أَلْعَرَبِيَّة

הערבית (العربية (אל-ערביה) או פשוט عربي (ערבי)), מדוברת על ידי כ- 275,000,000 איש כשפת אם. לפיכך, שפה זו היא המדוברת ביותר מבין השפות השמיות והחמישית מבין כלל השפות. הערבית קרובה לשפה העברית ולארמית, וכולן כלולות בשפות השמיות המרכזיות, שהן חלק מהשפות השמיות המערביות. הערבית המודרנית מסווגת על ידי ארגון התקינה הבינלאומי (ISO) כשפת על שבה עשרים ושבעה ניבים. ניבים אלו מתפרסים על פני העולם הערבי, והערבית הסטנדרטית נלמדת וידועה בכל רחבי העולם האיסלמי הנרחב. אזור התפוצה של הערבית הוא ממרוקו ומאוריטניה במערב לעומן במזרח ומסומליה בדרום לעיראק וסוריה בצפון.

הערבית המדוברת התפתחה מהערבית המסורתית, אשר נהוג לכנותה "הערבית הספרותית" (היא השפה המשותפת לכל דוברי הערבית). הערבית המסורתית נוצרה מתוך משפחת הניבים הערביים הצפוניים העתיקים, שהתקיימו עד המאה השישית לספירה. עם יסוד האסלאם, במאה השביעית לספירה, הפכה הערבית המסורתית להיות שפתו הספרותית המקודשת. הערבית המדוברת אינה מחמירה בשימוש הדקדוק הערבי המסורתי, כפי שעושה זאת הערבית הספרותית.

הערבית המדוברת נוהגת להשתמש בהיגוי ובאוצר מלים ייחודי למקום השימוש בה. דיאלקטים רבים של הערבית המדוברת, שונים זה מזה: מרוקאית, מצרית, עיראקית, לבנונית, סורית ופלסטינית (ואפילו ליהודים בארצות ערב).

השפה הערבית תרמה מילים רבות לשפות אסלאמיות אחרות, בדומה ללאטינית שתרמה מילים רבות לשפות אירופיות. הערבית קיבלה אף היא מילים משפות אלו, ביניהן פרסית (שפה איראנית) וסנסקריט (שפה הודית). קשר זה נוצר, באמצעות שליטה ערבית על אזורים מזרחיים לאזור הערבי בתקופות מוקדמות. בימי הביניים, הערבית היתה השפה התרבותית העולמית, בייחוד בתחומים מדעיים כמו מתמטיקה ופילוסופיה. כתוצאה מכך, גם בשפות אירופאיות קיימות מילים רבות שמקורן ערבי.

ספר זה עוסק בלימוד השפה הערבית לדוברי עברית.

שיעורים

עריכה

לאחד

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדריך טיולים בוויקימסע: שיחון ערבי
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ערבית