פסיכולוגיה מדוברת/דיכאון

בספר "אלטנוילנד" של הרצל מסופר על נער שדבר לא חסר בחיו (עשיר, יפה תואר וכו) אך אינו מאושר. הצעיר הלך לרופא והוא הציע לקטוע את רגלו. חוסר אושר לעיתים נובע מתחושת חוסר שלמות. לדיכאון יש קשר ביולוגי ומצד שני נוגעת לשאלות יסוד קיומיות ביחס לחיים. ניסיון לענות על אותן שאלות יסוד קויומיות יהיה יומרני (185).
דיכאון - רצף תופעות מורכב רב פנים ולכן מופיע בעוצמות שונות ובצורות שונות. הוא יכול לבוא לידי ביטוי בעצב או באופטימיות. יש לו מאפינים חיצונים, אוביקטיבים כלומר סימפטומים ואספקטים סוביירטיביים חוויתים כלומר תחושות בעוצמות שונות. בקצה הרצף של הדיכאון יש תופעות המושפעים מגורמים ביולוגים-גנטים ולובשים אופי של מחלה. בקצה האחר גורמים נפשיים, חברתיים ונסיבתיים. רב התופעות הדכאוניות ממוקמות במרכז הרצף בין הקצה הביולוגיי-גנטי לקצה הנפשי תגובתי ולכן מאופינות במינונים שונים שת תערובת בין גורמים נפשים וביולוגים. אנשים עם נטיה ביולוגית קלה לדיכאון יש סיכוי להגיב ביתר שכיחות בתגובת דכאון למצבי חיים קשים. מצבי חיים קשים או קונפליקטים נפשים פנימים מעוררים שרשרת תגובות כימיות אופניות לדיכאון.
מתמודד עם דיכאון מתלונן לרב על מצב רוח ירוד, עצב, כאב וחוסר יכולת לגלות ענין או הנאה. מיואש, חסר תקווה, חסר אונים ואבוד בדרכו. עלול להיות מלווה בהתקפי בכי, ריקנות, שעמום ואפטיות, אטיות תגובה ובתנועה, אי שקט המתבטא בתנועות גוף מתוחות ו"קוצים בישבן". פסימיות שבה העתיד שחור והווה מבוי סתום.
במצבים קשים יש מתיחות קיצונית בפגיעה עצמית לפריקת המתח. רצון למות, מחשבות על המוות, דחפים התאבדותים. ירידה בפעילות, עייפות, היעדר כוחות, חוסר חשק (186), הזנחה חיצונית, הבעות פנים המעידים על היעדר ענין, עצבות או חוסר תגובה. לעיתים ירידה בתאבון עד ירידה ממשית במשקל, ירידה בחשק המיני, קושי להירדם, קימה מוקדמת, תחושת מועקה כבדה בחזה שמורגשת הקלה בשעות הערב. בין הערבים לפעמים מתגבר הדיכאון.
הסתגרות, שקיעה בפסיביות, היעדר יוזמה, צמצום של העולם, בילוי זמן רב במיטה, התקפי שינה מעבר למקובל, חרדה, מחשבות אשם, ביקורת עצמית לאירוע, תחושת ערך עצמי וביטחון עצמי ירוד.
דכאון יכול להיות תגובה נורמטיבית לאטירועי חיים או ללבוש ממדים פסיכוטיים-חולניים. תחלוה נלוות: הפרעת אישיות.

גורמים לדיכאון

1. מרכיב ביולוגי - קיים גן חרדה ודיכאון. ככל שהמרכיב הגנטי דומיננטי מדובר יותר במשהו שקרוב למחלה. אם דיכאון מופיע ללא קשר לאירוע חיצוני או רגשי כך עולה החשש שמדובר בדיכאון שמקורו בגורמים ביולוגיים. קיים קשר בין חרדה לליקויים ברצף ויסות חומרים במח הקרויים נוירוטרנסמיטורים שאחראים להובלת המסר בעצבי בגוף. תרופות נוגדות דיכאון מסוג פרוזק, פבוקסיל, סרוקבט, אורוריקס וכיוצ"ב מכוונת לתיקון וחיקות החוליה הרופפות ברצף העברת המסר העצבי.
2. מרכיב נפשי - דיכאון בתגובה לאירוע לחץ קשה (פטירה, אובדן נכסים, פיטורין, מעבר למקום חדש, מחלה, נכות) או קונפליקט פנימי (187). פסיכולוגי דיכאון הוא תגובה לאובדן.
   • אובדן של אוביקט רגשי - אדם קרוב, בן זו, אובדן של משהו בעל ערך רגשי (עמדה בכירה, איבר בגוף, הערכה עצמית), פגיעה בתחושת השליטה והביטחון לאדם בחייו. מתאפיינת בהרס, אכזבה, חוסר אונים וחוסר טעם. טעם לחיים מגיע על ידי אהבה לאוביקטים רגשלים אזי אובדנם מביא טעם של היעדר משמעות לחיים, חוסר תקווה ותחושת מוות פנימית. דיכאון הוא אנטי תזה להתפתחות, אהבה, חיוניות, מלאות ושמחת חיים. לדיכאון איכויות שונות וניואנסים שתלוים ברמת ההתפתחות הרגשית של האדם - בהתאמה לרמת גיבוש העצמי שלו.
   • אנשים שפתחו מנת אהבה גדושה יפתחו עצמיות מגובשת, תחושת פנימית של יש ויחודיות ותפקודם בבגרות יהיה נורמטיבי. דיכאון יהיה תגובה לאובדן או בקשר אנטימי בשל חשש מאובדן אהוב או מריבה. זהו דיכאון המאופיין באובדן זמני של ההערכה העצמית. דיכאון כתגובה נורמטיבית לאישיות מגובשת, להבדיל מדיכאון בעל סממני הפרעה נפשית, הוא תופעה חולפת. תוך זמן סביר האדם ישוב להאמין שוב בכוחותיו ויחזור במרץ לחיים.
     
   • אנשים שלא זכו בילדותם לחום ולאהבה מספקת וגדלו בסביבה ביקותית, מנוכרת ועוינת לא יפתחו עצמיות מגובשת. תחושת קיום חלולה, שרירית, חד ממדית או תפחה. חלקם יפתחו מבנה אישיות המכונה הפרעת אישיות שאחד מסוגיה הנפוצים הוא בורדר ליין (מקרה גבול). אנשים שחיים על הגבול בין שני עולמות: בין העולם הנורמלים, המתפקד לבין העולם של חרדה, כמיהה למוות ופחד משיגעון (188). הפער בין שני העולמות יחווה כדיכאון. דיכאון שאינו נורמטיבי אלא הפרעה עם איכויות שונות מהדיכאון הנורמטיבי. טעמו של דיכאון זה הוא טעם של קיום מזויף, ריק שאינו מתמלא. אנשים שיחווי היעדר שייכות ורצף, דלדול, עייפות, קיום בין הישרדות להזדקקות, עם, מרירות, דלדול אנרגטי (כמו בטריה שהתרוקנה), יתכן שיהיה רבוע בתחושת חוסר פנימית או יופיע מדי פעם בהתאם לשינוים בתחושת הערך והערכה העצמיתת. דיכאון מסוג זה הוא הוויה פגועה לא מפותחת. תפישת עולם שחורה, פסימית ומיואשת ללא עתיד שיש לה השלכות על איכות החיים. חיים של מלחמה קיומית אינסופית, ללא הפסקה, הקלה או הנאה. תחושת זמן שעוברת ללא תוחלת. נבואה המגישה עצמה.

הדיכאון החריף ביותר הוא דיכאון פסיכוטי. לרב עם גורם ביולוגי דומיננטי. בשיאו מאופין בסטופור (אדם ששוכב במיטה ללא תזוזה מוטורית וללא יכולת לדבר או להגיב). מחשבות שווא על פורענויות והזיות מלוות בשמיעת קולות.

הטיפול בדיכאון

תרופתי, שוק חשמלי, טיפול משפחתי, תמיכה רגשית ע"י מקורבים לאדם (189), ליווי, הרגעה ומתן חמימות. טיפול נפשי פסיכודינמי הוא מחייב. חושף תכנים לא מודעים ומסיע לאדם לגבש עצמיות ולמצוא טעם ומשמעות. לעיתים שילוב עם תרופות נוגדות דיכאון שנותנות מענה לאלמנטים הביולוגים. טיפול ממשוך. תרופות מסיעות בהפחתת סבל אך לא פותרות בעיות אישיותיות