובריטים בשנות ה-30.

1. סיבות לעלייה ודרכי ארגונה.

2. ביסוס הבית הלאומי היהודי בשנות ה-30 בתחומים: התיישבות, כלכלה, תרבות.

3. המרד הערבי- הסיבות למרד ודפוסי המאבק של הערבים כלפי הבריטים וכלפי היהודים.

4. הערכות הישוב היהודי בשנים 1936- 1939 בתחומים: כלכלה, התיישבות וביטחון.

5. מדיניות בריטניה לנוכח המאורעות - מתוכנית החלוקה לספר הלבן השלישי .

אפשרות ב'

א.יחידת מבוא: בניין הבית הלאומי היהודי והיחסים בין יהודים, ערבים ובריטים בשנות ה-20.

1.טופס המנדט - עיקרי התחייבויותיה של בריטניה.

2.הסיבות לעליה.

3.בניין הבית הלאומי-יהודי: התיישבות, מסגרות חברתיות-כלכליות ופוליטיות ומוסדות לאומיים.

4.מאורעות תרפ"א, תרפ"ט: הסיבות למאורעות והשפעתם על היחסים בין יהודים, ערבים ובריטים.

5.גורמים מעכבים וגורמים מסייעים בבניין הבית הלאומי-יהודי.

ב. נושא העמקה: המשך בניין הבית הלאומי היהודי ויחסי יהודים, ערבים ובריטים בשנות ה-30.

1. המשך בניין הבית הלאומי-יהודי בשנות ה-30:

א) סיבות לעלייה ומאפייני העולים (ארצות מוצא, מעמד חברתי-כלכלי, דרכי ארגון העלייה).

ב) המשך בניין הבית הלאומי-יהודי בתחומים: התיישבות חקלאית ועירונית, כלכלה, חינוך ותרבות.

2. הגישות השונות ביישוב היהודי ובתנועה הציונית בנוגע ליחס כלפי בריטניה וכלפי הערבים:

א) המחלוקת בנוגע לדרך שיש לנקוט כלפי בריטניה ומדיניותה בארץ-ישראל.

ב) המחלוקות העקרוניות בנוגע ליחס כלפי הערבים ( רוויזיוניסטים, מחנה הפועלים, ברית שלום).

3. ארץ ישראל בשנים 1936- 1939 :

א) הגורמים למרד הערבי ומטרות המרד, דרכי המאבק בבריטים וביישוב היהודי.

ב) היערכות היישוב היהודי בתחומים: ביטחון, התיישבות וכלכלה.

ג) הוויכוח בנוגע לדרכי התגובה כלפי התקפות הערבים : "הבלגה", "התקפה", סיכויים וסיכונים בכל אחת מדרכי התגובה.

ד) מדיניות בריטניה בשנים 1936 - 1939:

1) דרכים להחזרת הסדר והיציבות בימי המרד בארץ ישראל.

2) "ועדת פיל" (1937)- מסקנות, המלצות ותגובות הערבים והיהודים להצעות הועדה.

3) נסיגת בריטניה מהתחייבויותיה כלפי הבית הלאומי היהודי כפי שבאה לידי ביטוי בספר הלבן השלישי.

פרק שני:ארצות האסלאם והיהודים בהן בין שתי מלחמות העולם

1.המדינות הקולוניאליות ודרכי שליטתן בארצות צפון אפריקה ובארצות המזרח התיכון.

2.התמורות העיקריות בחיי היהודים בתחומים: דמוגרפיה, כלכלה, מעמד חוקי ומשפטי, חינוך, מעמד הקהילה.

3.הפעילות הציונית – גורמים ודרכי פעילותה.

4.ראשיתן של תמורות ביחס החברה הקולוניאלית והחברה המוסלמית אל היהודים בשנות ה-30: הסיבות לתמורות וביטויי התמורות.

• בסעיפים 4-2 יש להביא דוגמאות ממדינה אחת.

הערות:

1.בנושא זה יש לשלב במהלך הלימוד את סיפור חייהן של דמויות המייצגות את התמורות ו/או התופעות המרכזיות שנזכרו לעיל.

2.אפשר להשתמש בכל ספר עזר או בכל מקור שמביא את סיפור חייהם של יהודים מארצות האסלאם המבטא את התמורות העיקריות.