ערבית/ספרותית/הסביל

בשפה העברית, פעלים סבילים שונים מהפעלים הפעילים בבניינם. לרוב יש צמידות של שני בניינים לצורך זה, כשאחד משמש לצורה הפעילה והאחר לצורה הסבילה (כדוגמת הבניינים הפעיל והופעל). למרות שיש בשפה הערבית בניין שהוא כמעט ייחודי לפעלים סבילים, והוא הבניין השביעי, לרוב לא כך מביעים פועל סביל. ישנה תבנית קבועה בה ניתן להשתמש כדי להפוך פועל רגיל, לפועל סביל.
לדוגמא, את הפועל أَكَلَ (אכל) ניתן להפוך לצורת הסביל שלו, נאכל, באמצעות שינוי התנועות. תבנית שאר הפועל תישאר זהה, לרבות סיומות.

עבר

על מנת להפוך פועל בעבר לפועל סביל, יש לשנות את התנועות בצורתו הרגילה.

• כל התנועות שלפני ע' הפועל יהפכו לתנועת דמה ( -ُ ).
• ע' הפועל עצמה, במקום הפתחה תנוקד בכסרה( -ِ ).
• כל האותיות המנוקדות בסוכון (-ْ) וכל שאר האותיות אחרי ע' הפועל יישארו כשהיו.

דוגמא: أَكَلَتْ (אכלה) הופך ל- أُكِلَتْ (נאכלה)

הווה-עתיד

פעלים בצורת הווה-עתיד, וכן פעלים בצורות הציווי או העתיד הנוספות שנגזרות מן הצורה הזו, ייהפכו לסבילים בצורה דומה.

• אות האיתן תהפוך לתנועת דאמה ( -ُ ).
• ע' הפועל עצמה תנוקד בפתחה ( -َ ).

שאר הפועל יישאר ללא שינוי.

הקשרים תחביריים

במקרה של המרת משפט פעיל למשפט סביל, מושא המשפט יהפוך לנושא. כך אם במשפט "אכלתי את התפוח" התפוח הוא המושא, לאחר המרת המשפט למשפט לסביל יתקבל המשפט "התפוח נאכל" כאשר המושא הישן (התפוח) הוא הנושא החדש.

דוגמא:

أَكَلَتِ الفَتَاة المِشْمِش.(הבחורה אכלה את המשמש) הופך ל-أُكِلَ المِشْمِش. (המשמש נאכל)

أَجْلَسَتِ الأُمُّ الطِّفْلَ عَلَى الكُرْسِي. (האמא הושיבה את התינוק על הכיסא) הופך ל- أُجْلِسَ الطِّفْلُ عَلَى الكُرْسِي. (הילד הושב על הכיסא)

זאת לגבי מושאים ישירים, שאינם מצריכים מילית יחס. אם המושא מצריך מילית יחס, אז לא יהיה נושא למשפט החדש, והוא יהפוך למשפט סתמי (כגון "הוחלט על תכנית חדשה").