ערבית/ספרותית/הריבוי

הריבוי בשפה הערבית מתחלק לשניים. הסוג הראשון דומה למדי לצורה העברית, ונקרא הריבוי השלם. הסוג השני משתנה ממשקל למשקל, ומכיל יוצאי דופן רבים מספור. הוא נקרא הריבוי השבור.

הריבוי השלם

הריבוי השלם בערבית דומה לריבוי בעברית. הסיומות -ُونَ ו־-ِينَמקבילות לסיומת ִ"ים" הזכרית, בעוד הסיומת -َات מקבילה לסיומת וֹת הנקבית. מכאן, שהריבוי השלם מתחלק לשניים – הריבוי הזכרי והריבוי הנקבי.

ריבוי שלם, נקבה

כמו בעברית, יש להוסיף למילה את הסיומת המתאימה לה. במקרה של מילים נקביות, מדובר בסיומת -َات. כשמילה מסתיימת ב־ة (תא מרבוטה), מורידים את האות ומוסיפים את הסיומת ات.

מחנכת, מחנכות -> مُعَلِّمَة، مُعَلِّمَات.

ריבוי שלם, זכר

הריבוי השלם הזכרי מעט מורכב יותר מהריבוי הנקבי. הסיומת שמוספת לשם העצם משתנה על פי תפקידו התחבירי. ביחסה הראשונה (נושא המשפט או נשוא שמני) התוספת תהיה -ُونَ. ביחסות השנייה והשלישית (מושא ישיר, נושא המשפט בפסוקית, שם אחרי מילית יחס וסומך) הסיומת תהיה -ِينَ. לעתים יש שינויים בסיומת. כאשר המילה מסתיימת ב־ي, מורידים את הכסרה ואת האות ומוסיפים את הסיומת המתאימה. מעבר לכך, אות ה־ن החותמת נשמטת כאשר שם העצם משמש כנסמך, או כאשר הוא בא בלווי כינוי קניין כלשהו (כמו בעברית – ספרי ההיסטוריה, דרכיך).

עורך דין, עורכי דין -> مُحَامِي، مُحَامُونَ\مُحَامِينَ

מחנך, מחנכים -> مُعَلِّم، مُعَلِّمُونَ\مُعَلِّمِينَ

מחנך הילד, מחנכי הילד-> مُعَلِّم ٱلولد، مُعَلِّمُو\مُعَلِّمِي ٱلولد

ריבוי שבור

על אף כל האמור לעיל, חשוב לציין כי רוב צורות הריבוי אינן רגילות אלא צורות ריבוי שבור (שאינו שומר על המשקל המקורי ואינו תוספת פשוטה של 'ין' או 'את'. אין כלל אחיד לצורת הריבוי למשקל מסויים. דוגמה לריבוי שבור:

ספר, ספרים -> كِتَاب، كُتُب (כִּתַּאבּ -> כֻּתֻּבּ)

-

הריבוי

-