ערבית/ספרותית/אלף-בית
< ערבית
- בשפה הערבית 28 אותיות.
- לאותיות בערבית ישנן 4 צורות-כתיבה (מבודדת, תחילית, אמצעית וסופית). הצורה המבודדת היא המייצגת את האות.
- כל האותיות מתחברות פרט לשש בודדות (ראו בסוף הדף).
- כאשר האות אליף (ا) באה אחרי האות לאם (ل מתחברת הן נראות כך: ـلا, לדוגמה: دلال עם אות בלתי-מתחברת (דאל), ו- بلال עם אות מתחברת (באא').
- בראש המלה תבוא אות בצורת תחילית, באמצע המלה אמצעית, בסוף המלה סופית. אם באמצע או בתחילת המלה יש אות סנובית (ראו בסוף הדף) אז האות שאחריה תבוא בצורת תחילית. לא קיים מצב בו צורה אמצעית תבוא ללא חיבור משני צדדיה (להזכירכם: אות סנובית יכולה להתחבר רק לאות שלפניה, ואם זו אות סנובית - שתיהן לא מתחברות אחת לשניה). דוגמאות: واو - כל האותיות סנוביות ולכן אף אחת לא מתחברת משום צד. وبو - ואו בראש מלה אינה מתחברת, אחריה באא' בצורת תחילית, ועוד ואו המתחברת לבאא' שלפניה, ואם תבוא כאן עוד אות נוספת, היא תבוא בצורת מבודדת ולא תתחבר לשום אות מאלו.
| העיצורים | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|
| שם האות | סימון גראפי | תעתיק IPA | הערות | |||
| בודד | תחילי | אמצעי | סופי | |||
| אַלִף* | ا | ـا | ʔ | משמשת כאם קריאה או כעיצור, אז יש להוסיף מעליה/תחתיה ء קטנה = أ إ | ||
| בּאא' | ب | بـ | ـبـ | ـب | b | כהגיית "ב". הצליל [v] אינו קיים בערבית, אך יש המציינים אותו כ- ڤ (למשל בשלטי-דרך בישראל בתעתוק "ו"), אך האות אינה קיימת רשמית, ויש המתעתקים "ו" באות ف ("פ רפה") כי זהו הצליל הדומה ביותר ל"ו" בערבית, לדוגמה: המילה ורד (Vered) מתועתקת ڤرد וגם فرد |
| תּאא' | ت | تـ | ـتـ | ـت | t | כהגיית "ת" |
| ת'אא' | ث | ثـ | ـثـ | ـث | θ | כהגיית Th במלה האנגלית "think" - כהגיית "ת רפה" (תֿ) המקורית שבפי התימנים |
| ג'ים | ج | جـ | ـجـ | ـج | ʤ (או ɡ או ʒ) | כהגיית "ג גרושה" (ג'). בערבית מצרית כהגיית "ג" |
| חאא' | ح | حـ | ـحـ | ـح | ħ | כהגיית "ח" המקורית שבפי עדות המזרח - חיכוך בלוע |
| ח'אא' | خ | خـ | ـخـ | ـخ | χ (או x) | כהגיית "כ רפה" |
| דאל* | د | ـد | d | כהגיית "ד" | ||
| ד'אל* | ذ | ـذ | ð | כהגיית Th במלה האנגלית "the" - כהגיית "ד רפה" (דֿ) המקורית שבפי התימנים | ||
| רא* | ر | ـر | r | כהגיית "ר" לשונית מתגלגלת שבפי עדות המזרח ויוצאי אירופה מסוימים | ||
| זאי* | ز | ـز | z | כהגיית "ז" | ||
| סין | س | سـ | ـسـ | ـس | s | כהגיית "ס", אך מקבילה ל"שׁ" העברית כאשר יש שורש משותף למלה בעברית ובערבית. לדוגמה: שׁנה - سنة (קראו סַנַה) |
| שין | ش | شـ | ـشـ | ـش | ʃ | כהגיית "שׁ" |
| צאד | ص | صـ | ـصـ | ـص | sˤ | כהגיית "ס מלועלעת" - כשאחורי הלשון נוגעים בחך/לוע - כהגיית "צ" המקורית שבפי עדות המזרח |
| ד֗אד | ض | ضـ | ـضـ | ـض | dˤ | כהגיית "ד מלועלעת" - כשאחורי הלשון נוגעים בחך/לוע (אין מקבילה עברית) |
| טאא' | ط | طـ | ـطـ | ـط | tˤ | כהגיית "ט מלועלעת" - כשאחורי הלשון נוגעים בחך/לוע - כהגיית "ט" המקורית שבפי עדות המזרח |
| ט'אא' | ظ | ظـ | ـظـ | ـظ | ðˤ (או zˤ) | כהגיית Th במלה האנגלית "the" אך מלועלעת - כשאחורי הלשון נוגעים בחך/לוע (אין מקבילה עברית) |
| עין | ع | عـ | ـعـ | ـع | ʕ | כהגיית "ע" המקורית שבפי עדות המזרח - חיכוך/מכה בלוע |
| ע'ין | غ | غـ | ـغـ | ـغ | ʁ (או ɣ) | כהגיית "ג רפה" (גֿ) המקורית שבפי עדות המזרח, "ר" אשכנזית (קרובה ל-R צרפתית) |
| פאא' | ف | فـ | ـفـ | ـف | f | כהגיית "פ רפה" |
| קאף | ق | قـ | ـقـ | ـق | q | בפי רוב דוברי הערבית כהגיית "ק" המקורית (מן הענבל). העיראקים מבטאים אותה כך, המצרים פחות |
| כּאף | ك | كـ | ـكـ | ـك | k | כהגיית "כ" |
| לאם | ل | لـ | ـلـ | ـل | l | כהגיית "ל" |
| מִים | م | مـ | ـمـ | ـم | m | כהגיית "מ" |
| נון | ن | نـ | ـنـ | ـن | n | כהגיית "נ" |
| האא' | ﻩ | هـ | ـهـ/ـہـ | ـه | h | כהגיית "ה" |
| ואו* | و | ـو | w | משמשת כאם-קריאה או כעיצור, כהגיית W אנגלית והאות ו בעברית | ||
| יאא' | ي | يـ | ـيـ | ـي | j | משמשת כאם-קריאה או "י" עיצורית |
* אחת מאותיות دوذ ارز (דוד' ארז), המכונות "האותיות הסנוביות" כיוון שאינן מתחברות לאות שבאה אחריהן. הן כמו אותיות אחרות אבל נראות שונה
| - | אלף-בית תרגילים |
- |